DIFFERENT

פרק 33- חדר 310

•ליאן•
הסתכלתי עלייה מבולבלת מה פתאום היא רוצה לדבר איתי? הסתכלתי על שוהם והוא הנהנן לי שזה בסדר, קמתי אלייה והלכנו לאיזה פינה שקטה, נעמדתי מולה וחיכיתי שהיא תתחיל לדבר, היא לקחה אוויר "סליחה. כן אני מבקשת סליחה על מה שקרה בהלוויה ועם מה שקרה לפני, על הכל בעצם. את היית החברה הכי טובה שלי ואני מתגעגעת אלייך הכי בעולם. את חסרה לי ליאן ואני מצטערת על מה שעשיתי לך ואיך שהתנהגתי אלייך, הייתי צריכה שרועי יסביר לי שאת לא אשמה במוות של ירין וסתם כעסתי עלייך, הרסתי חברות של 8 שנים. אני כזאת סתומה, באמת באמת סליחה. אז..אממ... את רוצה שננסה לחזור לפעם?" סיימה לדבר ושיחקה בשיערה בעוד אני נשארתי בשוק.
אני כל כך לא מאמינה לה, אני הכי לא אוכלת את זה בעולם! אני לא עד כדי כך סתומה כדי להבין שהיא מקנאה שגם אני המשכתי הלאה ולא רק היא
היא פגעה בי והשפילה אותי מול כולם, אני לא רוצה לחזור לזה ממש לא. היא חייכה חיוך קטן מלא תקווה וגם חיכתה שאני יענה לה
"אני לא יכולה...נפגעתי ממש ממה שקרה ואני לא יכולה לסלוח על זה" אמרתי והלכתי משם חוזרת לשוהם וכולם מסמנת להם שאספר להם אחר כך.
חזרנו לאוטובוסים מבינים שהולכים עכשיו לאכסנייה וזה שעה וחצי נסיעה, אז בנסיעה הזאת שוהם עדיין ישב מאחורה עם חברים שלו ואופיר עם נועם ואני עם רועי ונרדמתי עליו גם, אחרי חצי שעה התעוררתי אבל נשארתי בתנוחה עם עיניים עצומות בגלל ששמעתי מישהי מדברת לאיזור של שוהם וזאת הייתה מי אם לא נועה "לא קצת מוזר שפעם היא עם שוהם פעם רועי, והעיקר אומרים שהיא ילדה טובה" חצופה! אני חבר של שוהם וידידה של רועי, איזה סתומה, וואי מי היא בכלל, חתיכת מסכנה שמחכה בצומת!! אוף אוף בזמן האחרון יש לי פיוז קצר ונראלי אני צריכה לקבל את המתנה החודשית. "היא איתי את מבינה? היא חברה שלי לא של רועי, היא ורועי חברים טובים כמו אחים, לא קורה בינהם כלום אז תפסיקי לחממם יפצועה אחת" שוהם ענה לה ואז היה שקט למספר דקות, אז ניסיתי לחזור לישון אבל לא הצלחתי
כי הם המשיכו לדבר על כל מיני דברים.
קמתי וכולם הסתכלו עליי ועברתי לכיסאות הראשונים ושכבתי עליהם ונרדמתי תוך שניות אחרי כמה דקות הרגשתי את עצמי מורמת באוויר ואז שוכבת על מישהו, רק לפי המגע הבנתי ששוהם נשען על החלון, עם הרגליים על הכיסאות ואני עליו כשהוא מחבק אותי.
קמנו מכל הרעש וירדנו לאכסנייה, אופיר נשענת עליי חצי מתה, "כל מי שיש לו עם מי להיות בחדרים לבוא" המורה אמרה, ואני ואופיר הלכנו אלייה, "אוקיי יפה מאוד, חדר 310" אמרה והלכנו לחדרים, אוקי חדר די סבבה 2 מיטות יחידות נפרדות, שירותים, מקלחת, מטבחון טלוויזיה, וספה קטנה, לא רע.
בזמן שהיא נכנסה להתקלח הצמדתי את המיטות שלנו ככה שיצא שזה מיטה זוגית. בינתיים נשארתי רק עם הלבשה תחתונה
ושמתי עליי מגבת מחכה שתיצא,
לאחר כמה דקות היא יצאה ונכנסתי להתקלח גם אני לקחתי את כל הזמן כי הדלקנו דוד שעתיים. כשיצאתי שמתי פיג׳מה קצרה של דונאלד דאק שהייתה שורט קצר ממש וחולצה שעושה לי ציצים ענקיים יותר מהרגיל אבל בסדר לא נורא אני רק בחדר, והיה קפוא בחדר כי לא הדלקנו מזגן על חימום כי תקעו אותו שנייה מהתקרה ואין שלט אפילו שוהם ורועי לא יגיעו לשם עם הגובה שלהם ואופיר עצלנית בשביל לעזור לי וניסיתי כל דבר אפשרי בשביל להגיע לשם,
בלית ברירה אופיר שלחה אותי לחדר של הבנים שהיה חמש חדרים משלנו, דפקתי על הדלת שלהם פותחת אותה וצועקת ׳אני נכנסת׳ כששמתי יד על העיניים, "את יכולה לפתוח"
קול לא מוכר אמר.
פתחתי וראיתי את נועם שוכב על המיטה בבוקסר, אבוי לי, לא להסתכל, לא להסתכל ליאן. לא! להסתכל! שמעתי מים זורמים או רועי או שוהם וראיתי בחוץ מישהו, הייתי מזהה אם זה היה שוהם אז ככה שזה רועי. קלטתי את נועם בוחן אותי, כבר הזכרתי שהפיגמה קצרה?? כי היא קצרה רצח. "תוריד ת׳מבט" שמעתי קול מאיים וזה היה רועי. חייכתי אליו, אין הוא כזה נסיך רועיי איך הוא לא אחי? למרות שאין על גל בעולם ולא הייתי מחליפה אותו בחיים רק שהוא פדלאה והוא לא יצא לטיול. "מה את צריכה קטן?" הוא שאל למזל הוא היה עם טרנינג, לצערי הוא היה בלי חולצה. בלעתי רוק מסתכלת לעיניים שלו "צריכה עזרה בחדר, המזגן גבוה מידי" אמרתי והוא צחק, "גם אתה לא כזה גבוה בשביל להגיע לשם" אמרתי לו, הוא הסתכל עליי וסימן עם העיניים על הכיסא, אההה הבנתי הוא עלה עליו. "בחייאת נו מה אין לכן כיסא שם בחדר?" שאל לא מבין, נהייתי אדומה קצת ושיחקתי עם האצבעות בידיים "אממ כן.. לגבי זה הוא אמ נשבר, ממש נשבר" אמרתי והוא הסתכל עליי במבט חושד "איך" הוא שאל שוב, שמעתי את ברז המים נפסק בטח עכשיו הוא מתנגב "תקשיב ניסיתי כל דבר בחיי, כל דבר כדי להגיע למזגן, ונעמדתי על הכיסא עדין לא הגעתי והתחלתי לקפוץ על הכיסא לנסות להגיע וככה הוא נשבר וזה מה שקרה" אמרתי והצבעתי על שריטה ענקית שנהייתה לי בירך, אחרי שנייה רועי ונועם התחילו להיקרע מצחוק אבל מזה צחוק וזה לא היה מצחיק "נו בסך הכל שמישהו ירים אותי שנייה על הכפתיים" אמרתי כמו ילדה קטנה והם חזרו להיות באייפון.
הרגשתי זוג ידיים מחבקות אותי ומנשקות לי את הלחי וכולי התרטבתי. הוא התקדם למזוודה שלו והוציא בוקסר והוריד את המגבת ובמהירות הסתובבתי שפרצופי לכיוון הדלת "יודעים מה? אני יילך לבקש עזרה ממישהו אחר שישמח לראות את התחת שלי!" יצאתי מהחדר עצבנית
לא רוצים לעזור? לא צריך!
הלכתי לחדר של אנשים אחרים, מחפשת מישהו שאני מכירה שירים אותי, פתחתי דלת אחת אחרי שאישרו לי להיכנס, ווואו חמש חתיכים מולי והחדר שלהם היה גדול יותר.
כל אחד חתיך יותר מהשני נשבעת
אחרי שבהיתי בהם "אה ליאן מה קורה?" איזה אחד שאל, שיער שטני עיניים כחולות מסוקס כזה ומלא שרירים, "אה, אנחנו מכירים?" שאלתי מובכת, מעבירה את המשקל בין רגליי כל פעם כשקלטתי שחמישתם מסתכלים עליי,
"כן אני גיל אני יושב לידך באנגלית" אמר בגיחוך ונהייתי אדומה יותר,
"אה נכון, טוב באתי לבקש עזרה מאחד ממכם, נכון המזגן?" שאלתי והצבעתי על המזגן והם הנהנו "הוא גבוה מידי וכמו שאתם רואים אני לא גבוהה במיוחד, ניסיתי כל דבר ואני לא מגיעה וחברים שלי לא עוזרים לי ולא מרימים אותי לשם. יש סיכוי למתנדב?" שאלתי במהירות וכולם הרימו את היד שלהם, גיחכתי עד שנראלי יאיר? אמר "רגע, היא חברה של שוהם ואני רוצה לחיות" חתיכת פחדן.. מה כולם מפחדים משוהם? איכס מי תהיה עם לידן כזה שלא עומד על שלו? היחיד שהשאיר את היד מורמת היה גיל.
יצאנו מהחדר שלו הולכים לשלי ושל אופיר, מגלים אותה אוכלת כשהיא קוראת איזה משהו באייפון "נו הבאת גלגל הצלה? או היי גילוש" אמרה ונופפה לגיל, הוא הרים אותי על הכתפיים והשתדלתי שהוא לא ירגיש את התחת שלי יותר מידי. ואיך שלחצתי על הכפתור של המזגן הדלת נפתחה ושוהם היה שם עצבני קצת "תוריד אותה עכשיו." אמר בתוקפנות וגיל פשוט זרק אותי מעליו ודפקתי צרחה ושוהם היה בדיוק במקום כדי לתפוס אותי, הלב שלי היה על 180, גיל יצא מהחדר אחרי שאמרתי לו תודה עם השפתיים.
ונעמדתי מול שוהם "למה זה היה טוב אה? למה טוב שעוד שנייה הוא לא מישש אותך" הוא אמר קול רם והייתה דפיקה בדלת שהצילה אותי אך ידעתי שזה לא הסוף. המורה צילה הייתה בדלת "ערב טוב ליאן, זה נכון שאתן רק שתיים בחדר?" אמרה והינהנתי "אז יש המון תלמידים שאין להם עם מי להיות ואנחנו מנסים למצוא להם חדר" אמרה והינהנתי שוב, "אז אממ מי שאיתכם בחדר היא.." אמרה וחיכיתי שתגיד מי זאת כבר "נטע אזולאי".