DIFFERENT

פרק 18- אסור לי לראות

•ליאן•
ישבנו בחדר שלו עושים את העבודה, כשאני מתקשה להוריד ממנו את העיניים למרות שהוא שם לב כמה פעמים, עד שהתייאשתי ונפלתי על המיטה בייאוש.
הוא הסתכל עליי מגחך "מרגישה בבית אה?" אמר לי כשראה אותי על המיטה שלו, נהייתי כולי אדומה ומפודחת "מה אה? סליחה" אמרתי מגמגמת תוך כדי שהתיישבתי מהר, הוא גיחך שוב פעם והשפלתי מבט. "אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר. הרמתי את מבטי והסתכלתי עליו מחכה שיתחיל. "נכון את חושבת שזילזלתי ושיחקתי בך, את צודקת, זה מה שקרה. כי הייתי אידיוט שלא אכפת לו מאף אחד, והיום זה לא ככה, זאת אומרת מהרגע שעשינו מלחמת אוכל בבית שלך, אבל הייתי חייב להתרחק כי זה לא אני, אני לא מתאהב אני רק פוגע באנשים.
ואת, את הכי חשובה לי בחיים, ואני לא רוצה לפגוע בך." הוא אמר לי משפיל מבט, שתקתי, בהלם ממה שהוא אמר עכשיו "יותר ממה שכבר פגעתי" הוסיף והמשיך להסתכל על הריצפה, לא יכולתי לראות אותו ככה. "אז לא הבנתי? אכפת לך ממני? בתור מה? בתור חברה טובה? בתור אחות קטנה?" שאלתי בשקט, הוא הסתכל עליי בעיניים גדולות כאלה ואמר "בתור אהבת חיי" הסתכלתי עליו בשוק כשדמעות יורדות לי מהעיניים, "אז למה שלא ננסה?" שאלתי, ומיד הוספתי "לא אהבת אותי פעם ועכשיו כן, למה לא?" הסתכלתי עליו מחכה לתשובתו, הוא עיקם את פרצופו כמו כל פעם כשהוא לא מבין משהו. הוא הסתכל עליי ואמר "ננסה? איך? את לא כועסת עליי?" הסתכלתי עליו מבינה מה הוא חושב "תקשיב, ברור שאני מאוכזבת ברמות מטורפות, ופגעת בי כמו שלא פגעו בי בחיים, אבל... מה יעזור לי אם אני אנטור טינה? למי זה יזיק? רק לי, אז הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה לסלוח ולתת הזדמנות שנייה. אני כבר סלחתי לך, רק שאני יודעת שלא נהיה ביחד כי אתה לא רוצה." עניתי לו, מארגנת את הדברים שלי בחזרה, "שאני לא ארצה? נראה לך? ברור שאני רוצה רק ש.. יש לי חברה, כן כבר שבועיים נועה דדון החדשה, ו.." הוא החזיר לי תשובה די מבלבלת בעיקר כי הוא לא המשיך את מה שרצה, אז הבנתי אותו הוא איתה עכשיו "הכל בסדר לא באמת ציפיתי שזה יקרה, אתה אוהב אותה, ואני גם מבינה למה, היא נתנה לך מה שאני לא" עניתי לו מנסה להראות שהכל בסדר כשפנים אני בכלל מתה. "אני לא אוהב אותה, היא רק חמודה וזהו, ואיך ידעת?״ הוא שאל לא מבין איך ידעתי. הסתכלתי עליו עם חיוך קטן וגבות מורמות "עוד שנייה עשיתם את זה על הקיר בבית ספר, והיא נראת כזאת" אמרתי כאלו קראתי את זה בעיתון, זה היה ממש מובן מאליו שהוא לא אהב אותי כי לא נתתי לו. "אני רוצה שננסה, רק תני לי להיפרד מנועה" אמר והנהנתי לחיוב, הוא התקשר אלייה אבל הוא לא רצה שאני אלך אז החביא אותי בארון עד שתלך. נכנסתי לתוך הארון בידיעה שהגבר שלי חוזר אליי. היה מרווח קטן ככה שראיתי כל מה שקרה, היא נכנסה ונישקה אותו בפראות, איכס מכוערת אחת, הוא בקושי הצליח להרחיק אותה, והוא התחיל לדבר "תקשיבי נועה, זה לא הולך זה פשוט לא מתאים, היה לי כיף איתך בשבועיים האלה. זה פשוט לא מתאים מצטער" אמר בעדינות ושם עלייה את היד מנסה לנחם אותה. אני לא מבינה למה היא צריכה לקבל יחס כזה טוב כשהם נפרדים, שהוא מצטער שהוא נפרד ממנה, שהוא צריך לקרוא לה בשביל להיפרד, שאכפת לו ממנה? כי אצלי זה היה פשוט ׳זה לא את זה אני׳ וזהו. בסדר בסדר ליאן תוציאי את המחשבות מהראש שלך, הוא נפרד ממנה כי הוא רוצה אותך זהו. ראיתי שהיא יצאה מהחדר בוכה, ועדין לא עשינו כלום בשביל לוודא שהיא הלכה. אבל לא עברה שנייה והיא נכנסה לחדר בסערה כשהדלת נטרקה, כשהיא טורפת אותו בנשיקות כשהיא הפילה אותו על המיטה ומבלי ששמתי לב הם כבר היו בהלבשה תחתונה ולא רציתי לראות את זה אבל לא יכולתי לצאת החוצה. הם פשוט התחילו לעשות את זה והשתדלתי לעצום עיניים בשביל לא לראות ולשמוע את הגניחות החזקות שלה. לא יכולתי כבר ובכיתי בשקט. כן בכיתי בשקט בתוך ארון בחדר של הילד שלפני שנייה אמר שהוא אוהב אותי. "אני אוהבת אותך שוהם" היא אמרה בגניחה, הוא המשיך ולא ענה לה, היא תקעה את ציפורנייה בגב שלו והוא ענה לה "אני אוהב אותך נועה, לא יודע מה חשבתי שנפרדתי ממך בכלל" הלב שלי נשבר, שוב. זה לא שהוא שיכור, הוא יודע מה הוא עושה ומה הוא אומר, הוא נישק אותה בגסות כשהוא נושך אותה, ועושה מלא דברים שפשוט אסור לי לראות. אסור לי, אני תמימה מידי בשביל החרא הזה. אני בתולה והוא היה צריך להיות הראשון שלי, ובקצב הזה אם כל הגברים בחיים שלי יתנהגו אליי ככה רוב הסיכויים שאני אשאר בתולה או שאני יהפוך לזונה. "את אהבת חיי" הוא אמר לה, הוא כיסה את שניהם והם נרדמו.

הלב שלי שבור כרגע כי לפני רבע שעה אני הייתי אהבת חייו, יצאתי בשקט מהארון שמה את התיק על גבי, מורידה את השרשת שעליי, שרשרת ששוהם נתן לי פעם, שרשרת מזהב שהתליון עגול וחרוט בכתב יפה S&L והשארתי את השרשרת על השידה. משאירה אותה ואת הרגשות שלי לשוהם. משאירה את העבר שלי. משאירה את שוהם שלי שם. משאירה את עצמי הקודמת שם, מעכשיו יש ליאן חדשה.