•שוהם•
הגעתי בשנייה לבית ספר המכוער הזה, טיפסתי מעל הגדר מחפש אותה, את הדבר הכי יפה בעולם הזה.
ראיתי אותה צוחקת עם מישהו, את הצחוק המתגלגל היפה הזה שלה, היא שכחה אותי? עבר רק שבוע!! היא לא המשיכה הלאה היא לא יכולה, ואני יכול להוכיח את זה, היינו ביחד חודש והוא אהבה אותי באמת לא כמוני מטומטם
אהה! השרשת שלה עלייה, ידעתי. התקדמתי לכיוונם נעמד מסתכל עלייה, תוך שנייה היא קלטה אותי ונעמדה מהר "שוהם מה אתה עושה פה?" היא שאלה והמכוער הזה שהיה איתה נעמד לידה ,"למה לא אמרת לי?" שאלתי אותה, רואה את כל הבית ספר המגעיל הזה מסתכל עלינו כאלו זה איזה טולבנולה, או איך שלא אומרים את החרא הזה
היא רק התקדמה אליי הושיטה את היד שלה אז שילבתי את הידיים שלנו והתחילה ללכת שאני אחרייה. נעמדנו באיזה מקום ושוב שאלתי
"למה לא אמרת לי?" היא נאנחה "כבר כמה זמן שאני מתכננת לעבור, השמועה עשתה לי רע, נטע עשתה לי רע, אתה עשית לי רע. הייתי חייבת שינוי, מקום אחר, התחלה חדשה, ולא אמרתי לך כי חשבתי על כל זה כשלא היינו ביחד אז לא חשבתי שיעניין אותך" היא אמרה כשהידיים שלנו עדיין שלובות אחת בשנייה "סבבה נגיד ו... אבל אחרי זה בכיתה, למה לא אמרת לי אז?" שאלתי אותה, "אם לא הייתי עוברת בית ספר הייתי חוזרת אלייך אבל לא, כבר עברתי ולא הייתי מוכנה לתת לך להיות באשליה שנהיה ביחד" היא אמרה והשפילה מבט ויכולתי להבין שזה בגללי, היא לא רצתה לתת לי להיות באשליה בזמן שאני כן נתתי לה לחיות באשליה שנהיה ביחד ושאני אוהב אותה כמו איזה אידיוט. הרמתי לה את הפנים עם היד והסתכלתי עלייה, על הפנים היפות האלה, על השפתיים הגדולות האלה שבאלי רק לנשוך אותם, על האף הקטן והיפה הזה, והעיניים הירוקות הענקיות שלה. היא שלי, השלמות הזאת שלי. לא משנה מה.
התקרבתי אלייה ונישקתי אותה נשיקה עדינה ולא התרחקתי ממנה היינו במרחק של אצבע אחד מהשני, לקחתי את היד שלה ושמתי על הלב שלי "מרגישה? את מרגישה את זה? את הסערה שיש שם בפנים? זה בגללך." אמרתי לה ואחרי זה לקחתי את היד שלה ושמתי על היד שלי "מרגישה את זה? לפני שנייה היד שלי הייתה מכווצת לאגרוף, רק נגעת בה והרפתי" אמרתי לה שוב, העיניים שלה כבר נצצו. נישקתי אותה שוב פעם נשיקה ארוכה יותר מהקודמת.
"בואי ננסה, אני אוהב אותך בחיי שאני אוהב אותך" אמרתי לה וירדה לה דמעה ומהר ניגבתי אותה, לא יכול לראות אותה בוכההה
היא הסתכלה עליי לא אומרת כלום כמה דקות, ואז תוך רגע היא ריסקה את השפתיים שלה על שלי ולאחר כמה שניות התנתקנו והמצחים שלו נגעו אחד בשנייה והיא הנהנה ואמרה "מטומטם אחד עוד פעם אחת תעשה דבר כזה ואני תולשת לך את...." מהר שמתי לה יד על הפה, היא רק צחקה וחיבקה אותי יותר. אחרי כמה דקות שהיא חפרה לי שבא לה להבריז, בסוף הסכמתי והלכנו אליי וישבנו וראינו טלוויזיה בחדר שלי, "מה חשבת עליי? בפעם הראשונה שראית אותי? מה חשבת?" היא שאלה פתאום כשמישיבה היא הפכה לשכיבה עליי שהפנים שלה מולי, נחש זאתי עושה אותי חרמן בכוונה, "חשבתי שאת סנובית מתה ושבאלי לזיין אותך" אמרתי בכנות, תכלס זה מה שהיה היא כוסית אש אבל היא שלי, הכוסית שלי.
היא נתנה לי מכה קטנה "ואת? מה חשבת עליי?" שאלתי עם חיוך משועשע "שאתה ערס מגעיל וסטוציונר ואיכסה פיכסה ושאני בחיים לא יהיה איתך" היא ענתה לי והתחלתי לצחוק בגלל האי כזה פיכסה חחח חננה שלי ואז היא הוסיפה "אבל אתה כבר לא סטוציונר ואיכסה פיכסה, אתה עדיין מגעיל ואתה ערס אבל שלי! אתה הערס שלי" היא אמרה ונישקה אותי מלא נשיקות בפנים, אני מאוהב כן אני מאוהב ואני לא יעשה יותר דברים שיפגעו בה, בחיים.
"אחח את מי אני אוהב?" שאלתי כאלו אני לא יודע את התשובה, "את מי?" היא שאלה וקפצה עליי איך שנעמדתי, "מישהי שמנה מאוד" אמרתי וצחקתי "שקט כבר תעשה לי סוסה נוו" היא אמרה כמו ילדה קטנה, הרמתי אותה ובאמצע הפכתי אותה ככה שהפנים שלה מול התחת שלי היא דפקה צריחה והתחלתי לצחוק כשהיא צועקת שאני יורד אותה, "שתקי כבר" אמרי ונתתי לה כאלה בתחת והיא התחילה לצחוק.
אנחנו יושבים במטבח כשאני אוכל טוסט והיא סתם משחקת עם הטוסט שלה "תאכלי" אמרתי לה "אני לא רעבה" ענתה לי כשהיא קמה ונשכבת על הריצפה ועושה כל מיני צורות עם הגוף שלה, שמישהו יעזור לה, "תאכל בשביל שנינו" היא אמרה לי כשהיא קמה בקפיצה לספה והתחילה לצרוח כמו משוגעת שהצליחה להגיע לספה.
כבר אמרתי שמישהו צריך לעזור לה?
הלכתי אלייה והושבתי אותה עליי "משוגעת שתקי כבר" אמרתי לה תופס אותה שלא תצליח לזוז, פתאום אחרי כמה שניות שהיא התייאשה היא התחילה לנשק אותי בצוואר ולא הבנתי מה קורה ואיך פתאום המצב רוח שלה השתנה ועברה בי צמרמורת כשהרגשתי את הנשימות שלה עליי ואז משום מקום הרגשתי אגרוף בבטן, לא הבנתי מאיפה זה בא אבל אחי זה לא דיגדג את הביצה. היא התחילה לצחוק כמו מטורפת וחייכתי לא מבין מה מצחיק "כאב לך נכון?" אמרתי לה שלא והיא התחילה לתת לי מלא מכות בקטנה ואז היא נעמדה מולי כמו שנעמדים בקרב איגרוף מסמנת לי לבוא, גיחכתי ונעמדתי מולה כשאני משועשע מהמצב הזה, כבר שכחתי כמה כיפית היא יכולה להיות. היא הסתכלה עליי מנסה להיות רצינית "תן הכי חזק" ליאן אמרה, הסתכלתי עלייה מבולבל, "מה הכי חזק?" שאלתי אותה, היא נאנחה ונתנה לעצמה כאפה במצח "את האגרוף הכי חזק, תן קדימה" היא שוב אמרה והסתכלתי עלייה צוחק "מה פתאום נראלך יפה שלי? את רוצה גבס?" אמרתי לה, בתכלס כל מי שרבתי איתו לא נשאר שלם אחרי זה, וזה גם מה שיקרה למי שיתקרב לליאן שלי, שלי. סימנתי לה שהיא תתן לי את הכי חזק שלה ולא זזתי מהמקום. היא התייאשה ובאה לשבת על הריצפה אבל משכתי אותה ונישקתי אותה. "אני לא צריך שתייהי חזקה, אני ישמור עלייך את לא תצטרכי להגן על עצמך" אמרתי והתיישבנו בחזרה, אחרי שראינו טלוויזיה כשאנחנו מחובקים וסתם העברנו את הזמן ולפתע היא אמרה "אני רוצה שתגיד שאתה אוהב אותי שכולם העולם יידע שלאף אחד לא יהיה ספק לרגע, ותיהיה בטוח בזה ושכל העולם ידע שאתה שלי ואני שלך" חייכתי אלייה והתקרבתי לה לאוזן ולחשתי "אני אוהב אותך" היא לא הבינה למה עשיתי משהו אחר ממה שביקשה, "ביקשתי שאני אגיד לכל העולם שאני אוהב אותך, וטוב את כל העולם שלי אז אמרתי את זה רק לך" היא הסמיקה ונהייתה עגבניה ונישקה אותי, חייכתי אלייה ואמרתי
"אני אוהב אותך עולם שלי."
YOU ARE READING
DIFFERENT
Romanceליאן אוחיון, ילדה עשירה שבאה ממעמד גבוה, בית ענקי, היא ילדה שמשקיעה בלימודים ולא מבריזה, לא תיראו אותה מסתובבת עם הילדים הלא נכונים. המון אנשים מנסים להתחבב עלייה בגלל הכסף אך היא לא מייחסת חשיבות רבה לאנשים אלה. היא גרה לבד מאחר והוריה בחול ואח שלה...
