פרק 9- ידיד

7.8K 349 2
                                    


•נטע•
החלטתי שהיום אני לא הולכת לבית ספר כי כולם ישאלו על הפנס ואני מפחדת מניב. ליאן היא הבן אדם הכי טוב שתכירו, איך היא הגנה עליי אתמול זה לא אמיתי. היא נעמדה מולו ככה כמו מלכה. ירדתי למטה עם שמיכה ואמרתי לאמא שאני לא מרגישה טוב והיא אמרה שהיא תכין לי תה ותבוא לבדוק חום. טוב ברור שצריך לעשות משהו כי אני מרגישה מעולה ואין לי חום. היא נכנסה עם התה והלכה לחפש את המד-חום. התכסתי טוב בשמיכה ואז היא נכנסה עם ואמרה לי להכניס לפה, הדלקתי אותו ושנייה אחת שהיא הסתובבה הכנסתי אותו לתה ודחפתי לפה. הוצאתי וזה היה 39.9 מעלות.
לא נעים לי לשקר לה אבל לא באלי להתמודד עם ניב, זה שקר לבן לא? כן כן לבן. טוב ניסיתי לחזור לישון אבל המחשבות על רועי לא עזבו אותי. איך שהוא בא אתמול וחיבק אותי ודיבר איתי. לא חשבתי שהוא יודע מי אני בכלל. הוא דאג לי ואחרי זה רצה להרביץ לניב שוב. ולא הבנתי מה אכפת לו בכלל אנחנו לא מכירים והוא אמר שמהיום הוא ישמור עליי ועל ליאן לא יודעת למה. עם כל המחשבות האלה כבר לא הצלחתי לישון אז דיברתי עם ליאן וכל מיני חברות ואז נכנסתי לאינסטגרם וראיתי שמישהו רוצה לעקוב אחריי ואז ראיתי את השם - Roi_amsalem. כל הגוף שלי בער מהתרגשות! אישרתי ואז ביקשתי לעקוב והוא ישר אישר. זהו היום שלי נהיה טוב יותר. אני מאושרת.
הוא שלח לי הודעה ב דירקט בהודעות של האינסטגרם -מספר טלפון של מישהו ואז רשם ׳זה שלי,שיהיה לך׳ כולי הסמקתי וחייכתי לעצמי. עכשיו היום שלי באמת טוב.

•ליאן•
קמתי בבוקר כשנטע רשמה לי שהיא לא באה, יופי עכשיו אין לי עם מי להיות! לא נורא אני אלך אליה אחרי בית ספר. לבשתי טייץ כחול וחולצה לבנה עם נעליי אולסטאר לבנות גבוהות ותיק שחור קטן ויצאתי. כשהגעתי לבית ספר לא היה לי למי לחכות בחוץ אז התקדמתי לכיתה עד שמישהו קרא לי, הסתובבתי אחורה וראיתי את רועי בא אליי "אה ליאן מה קורה?" זה מוזר, רק אתמול דיברנו אוקי נזרום. "סבבוש ואתה?" עניתי לו, "ברוך ה׳ אני נושם תגידי מה איפה נטע?" הוא שאל מתעניין, "היא לא מרגישה טוב אז היא נשארה בבית, אני הולכת אליה אחרי בית ספר רוצה לבוא?" שאתי מקווה שיגיד כן, ככה נטע שלי תבריא. הוא היסס לכמה שניות ואז אמר "וואלה למה לא? בשביל נטע" ואז הוא חייך חיוך חושף שיניים, חייכתי אליו והלכתי לכיתה. שיעור מתמטיקה זה השיעור שאני ושוהם יושבים ביחד לצערי, ככה המורה ביקשה. אני נכנסתי לכיתה והמורה כבר התחילה ללמד ולא הבנתי איפה שוהם, יכול להיות שהוא לא בא? אבל יש היום מתמטיקה ושוהם חכם בזה. טוב מה אכפת לי מהמכוער הזה, נו שוהם לא מכוער בכלל, שיער שחור מבולגן עם עיניים אפורות מדהימות ואף כזה כפתורי עם שפתיים שבאלי רק לנשוך אותם והזיפים שלו אוי הזיפים שלו. יש לו גוף מושלם כל השרירים שלו והקוביות משתלבים מעולה ביחד ועוד עם השיזוף שלו בכלל. וכל הקעקועים האלה. די די לחשוב על האידיוט הזה! המשכתי להקשיב למורה על כל מיני משוואות ונוסחאות ואז מישהו פתח את את דלת הכיתה וכמובן לא אחר משוהם שנכנס כולו פרוע ומתנשף, "מה קרה אדון אמויאל? לא קמת בזמן אז רצת לשיעור?" המורה שאלה צינית ביותר. גיחכתי לעצמי כי רק עכשיו הבנתי מה הוא באמת עשה. "אדון אמויאל מצלצל נחמד דווקא את יודעת? לא לא רצתי, עשיתי דברים מעייפים אחרים" הוא קרץ לה ונכנס לשבת לידי. הסתכלתי עליו מזועזעת והתרחקתי עם הכיסא לסוף השולחן, כשהמורה חילקה עבודה התחלתי לעבוד ואז הוא קרא לי "ליאן, תגידי" ונגע בי ביד "איכס איכס אל תיגע בי" אמרתי לו בקול גבוהה וניקיתי את היד, הוא הסתכל עליי לא מבין "לא יודעת איפה היד שלך הייתה עכשיו" עניתי נגעלת מהשיחה הזאת, שתיגמר כבר "אה, בגלל זה? איזה ילדה קטנה." הוא צחק והוסיף "חוץ מזה אם את כל כך רוצה לדעת איפה היד הזאת הייתה אני יכול להראות לך גם" והתקרב אליי "דוחה אחד עוף ממני" אמרתי לו ואז היה צילצול ויצאתי משם מהר כשאני שומעת אותי צוחק. יצאתי החוצה וישבתי על הדשא שומעת שירים כשרועי התיישב לידי ולקח אוזנייה אחת ושם אצלו. היינו נראים כמו זוג "זוז זוז ממני אנחנו נראים כאלו אנחנו ביחד" אמרתי דוחפת אותו בקטנה "נו מה רע?" הוא שאל והרבצתי לו בכתף "נכנע, נכנע" הוא צעק כשהרים ידיים, הוא התחיל לצחוק. נשכבתי על הדשא והוא לידי והתחלנו לדבר "אז מה ידידה ספרי לי על עצמך קצת" הוא אמר לי בקול שקט "טוב ידיד אין לי כל כך מה לספר" עניתי לו, ממש כיף לי עם רועי ואני עוד מעט יפתח יותר, אני סגורה בהתחלה. "טוב בואי נעשה משהו אחר, אני יגיד לך מה אני חושב שאת ואז ההפך" הוא אמר כשהתיישב וקמתי גם. בדיוק קיבלתי הודעה מגל ׳אחויה לא הייתי איתך בבוקר כי היו לי קצת סידורים, מחר בבוקר אני בא איתך לבית ספר׳ לא עניתי לו וסימנתי לרועי שיתחיל "טוב ידידה, אני חושב שאת עשירה בטירוף, עם מלא אחים והורים שאוהבים אותך ומפנקים אותך כל הזמן שאת טסה מלא וכל הזמן במסיבות והחיים שלך פאנן, את קצת סנובית מבחוץ אבל מפנים את מושלמת" הוא ירה את המילים. וואו ככה אני נראת? ככה כולם חושבים שאני? "עכשיו אני יגיד עלייך? טוב אני חושבת שאתה ילד די מפחיד, ובכנות אני לא חושבת שאתה מהשכונה שלי נכון, אז אני חושבת שלך יש מלא אחים ומשפחה חמה ותומכת ושאתה ההפך הגמור ממני, צדקתי?" אמרתי את מה שחשבתי עליו. "וואו מה? את חקרת אותי או משהו? כי כל מה שאמרת נכון" הוא אמר לי מופתע "את מגדת עתידות, לא לא מכשפה, לא את קוסמת! יש לך כוחות בקיצור" הוא צעק, התחלתי לצחוק ואז הוא אמר "ואני גם צדקתי לגבייך נכון?", לקחתי אוויר ואמרתי "לא, טעית כמעט בהכל, נכון יש לי כסף אבל יש לי אח אחד שלא ראיתי שנה ההורים שלי בחול בגלל העבודה והם שולחים לי כסף כל חודש, טסתי פעם אחת בחיים שלי והייתי אולי ב3 מסיבות גג. אני נראת סנובית כי אני קשה עם אנשים ועם עצמי בכלל. אני גדלתי למשפחה קרה שמה שאכפת לה זה רק ההצלחה, לא יודעת אם אני מושלמת אני בסדר." עניתי כשדמעות מבצבצות בעיניי. הוא חיבק אותי ואמר "סליחה, לא ידעתי" אני יכולה להבין אותו, ברור שאני נראת ככה סנובית ועשירה. "זה בסדר יאלה בוא נלך לנטע" הלכנו לכיוון הג'יפ שלי ובאתי להיכנס למושב של הנהג אבל הוא מיד נכנס לפני. "הפ הפ הפ אני נוהג, טוב בואי נקנה לה משהו אולי?" הוא אמר לי, הנהנתי לחיוב ונסענו נכנסו לחנות עם מלא דובים ושוקולדים, אז שלחתי את רועי לבחור דובי לנטע כי יש לילדה הזאת פיצוץ בובות ודובים מה שתירצו, ואני הלכתי לשוקולדים לקחתי כל מה שהיא אוהבת. ואז ראיתי את רועי עם דובי ענקי ענקי בגובה שלו. מחייך את החיוך החמוד שלו, נטע באמת רצתה כזה ענקי. שילמנו על הכל והלכנו לנטע, לקחתי את המפתח מתחת לשטיח ופתחתי את הדלת כשאמרתי לרועי לשתוק ולהיכנס, צעקתי לה "נטי איפה את? אני פה" והיא ענתה לי "אני בחדר" עלינו ביחד ודפקתי לה בחדר ופתחתי כשהיד שלי מראה רק את השוקולד ואז נכנסתי וקפצתי עלייה, ואחרי שנייה פתחתי את הדלת ורואים רק דובי עומד, נטע לא הבינה עד שרועי זז איתו והוציא את הראש וצחק. היא נהייתה אדומה והסתכלה עליי במבט רצחני כי היא הייתה עם גולגול ושורט וגופיה קצרים מידי. הוא נכנס וחיבק אותה ואמר "את לא נראת חולה", היא עשתה פרצוף חשוד "כי אני לא באמת חולה, לא רציתי לבוא לבית ספר היום" היא אמרה לנו "יא איזה רעה היית אומרת לי לא הייתי הולכת גם." הסתכלתי עליה במבט כועס. "טוב בואי לפה" היא אמרה וקפצתי עלייה בחיבוק! רועי הסתכל עלינו במבט עצוב ואז היא קראה לו גם. התקשרו אליי וראיתי שזה שוהם אז שמתי על רמקול "מה?" עניתי ביובש "תגידי, את יודעת איפה רועי? יעני רועי אמסלם הדבע הזה אמר לי לבוא אליו והוא לא בבית שלו, סעמק ערס ייבש אותי" הוא אמר עצבני. רק מהצד את רועי נחנק מצחוק כי הוא שכח מזה "אה כן, הוא איתי" עניתי בקלילות "מה איתך? מה הקשר שלך אליו?" שאל לא מבין. לפני שהספקתי לענות לו רועי ענה "אה גבר אני פה עם ליאן ונטע תבוא גם", "לא לא אל תבוא אי אפשר אין לי מקום בבית" נטע צעקה לו ונקרענו מצחוק. "מצחיק, ימכוער אחד אני הולך לדודו עכשיו יש ישיבה, ובערב יש מסיבה אצל יקיר בלאגן תבוא טוב?" הוא אמר. ניתקנו את השיחה וראינו טלוויזיה. אל תשאלו איך נרדמנו ככה שרועי באמצע ושתינו מסביבו.

DIFFERENTWhere stories live. Discover now