DIFFERENT

פרק 10- ביחד

•ליאן•
קמתי בבוקר עייפה מאוד בלי חשק לבית ספר, כשהתעוררתי בחדר מוכר אבל לא שלי, של נטע. הסתכלתי לצד וראיתי את רועי ונטע יושנים כשהם מחובקים פנים מול פנים. קמתי והערתי אותם "אה אתן באות למסיבה כן?" רועי אמר לנו עייף "רק קמת וזה מה שאתה חושב?" נטע אמרה כשהיא זורקת עליו כרית, הסתכלתי על השעון וראיתי שכבר 7 ולא עניתי לגל והוא צריך לבוא איתי היום."יאלה חיים שלי הלכתי"אמרתי לנטע והלכתי. כל הדרך לבית חשבתי על הכל, רועי ונטע,ירין, גל, אפילו שוהם.
דפקתי בדלת של הבית וראיתי את גל פותח את העיניים ומושך אותי לחיבוק "איפה היית משוגעת?" הוא צעק עליי "נרדמתי אצל נטע, מה דאגת?" שאלתי בחיוך "ברור שדאגתי!" הוא אמר לי, הלכתי להתקלח וכשיצאתי לבשתי חולצה בית ספר גזורה בצבע בורדו ועם ג'ינס אפור מקופל וואנס שחורות וכמה צמידים.
ולקחתי תיק שחור חמוד של לואי וירדתי למטה מחכה לגל. הוא ירד למטה מושלם כמו תמיד ונסענו לבית ספר. נכנסו וכולם הסתכלו עלינו מתחילים להיזכר מי זה גל. עלינו למזכירות ואחרי שסידרנו הכל ירדנו למטה ואז נטע רצה אלינו "למה לא סיפרת לי? למה לא סיפרת שגלי חזר?" היא צעקה בהתרגשות. וואו גלי כמה זמן לא שמעתי את השם הזה. היא קפצה עליו מחבקת אותו ולא משחררת טוב הם היו ממש בקשר פעם. ראיתי את רועי מתקרב אלינו עם שוהם "מיזה? הוא מפריע לכן?" הוא אמר בקול מאיים "מפריע? לא לא זה אח שלי" עניתי צוחקת כשראית שגל מתעצבן. "למה אתה לא שואל אותי? מי אתה בכלל ימכוער?" גל ענה לו. אוי בנים והאגו שלהם. "אני? רועי אמסלם ואתה?" אמר משוויץ בעצמו "לא מכיר אותך, אני צריך?! גל אוחיון האגדה" הוא ענה עוד יותר עף על עצמו. אני ונטע החלפנו מבטים מגלגלות עיניים, "לא נכון גל? אחי זה אתה? אתה לא זוכר אותי? שוהם, שוהם אמויאל" שוהם אמר לי מתלהב, כנראה היו חברים או משהו. "מה שוהם? יואו איך לא זיהיתי אותך י׳קטן" האם התחבקו וקיללו אחד את השני כאלו זה טוב "אתה גל אוחיון? שמעתי הרבה עלייך ורק דברים טובים אני לא חדש כאן אבל לא זכרתי אותך" רועי אמר והם התחבקו. אני ונטע כבר הלכנו משם ונכנסו לכיתה, יש את המורה הזה החתיךך שון, שמלמד אותנו כימיה. הוא ממש חתיך. כולו גברי כזה והוא יחסית צעיר,
עם כל המחשבות האלה לא שמתי לב שקיבלתי הודעה מירין. יואו איך התגעגעתי אליו "רואים אותך היום?" הוא כתב "ברור התגעגעתי אלייך בטירוף" עניתי לו. המשכנו להתכתב והוא אמר שהוא יאסוף אותי ב8 הסתכלתי על נטע והייתי חייבת לספר לה הכל. "וואו חתיכת סתומה אני לא מאמינה שלא סיפרת לי" היא אמרה בשוק "מצטערת לא ידעתי איך תגיבי" אמרתי בפרצוף מצחיק "את לא רצינית את יודעת שאני איתך בהכל אל תעצבני" היא אמרה לי. כל היום כבר עבר מהר ויצאתי לכיוון האוטו כשראיתי את שוהם מתנשק עם איזה אחת על הקיר אבל הייתי חייבת להגיד לו לבוא אליי אז לא ידעתי מה לעשות. התחלתי לקרוא עד שהוא ישים לב אליי אבל זה לא קרה. "שוהם אמרנו שאתה בא אליי היום זוכר?" אמרתי בקול מפתה ונגעלתי מעצמי, אני יודעת שאם אשלח לו הודעה הוא לא יענה ואין זמן לבזבז כי אני רוצה רק לסיים את העבודה הזאת ולהתרחק ממנו. ההיא שהייתה איתי הסתכלה עליו במבט מוזר כזה כאלו התבאסה, בטח רצתה שיבוא אליה. היא הלכה משם ושוהם נשאר עצבני. בשנייה אחת הייתי צמודה לקיר כשהיידים של שוהם בשני הצדדים של הראש שלי והוא קרוב אליי יותר מידי.
"למה עשית את זה? מה כואב לך סעמקק?" הוא צעק עליי עצבני. מודה פחדתי ממנו אש,
כל הורידים שלו בלטו והוא היה אדום לא הבנתי למה הוא כועס בשנייה היא חוזרת אליו.
"מה אתה כל כך כועס? אתה צריך לבוא אליי היום" אמרתי בקול שקט "לא יכולת לחכות אבל?" הוא צעק עליי שוב, כבר ממש נלחצתי שהוא יעשה לי משהו וכל הדמעות פרצו החוצה. הוא התרחק ממני ושמעתי אותו ממלמל כל מיני דברים על זה שהוא אידיוט ומה נראלו שהוא צועק עליי ככה, הוא לא מוכן להיות כמוהו. התיישבתי על הריצפה כשאני נשענת על הקיר מנגבת את הדמעות ולוחשת "המורה אמרה שיש רק עוד שבוע לעבודה... אז הייתי צריכה להודיע לך, סליחה" לחשתי שהקול שלי רועד. הוא התקרב אליי והתיישב מולי "את מפחדת ממני?" הוא אמר בקול מצטער. אני לא יודעת מה קורה לי איתו אבל באמת האמנתי שהוא מצטער, העיניים שלי קנו אותי, "קצת" אמרתי כשהראש לי למטה. הוא הרים לי את הראש עם ידו כשהוא מסתכל לי לתוך העיניים "מצטער לא התכוונתי, עכשיו בואי נלך לעשות את העבודה" הוא אמר לי מחייך חיוך קטן. המגע שלו עשה בי צמרמורת , נכנסו לבית שלי "אתה רעב?" שאלתי "כן מאוד יאלה תכיני איזה משהו" הוא ענה מתיישב על הספה. אויש שוהם הזה, הכנתי ספגטי ושניצל וקראתי לו לאכול הוא התחיל לאכול כאלו הוא לא אכל שנים. ואז הוא תקע גרפס "איכס דוחה אחד" אמרתי לו הוא התחיל לצחוק, הרמתי את הצלחות שלנו והתחלתי לשטוף אותם בכיור. הרגשתי את הידיים של שוהם מסביב למותניים שלי ואת ראשו על הכתף שלי "גם יפה וגם אופה" הוא אמר וכל הגוף שלי רעד, לא יודעת מה קורה לי עם שוהם אבל זה לא קורה עם ירין. "מה צריך יותר מיזה?" הוא הוסיף מקרב אותי אליו יותר. כל הגוף שלי בער ומביט לי פרפרים בבטן, אני לא רוצה להגיד את זה אבל יש לי רגשות לשוהם, רגשות חזקים מאוד שהם רק הולכים ומתחזקים. נכון שוהם ערס לא קטן ובעייתי מאוד וסטוציונר אבל אני מרגישה אליו משהו. הוא סיבב אותי אליו והיינו שנייה מנשיקה...

•שוהם•
הילדה הזאת רק מוצאת את דרכה ללב שלי, וזה לא טוב אבל אני לא יכול להימנע מזה. ביום הראשון שהייתי אצלה בבית והיא נישקה אותי ועוד שנייה שכבנו, זה לא הרגיש סתם ואחרי זה שהתנתקנו שוב. אני רואה אותה בבית ספר מסתכלת עליי כשאני עם הבנות אבל ככה אני, אף פעם לא הייתה לי חברה רצינית שלא פגעתי בה. ועם היא תיהיה החברה הרצינית אני מפחד לפגוע בה. כשהיא התחילה לבכות מקודם בבית ספר נשברתי. קשה לי לראות בנות בוכות בכללי אבל מי שאכפת לי ממנה בכלל. אז כנראה שאכפת לי ממנה מאוד. אני רוצה אותה בשבילי. ואני יעשה הכל בשביל שזה יקרה, סיבבתי אותה אליי התקרבתי לנשק אותה כשאני מחזיק אותה מהמותניים ואנחנו קרובים מאוד גם בגוף וגם בפרצוף היא בהתחלה היססה אבל היא התקרב אליי גם ונישקתי אותה. הנשיקה הייתה שונה מהנשיקות הראשונות שלנו היא הייתה עדינה כזאת, היא שמה את היידים שלה על החזה שלה ואז סביב הצוואר, הרמתי אותה עליי כשאני תופס לה את התחת והיא כרכה את הרגליים סביבי והתקדמנו לעבר החדר שלה, ידעתי שאנחנו לא נשכב עכשיו, זה בטוח היא טובה מידי בשביל זה. היא התנתקה ממני במהירות "לא לא שוהם למה?" היא אמרה לי "מה למה?" שאלתי לא מבין "אתה עכשיו תגרום לי להתאהב בך בגלל הנשיקות האלה שלך ואני לא רוצה, לא רוצה להתאהב בך יותר" היא אמרה מתיישבת על המיטה כמו בשכיבה, "יותר? סימן שכבר התאהבת?" שאלתי בחיוך שובב "די שוהם זה לא מצחיק, גם ככה אני כלום בשבילך אז למה אתה עושה את זה?" היא אמרה כשהיא עם ראש למטה, ליאן שלי אם רק היית יודעת שלא. "את לא כלום בשבילי, בואי רגע נו" משכתי אותה אליי ככה שאני יושב על המיטה שלה עם הגב על הקיר בישיבה מזרחית והיא יושבת עליי ונישקתי אותה נשיקה חטופה, ועוד אחת ועוד אחת "די שוהם אני לא רוצה להיפגע" היא אמרה "אני לא יפגע בך עוד לא הבנת?" אמרתי לה מסתכל לה לתוך העיניים, רק ככה קונים אותה, "מבטיח?" הא שאלה עם עיניים נוצצות "נשבע" אמרתי ושמתי יד על הלב. היא חייכה חיוך ענקי וקפצה עליי בנשיקה אגרסיבית, הלשונות שלנו התערבבו זה עם זו והייתי חרמן אש אבל אני אצטרך להתאפק קצת בשבילה.
שכבנו אצלה במיטה רואים סרט מתחת לשמיכה כשהרגליים שלה משולבות בשלי וראשה על החזה שלי. אין אני מטורף על הריח שלה על המגע שלה, אני מטורף עלייה. לא אכפת לי מה אומרים כולם ואני יודע שינסו להפריד ביננו מלא, אבל יאסווו על העולםםם אני מאוהב. ובתכלס אין דרך יותר טובה מלסיים את היום בידיים של זאת שאתה אוהב.