•ליאן•
קמתי בבוקר בזרועות של שוהם, מי היה מאמין שבסוף נהיה ביחד? לא קמתי מהמיטה רק לקחתי את האייפון מהשידה והדלקתי אותו, ראיתי מלא הודעות מירין, שיט יואו שכחתי שהיינו צריכים לצאת ביחד פאק איזה סתומה מה אני אגיד לו עכשיו. ראיתי גם הודעות מנטע "איפה את? למה את לא עונה לירין?", "ממש אכזבת אותו אחותי", "אני בטוחה שיש הסבר להכל, למרות שלא נראלי שפתאום יצוץ איזה אחד ותהיו חברים ותבריזי לו" אוי כמה שזה נכון את לא יודעת, אני מרגישה ממש כלבה עכשיו. הדמעות התחילו לרדת אוף למה אני כזאת בכיינית וראיתי עוד הודעות מירין "יפה? איפה את אני דופק בדלת ואת לא פותחת", "דואג לך תעני לי" ואז ראיתי תמונה של מה שהוא הכין, מסעדת יוקרה שהיא רק שלנו עם מלא נרות ואחרי זה כדור פורח. יואו זה בטח עלה מלא כסף ואני כזאת מגעילה. הדמעות נהיו כבר מזמן נהר זורם ואז שוהם התעורר "יפה שלי מה קרה?" הוא שאל מודאג והתחיל לנגב לי את הדמעות, התיישבתי על המיטה עוד בוכה "אני הבן אדם הכי מגעיל בעולם" אמרתי בקול שבור, "די אל תבכי חיים שלי ספרי לי מה קרה" הוא אמר, לא ידעתי איך להתחיל ואז לקחתי נשימה גדולה "אז ככה, בזמן האחרון הייתי בסוג של קטע עם מישהו וקבענו להיפגש אתמול ולצאת לדייט פעם שנייה אבל כיביתי את האייפון ושכחתי מזה בכלל ועכשיו כשקמתי בבוקר ראיתי את הכל וכל מה שהוא הכין ואני מרגישה ממש רע״ אמרתי ובדיוק כשהוא בא לדבר הוספתי "עכשיו זה לא שאני לא אוהבת אותך וסתם שיחקתי בך אתמול, לא. מה שאני מרגישה אלייך לא קרה לי איתו. וגם לא יקרה כי אני איתך עכשיו רק איתך מבין?" אמרתי לו בכנות, הוא הנהן ואז הייתה שתיקה "את מתחרטת על אתמול? על זה שהסכמת לי?" הוא שאל ועניתי במהרה "מה פתאום, נראלך? אני אוהבת אותך שוהם" הוא הסתכל עליי ואמר "אני אוהב אותך" ונישק אותי את הנשיקות האלה שלו. אמרתי לו שגל לא פה ושאני לא יודעת גם איפה הוא, הוא יצא למסיבה ולא חזר מאז, כמו תמיד גל עם השטויות שלו אז שיילך מהר לשים בגדים. ואני בינתיים אחרי האירגונים של הבוקר, לבשתי ג'ינס כהה עם חולצה ורודה בהירה רחבה עם סנדלים שחורות ויצאנו לבית ספר, נכנסו בשער וכל המבטים עלינו. הוא נתן לי נשיקה חטופה והלך למחששה, חיפשתי את נטע וראיתי אותה יושבת בצד "אנחנו יכולות לדבר?" שאלתי אותה "כן בואי" היא ענתה ישבתי והחלתי לספר לה הכל מהכל, מזה שקבענו לצאת ביחד עד לזה שישנתי עם שוהם.
"וואו, את רצינית? את יודעת בכלל כמה הוא השקיע? ואת בסוף מבריזה לו" היא אמרה לי ולפני שהספקתי לענות "אני ממש מאוכזבת ממך" היא אמרה והלכה. והשאירה אותי עם מלא מחשבות התקשרתי לירין מלא והוא סינן אותי. החלטתי שבסוף היום אני יילך אליו, הלכתי לשוהם למחששה כי הייתי ממש מבואסת ואיך שהוא ראה אותי הוא שינה את הפרצוף לעצבני "מה את עושה פה? לכי עכשיו לכיתה" הוא צעק עליי, לא הקשבתי והמשכתי ללכת אליו ובסוף התיישבתי לו על הברכיים ולוחשת
"בוא אליי היום אני ממש מבואסת" ואז הוא ענה "למה האהבה שלי מבואסת? אני רוצה לדעת" הוא אמר לי בשקט שכולם לא ישמעו למרות שכל המבטים שלהם היו עליי. "סתם אבל אתה בא אליי?" אמרתי לו "ברור שאני בא אלייך יפה שלי" הוא ענה "עכשיו טוסי לכיתה לפני שאני מעיף אותך בעצמי" הוא אמר מאיים. צחקתי ונישקתי אותו ויצאתי משם. כל היום עבר מהר ואז הלכתי לבית של נטע. בגלל ירין, הוא פתח את הדלת אחרי שדפקתי ואיך שהוא ראה אותי כל המצברוח שלו ירד. "מה?" הוא אמר בלי חשק, "אנחנו יכולים לדבר?" שאלתי עם תקווה שיגיד כן. "חייב?" הוא ענה עוד יותר מבואס
"כן ירין זה חשוב", "בסדר נו" הוא אמר ובאתי להיכנס לבית אבל הוא סגר את הדלת והצביע על הספסל בחוץ. אאוץ׳ כאלו אבל בסדר. התיישבנו בספסל ולקחתי אוויר והתחלתי "אז ככה. בזמן האחרון בלי שרציתי יצא שהרגשתי משהו לשוהם, שוהם אמויאל. וגיליתי שגם הוא מרגיש אליי דברים, ולא רציתי שזה מה שיקרה ביננו. והכי לא רציתי להבריז לך אתמול אבל שכחתי מזה ושוהם בא אליי והתנשקנו ועכשיו אנחנו ביחד. אני מרגישה הבן אדם הכי רע בעולם" אמרתי לו ובחלק ובמשפט האחרון הייתי עם ראש למטה. אני לא התכוונתי שככה זה ייצא. הוא התחיל לדבר והרמתי את הראש "את באמת הבן אדם הכי רע בעולם! אני לא מבין בכלל איך שכחת ממני? מגיע לך להרגיש חרא כי את תקעת לי ברז אחושרמוטה של ברז. ואני כמו איזה דבע עומד ומחכה לך ומתקשר בלי סוף ודואג ואת בכלל מתחמרנת עם הדבע הזה. ממך לא ציפיתי, את אכזבת אותי ברמות ואת לא שווה בכלל את היחס שלי עכשיו עופי מפה ואל תחזרי לבית הזה." הוא אמר ונכנס לבית. כל הדרך לבית שלי בכיתי ברמות מאיך שהוא דיבר אליי אבל הוא צודק בדרך זו או אחרת, נכנסתי לבית אחרי שהתקלחתי ואכלתי ואז שוהם בא. אחרי שהוא גילה את כל מה שקרה הוא רצה לפוצץ אותו מכות על איך שהוא דיבר אליי ועוד שנייה הוא קפץ מהחלון אבל שכנעתי אותו שישאר איתי. טוב לי עם שוהם, כיף לי איתו, הוא מצחיק אותי והוא דואג ושומר עליי, אכפת לו ממני. זה כל מה שאני צריכה. ישבנו אצלי אחרי שטיפה חזר לי המצב רוח ורציתי להכין עוגה, אמרתי לשוהם שיעזור לי אבל איתו לא הולך כלום סידרתי את הסוכר הביצים וכל שאר המצרכים "שוהם בוא שנייה" קראתי לו מהסלון, אחרי דקה הוא בא "מה רצית יפה שלי?" הוא שאל "שתייהיה איתי פה, מה אני צריכה להיות לבד?" שאלתי כשאני צוחקת,
הוא נאנח והתיישב על השיש תוך כדי שהכנתי הסתובבתי אליו ועף עליו סוכר הוא הסתכל עליי בשוק ולקח קמח וזרק עליי מפה לשם מלחמת אוכל וכל הבית מלוכלך! שתינו מלוכלכים מביצים סוכר ושוקולד ואיך שהוא קטשופ וחרדל נכנסו למלחמה ואז הגענו למצב שאני צמודה לשיש והוא מולי עם ביצה מעל הראש "תבקשי סליחה" הוא אמר לי כשהוא מאיים עם הביצה "אוקי אוקי סליחה" אמרתי נכנעת הוא חייך חיוך ניצחון ודפק עליי את הביצה וברח. התחלתי לרדוף אחריו בכל הבית עד שדפקתי חלקה ונפלתי על הריצפה והוא נקרע מצחוק והוא לא מפסיק עד שהוא בא והושיט יד שאני אקום ואיך שתפסתי את היד שלו והוא משך אותי הוא נפל עליי גם. התחלנו לצחוק "שמןן זוז ממני" ניסיתי לדחוף אותי ללא הצלחה. "אני? שמן? היי היי פגעת" אמר כאלו הוא בוכה. צחקתי ונישקתי אותו אחריי שהתקלחנו -לא ביחד!-
וסידרתי הכל כי שוהם ראה משחק כדורגל. ישבתי איתו והתכרבלתי בתוכו יודעת שמחר אפשר לעשות מה שאני רוצה כי יום שישי.
YOU ARE READING
DIFFERENT
Romanceליאן אוחיון, ילדה עשירה שבאה ממעמד גבוה, בית ענקי, היא ילדה שמשקיעה בלימודים ולא מבריזה, לא תיראו אותה מסתובבת עם הילדים הלא נכונים. המון אנשים מנסים להתחבב עלייה בגלל הכסף אך היא לא מייחסת חשיבות רבה לאנשים אלה. היא גרה לבד מאחר והוריה בחול ואח שלה...
