DIFFERENT

פרק 40- 20.6

עוד חמש פרקים הסיפור נגמר!!!! תכתבו מה אתן מרגישות, שמחות? עצובות? אני ממש אשמח לתגובות :)

•ליאן•
אחרי שיצאתי מהמקלחת לבשתי תחתון בוקסר עם חזייה שחורה וחולצה ארוכה בצבע לבן שהיא די שקופה אבל הייתי לבד בבית אז זה לא משנה כל כך.
מחר התאריך 20.6 וזה היום הולדת שלי מחר, אבל אני לא עושה ביג דיל מזה, עד גיל 10 חגגתי עם המשפחה שלי ומאז רק עם גל.
אני חושבת שמחר מה שאני אעשה יהיה פשוט לישון או לראות סרט.

הייתי אמורה להיות עכשיו עם גל ל׳זמן איכות׳ שביקש אבל דווקא היום הוא יוצא למסיבה ויושן אצל חבר, תמיד זה ככה הוא אף פעם לא חוזר שיכור לבית.
הבית כבר נעים בגלל החימום ואני יושבת בספה אוכלת חטיף בזמן שאני באינסטגרם, גם שוהם יצא למסיבה אז ממש משעמם לי ואת האמת אני חושבת שהריב הזה עשה לנו רק טוב כי בסופו של דבר הוא דאג לי וחיפש אותי ולא נתן לאף אחד להתחיל לנסוע עד שהוא ראה אותי,
הריב הזה דווקא חיזק אותנו והראה לי שלמרות הכל הוא עדיין אוהב אותי. המשכתי לדפדף באינסטגרם כשהטלוויזיה דולקת על MTV ויש את השיר, של החיים שלי What Do You Mean (ג׳סטין ביבר) אני פשו מכורה לשיר הזה מבטיחה!
נעצרתי על תמונה של מישהי מחובקת עם גל, כשהיד שלי כרוכה סביבה מותנה וידו הפנויה מחזיקה שתייה. אוי אני שונאת את הבנות המוזרמות האלה שיעשו הכל בשביל שיאנסו אותן בציבור, רגע אמרתי מוזרמות? אני חייבת להפסיק להיות עם שוהם. פחחח על מי אני עובדת? לא נושמת בילעדיו.

המשכתי להסתכל טיפה על התמונה ומה שיותר הסתכלתי עליו היה שלושה בנים מאחורי גל והפרוצה: שעל שתיים מהם יבשו בנות ורק השלישי היה באייפון, זה שוהם.
וואו הוא יושב שם כשמלא בנות מנסות להתחיל איתו, גאה בחבר שלי, המשכתי להיות באינסטגרם ונעצרתי שוב על תמונה שמישהו העלה כשזה -
בן בת בן בת בן ואז שוהם והוא כתב "מסיבה עם האחים ועם שוהם החסר החברה" למרות שבתמונה ראו עליו חיוך כזה.
אנחנו חברים אבל לא תמיד אנחנו צריכים להיות ביחד, לא צריך להיות דביקים ועזבו את זה שהוא בכלל לא הציע לי לבוא איתו בטענה ש"המקום שלך זה פה" חוץ מזה שרק חזרנו מהטיול לפני כמה שעות למי בדיוק יש כח? כבר 23:30 ואני מתה מעייפות אבל שוהם התקשר אליי לפני המסיבה ואמר לי ללכת לישון וכשאני אקום הוא כבר יהיה איתי אבל אני מעדיפה לחכות לו.
הנחתי את האייפון על הספה ועברתי לראות טלוויזיה ולאחר 10 דקות נשמע רישרוש מפתחות ואז דלת נפתחת.

שוהם שלי נכנס בחולצה מכופתרת בצבע כחול עם ג'ינס שחור משופשף ונעליים אלגנטיות, עם השיער המבולגן שלו שאני כל כך אוהבת.
הוא היה פשוט אליל. ה׳ לקח לעצמו את כל הזמן שבעולם כדי ליצור אותו.
הוא בעט את הנעליים לאיזה שהוא מקום, מתקדם אליי בחיוך מבין שבחנתי אותו,
"אמרתי לך לישון לא?" שאל מסתכל עליי, ושיחרר כמה כפתורים מהחולצה
"העדפתי לחכות לך" אמרתי בחיוך מתיישבת ישיבה מזרחית ואז הוא בחן אותי, את איך שאני לבושה "מזה הבגדים האלה את רוצה להרוג אותי?" שאל והזיז את ראשו לכל מקום אחר חוץ מלהסתכל עליי, חייכתי לעצמי ונעמדתי מולו עומדת על קצות האצבעות מזיזה את ראשו אליי עם אצבעותיי הקטנות,
הוא הסתכל עליי בדיוק לעיניים, שמתי את ידיי סביבו מנשקת את שפתיו בעדינות "התגעגעתי אלייך" אמרתי ממשיכה לנשק בעדינות, "חזרת מוקדם" אמרתי בין הנשיקות, "היה שם משעמם" ענה ונשך את שפתי התחתונה "וחוץ מזה רציתי לראות אותך ולא את השרמוטות מהצומת" אמר שם את ידיו על התחת שלי והרים אותי ככה שאני כורכת את רגליי סביבו,

הוא הסתכלי עליי לשתי שניות ואז טרף לי את הפה ואחרי כמה *דקות* עבר לצווארי,
"אתה כזה חתיך מה נראלך?" אמרתי מלטפת את שיערו בזמן שהוא לא מנתק את שפתיו מצווארי ועולה במדרגות לחדרי.
הוא צחק והפיל אותי על המיטה הוא רכן מעליי "אהבת?" שאל בחיוך שובב קורץ לי, משכתי אותו מהחולצה אליי "אתה יודע שכן" נישקתי אותו שוב והוא הוריד את המכנס ואז את החולצה, נשכתי את שפתיי אני לא יכולה עם הגוף האלוהי הזה יותר, כל הקעקועים האלה לא עוזרים בכלל, השעה הייתה 23:59 והוא עלה מעליי מסתכל לי בעיניים "מזל טוב לאהבת חיי".