DIFFERENT

פרק 20- לפני שבוע

•ליאן•
השיעור עבר יחסית בסדר למרות שכולם הסתכלו עליי ועל הלבוש שלי, כן כאן זה בית ספר של עשירים אבל אני אפתיע אותם בסוף
כי כן יש לי בגדים יפים.
נגמר השיעור ולא ידעתי מה לעשות אז פשוט יצאתי החוצה, סרקתי את הבית ספר בעיניים ופשוט ראיתי רחבה ענקית של דשא אז הלכתי והתיישבתי שם וממולי היה מקום כזה של פיצוץ עצים ומלא בנים ובנות, נראלי שלמקום הזה עומרי התכוון. הוצאתי אוזניות ופשוט ישבתי וחיכיתי שהפסקה תיגמר כי לא כל כך היה לי מה לעשות, ואז ראיתי מישהי יושבת על איזה מישהו כשהם מתנשקים בחרמנות כזאת שראיתי רק אצל שוהם. די נו מה יש לי כל דבר אני מקשרת אליו? זה עומרי, כן זה בדוק הוא, הוא בול פתח את העיניים וראה אותי ומהר הרחיק ממנו את הילדה ההיא והתקדם אליי. "זה לא מה שאת חושבת. אני לא כזה, שלא תחשבי שלפני זה הייתי איתך ועכשיו איתה אני באמת.." עצרתי אותו באמצע של הדיבור שלו "אתה לא חייב לי כלום, אנחנו לא מכירים בשביל שתסביר לי" אמרתי לו. באמת הוא לא חייב לי כלום טוב שאני לא מכירה אותו שעה. קמתי מהדשא וניקיתי את עצמי מליכלוכים ושמתי לב שהוא כל שנייה בא להגיד משהו אבל אז הוא סוגר את הפה, ראיתי שמישהו מתקשר אליי "אח מאותו אשך" גיחכתי לעצמי כשראיתי את השם שרועי כתב לעצמו. עניתי לו והתרחקתי משם.

•שוהם•
אחרי מה שקרה אתמול הבנתי המון דברים.
אני הרסתי אותה, את אהבת חיי היא לא באה היום לבית ספר, בסדר לא יודע למה אולי אולי חולה משהו. המשכתי לחשוב על כל מיני דברים ונכנסתי לכיתה, שיעור ספרות, המורה הכפרה הזאת חולה עלייה נשבע. היא נתנה לכולם את העבודות והציונים וכשהיא הביאה את שלנו- ראיתי 100 וואה אינעל העולםםםם בחיים שלי לא קיבלתי מאה אפילו כשאמרו לי לכתוב את השם שלי באנגלית טעיתי. אין אין איזה מלכהה היא ליאן שליי!!אני נלחם עלינו ואני לא אפסיק עד שנהיה ביחד! לא טוב לי בלעדייה אני אולי יוצא הומו מזדיין אבל לא טוב לי. חרא לי ואני בקנטיםם, נפרדתי כבר מזמן מהפוסטמה הזאת נועה, איך הייתי איתה אני לא מבין? היא דומה לנעלל! יש מצב סיממו אותי כל הזמן הזה שהיינו ביחד? אבל מה שכן רק במיטה היא סוסה.
ו וואלה רועי הגבר מחזיק מעמד עם הדבעה ההיא. איך קוראים לה? נירה משהו לא? נטלי? אהה נטע. שונא את המפגרת הזאת כי היא רבה עם ליאן, הלכתי אליהם מפריע להם באמצע הנשיקה, "אז מהה, מחזיקים מעמד הא?" שאלתי אותם, "כן בלי עין הרע, חמסה חמסה" נטע הזאת ענתה עם הקול צפצה הזה שלה. "תגיד אחי איפה ליאן?" שאלתי את רועי, כי אני יודע שהם חברים טובים אז אולי היא אמרה לו למה לא באה או אנא עארף...
הוא בהתחלה שתק, כאלו חושב ואז אמר
"לא יודע" קיצר הלכתי משם, פרשתי לבית. הורדתי בגדים נשאר עם בוקסר, מזגן על קור ובום קפיצה למיטה.

עבר שבוע וליאן עדיין לא באה, כבר נהיה חשוד למה זאתי באה כל יום מה יש לה? הלכתי לרועי שוב פעם לשאול אותו אולי הוא יודע משהו, "תגיד אחי איפה ליאן? כבר שבוע שהיא לא באה" שאלתי אותו, הוא שוב שתק תקעתי לו מבט ולאא, שותק החרא הקטן, "נו מה איפה היא?" שאלתי מתעצבן, כבר קיבלתי את העצבים שלי מהשתיקות שלו והבנתי שהוא יודע איפה היא, תפסתי לו בחולצה מדביק אותו לקיר "איפה היא ראב ראבק ערסס?" צעקתי כבר,
"עברה בית ספר" הוא ענה ושיחררתי אותו. מה? עברה בית ספר? למה? איך? מתי? התיישבתי על הריצפה כשהגב שלי נשען על הקיר, רועי התקרב אליי ואמר לי "לפני שבוע היא עזבה. זה בתיכנון של חודש כבר, לבית ספר רמת אביב היא אמרה שהיא צריכה התחלה חדשה, לא טוב לה פה עם השמעות האלה ושהיא רבה עם נטע ואיתך. היא סיפרה את זה לי ולגל אח שלה, היא ביקשה ממני לא לספר אחי ואיך אני יכול לאכזב אותה ככה?" לא לא זה לא קורה לי קמתי ורצתי לאופנוע שלי ונסעתי בטיל לבית ספר שלה, אני נוסע לחפש את האהבה שלי את החיים שלי.