DIFFERENT

פרק 26- מחשבות של פדופיל

•שוהם•
ישבנו בבית חולים מחכים ומחכים אבל אין תשובה, ראיתי איך ליאן אוכלת את עצמה מבפנים ואין לי איך לעזור לה, ראיתי את כל האנשים חסרי אונים מחכים רק לרופא שיגיד מה קורה. החלטתי שצריך לקחת את ליאן לסיבוב קצר ואחרי זה נלך לבית שלי, יום שישי היום וכן הגיע הזמן שהיא תפגוש את המשפחה שלי.
החזקתי לה את היד חזק, "מה יהיה שוהמי?" היא הסתכלה עליי מלמטה, אני אוהב איך שזה נשמע שוהמי, זה חמוד כזה ועוד כשהיא אומרת את זה. לייסטרר איזה פדופיל יצאתי מזה המחשבות האלה?? אני שוהם אמויאל גבר של החיים שלכם!! שום שוהמי לא יהיה פה
"יהיה טוב יפה שלי" חיבקתי אותה אליי והלכנו למכונת שתייה שם, אחרי כמה דקות ראיתי שכבר ארבע וצריך לחזור. "ליאני צריך ללכת" אמרתי לה, היא הסתכלה עליי עם העיניים הגדולות שלה
"צודק, אולי הרופא כבר יצא" היא אמרה וקמה במהירות "לא לא, צריך לחזור לבית, שלי" היא הסתכלה עליי שוב פעם בזמן שהיא מוציאה את האייפון מהכיס ורואה מה השעה, אחרי זה היא הרימה את ראשה אליי והנהנה. עלינו למעלה מדברים רועי ואחרי כמה שניות הוא אמר לנו שהוא ישאר לראות מה קורה ומסכן הוא בעצמו לא יודע איפה החברה הסתומה שלו, התחבקנו חיבוק גברי ואחרי זה הוא משך את ליאן לחיבוק דוב, רואים שהוא אוהב אותה. התחלנו ללכת בחזרה לאופנוע שלי "אני אוהבת אותך" אמרה שנייה לפני שהיא עלתה, חייכתי אלייה
"אני יותר" והתחלנו לנסוע, כל אחד עם המחשבות שלו על מה שיהיה על מה שיקרה ועל טיזינאבי, לא יכול לראות את חברה שלי ככה לא יכול, ועוד לא הספקתי לדבר איתה על עומרי הדבע ההוא.
אחרי שהתקלחתי ונשארתי בטרנינג וקפוצון והדלקתי את המזגן על חימום כי איך שהוא פתאום ברגע שירדנו מהאופנוע יורד גשם אבל מזה גשם פיצוצים!!
הכנתי לי קפה שחור חזק, ולחיים שלי הכנתי תה
ולא לשכוח נענע כי היא מטורפת על נענע, אחרי זה היא ירדה עם טרנינג וחולצה ארוכה שלי,
זה מה שאני אוהב לראות את הבחורה שלי עם הבגדים שלי, וניסיתי לסלק כל מחשבה בראש שלי על איך אני מוריד ממנה אם את הבגדים האלה, אין מה לעשות אני אצטרך לחכות לה.
השיער שלה היה רטוב והיא כבר הבינה שהיא לא תיצא מזה בשלום אז התיישבתי בספה והיא התיישבה מולי וניגנתי לה את השיער 10 דקות עד שהוא התייבש טוב, הדבר האחרון שאני צריך זה שהיא תיהיה חולה. אחרי שסיימתי נתתי לה נשיקה קטנה בצוואר "הכנת לי תה? תודה שוהם"
היא אמרה והלכה לאי במטבח, הסתכלתי עלייה שותה את התה או יותר נכון מנסה לשתות את התה רק שהוא רותח וכל שנייה קופצות לה השפתיים היא נראתה כזאת יפה, "אז...המשפחה שלי? אמא שלי היא הדבר הכי מושלם בעולם הזה והיא עובדת כל היום מהלילה עד לבוקר ולפעמים יש לה חופשות אז היא יוצאת אליהן וזאת הסיבה שאף פעם לא ראית אותה.
ואבא שלי הוא... נפטר כשהייתי בן שש אז אני לא ממש מרגיש עצוב או משהו לגבי זה." אמרתי לה וראיתי איך היא בשוק, נו ברור היא לא ידעה כלום עליי, "וואו א.. אני לא יודע.." היא התחילה ועצרתי אותה באמצע "רגע זה לא הכל, יש לי.. יש גם אחות. כן אחות שלי הדבר הכי טהור בעולם. אני אוהב אותה יותר מאת החיים שלי היא ואמא שלי הם הכל בשבילי. אחותי בפנימיה וכמעט ואני לא רואה אותה, והפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה כשהיא בחרה ללכת עם החבר שלה ולא איתי" הוספתי בשקט.
אחותי היא נושא רגיש אצלי, ומה שקרה גרם למצב הזה ביננו "אני.. וואו איך הסתרת את זה ממני? לא משנה אז היום היא באה ובגלל אתה צריך אותי?" שאלה והנהנתי היא שתקה ולא הוסיפה דבר על הנושא.
"יש אוכל לקידוש בכלל? אתה צריך שאני אכין משהו?" חיים שלי איך היא דואגת, צחקתי ומשכתי אותה אליי "לא לא יפה שלי אמא שלי כבר הכינה בבוקר" היא הנהנה והתיישבנו בספה, מחובקים בשמיכה רואים 'חברים'. שמענו רישרוש מפתחות ואת דלת הכניסה נפתחת עם דיבורים של כמה אנשים ואז ראיתי את אמא שלי אחותי והחבר הדבע שלה מסתכלים עלינו כמו חייזרים.