•ליאן•
ישבנו מסביב לשולחן, כשוהם בראש השולחן, אמא שלו בצד אחד ולידה שחר ובצד שני אני ולידי בן.
די נגעלתי מבן הוא הסתכל עליי כמו לא יודעת מה וזה לא היה נעים, בכלל. אחרי ששוהם
בירך קמתי לעזור למזי והופתעתי ששחר
נשארה בשולחן, אני חייבת לברר מה קרה במשפחה הזאת. התחלנו לאכול ויש שקט באוויר "כמה זמן אתם חברים?" שחר זרקה לאוויר, "זה די מסובך..היו בעיות בדרך" עניתי בכנות "בלי פרידות" אמרה שוב כאלו זה מובן מאליו, "חודשיים" חייכתי אל שוהם, לפני כמה ימים היינו חודשיים אבל אני לא מאלה שעושות סיפור מכל חודש. היא חייכה "אנחנו כמעט שנה ביחד נכון באבי?" שאלה והסתכלה על בן שהיה מרוכז במשהו, יותר נכון מישהי,בי. מאז שהוא בא הוא לא מוריד ממני את העיניים וזה מתחיל להטריד, "באבי?" הוא הסתכל עלייה במהירות וחייך חיוך לחוץ "כן התקופה הכי טובה שלי" ענה וקרץ לה והיא רק גיחחה בשקט מסמיקה. "איזה יופי שני הילדים שלי מאושרים, אני מאושרת" מזי אמרה וכולם חייכו אליה. כולם המשיכו לאכול כשמדי פעם נזרקו שאלות לאוויר משחר ומזי.
המשכתי לאכול את הקוסקוס הנדיר שהכינה שלפתע הרגשתי יד מתחילה ללטף לי את הרגל ומתחילה לעלות למעלה. אוקי נהייתה לי צמרמורת, ולא במובן הטוב. נגעלתי, נגעלתי מהמגע הזה. תפסתי את היד במהירות והעפתי אותה. הסתכלתי על בן עצבנית מאוד. חוצפן הוא חבר של אחות של שוהם. אני חברה של שוהם, באיזה קטע הוא בכלל נוגע בי ככה?
אחרי משהו כמו 10 דקות ידו חזרה ללטף את רגלי בניסיון לעורר בי משהו, וזה עורר. בחילה! שוב העפתי את ידו והתרחקתי עם הכיסא. נגמרה הארוחה וכולנו ישבנו בחצר אבל אני ושוהם מבודדים מהם קצת, והתלבטתי עם לספר לו או לא, בכל זאת עד שכל המשפחה שלו יחד אני לא רוצה להרוס את זה אבל מצד שני אם הוא יגלה מאוחר יותר הוא יתעצבן יותר.
"שוהם אני צריכה לספר לך משהו רק תבטיח לי שלא תעשה משהו" אמרתי לו חוששת ממה שיקרה אחר כך, "יפה שלי נראה מה יהיה"
ענה מלטף לי את השיער, נאנחתי יודעת לא משנה מה אגיד זה יהיה חמור "בארוחה מקודם אז נכון שישבתי ליד בן? אז הוא ליטף אותי" אמרתי מרגישה את הגוף שלו מתקשה מהמילים שלי. "בפעם הראשונה הוא ליטף לי את הרגל והתחיל לעלות למעלה אבל תפסתי לו את היד ואחרי כמה זמן הוא שוב ליטף לי את ה"
לא סיימתי את המשפט ובן כבר היה על הריצפה, כששוהם מעליו דופק לו אגרופים ואז בן הפך את זה והתחיל להרביץ לו בחזרה והתחלתי להילחץ כשראיתי את שוהם פצוע, אך במהירות הוא הפך אותם. מזי מהצד צועקת
-מה קרה לו פתאום- ושחר בוכה. מההיכרות שלי עם שוהם למדתי לא לנסות להפריד בינהם
כי בסוף אני יפגע והוא בעצמו אמר לי להתרחק.
"מה עשית? האאא ישרמוטה!" אגרוף.
"נוגע בחברה שלי? באיזה רשווות" אגרוף. "אתה חבר של אחותי" בעיטה.
"לכמה בנות עוד עשית את זה?" אגרוף לבטן. "ימזדיין אתה לא תצא מפה חי!!" הוא צעק והתחיל להגביר את המהירות של המכות, לא יכולתי לראות את זה עוד כי ראיתי את בן כבר גמור כולו חבול ודם בכל מקום. שוהם יהרוג אותו אם אני לא אעשה משהו. התקרבתי לשם ובדיוק איך ששוהם הניף את היד לעוד אגרוף תפסתי אותה וחטפתי מכה ליד אבל התגברתי על זה, שוהם שם לב ומהר הוא קם ונרגע ומבטו התרכך כשראה שהיד שלי אדומה ויוצא קצת דם "סליחה יפה שלי פגעתי בך?" שאל ברכות, וראיתי בעיניים שלו צער כשראה שנשכתי את השפה מהכאב. התעלמתי מזה ומשכתי אותו למקלחת נועלת אותנו. אני לא יתחיל עכשיו לכעוס עליי על מה שהוא עשה, כי הוא הגן עליי, ויש בינהם סיכסוך שהתחיל לפני שהכרתי את שוהם אז הדבר היחיד שאני יכולה להגיד זה תודה. תודה שהוא הגן עליי וככה הוא מראה כמה בעצם הוא אוהב אותי, ותודה על זה שהפציעות של בן יותר חמורות פי אלף.
הוצאתי את התיק עזרה ראשונה מהארון והנחתי אותו על השידה ושוהם הרים אותי על השידה ונעמד לי בין הרגליים והתחלתי לנקות לו את הפנים, בזמן שהוא לא מוריד ממני את העיניים לשנייה וכבר הסמקתי מזמן. אחרי שסיימתי פשוט הסתכלנו אחד על השני, ואור הירח נכנס דרך החלון והאיר על הפנים היפות שלו.
"תודה" אמרתי בשקט לא בטוחה ששמע
"על מה יפה שלי?" שאל, "על זה שאתה מגן עליי ככה" עניתי חזרה,
"את שלי ואף אחד לא יתקרב אלייך כל עוד אני חי" אמר מרפרף על שפתיי עם שפתיו, והוא נישק אותי וזה היה הכי מדהים בעולם.
YOU ARE READING
DIFFERENT
Romanceליאן אוחיון, ילדה עשירה שבאה ממעמד גבוה, בית ענקי, היא ילדה שמשקיעה בלימודים ולא מבריזה, לא תיראו אותה מסתובבת עם הילדים הלא נכונים. המון אנשים מנסים להתחבב עלייה בגלל הכסף אך היא לא מייחסת חשיבות רבה לאנשים אלה. היא גרה לבד מאחר והוריה בחול ואח שלה...
