DIFFERENT

פרק 24- האחרון שלי

•ליאן•
קמתי בבוקר אצל שוהם כשהוא ישן, הוא כזה מלאך! הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה שש, התיישבתי עליו ונישקתי אותו מלא מלא נשיקות קטנות בהתחלה בצוואר ואז בלחי המשכתי לאף המושלם שלו ואז בזווית הפה והוא כבר התחיל לזוז ולהתעורר והוא פקח את העיניים
"מישהי פה חרמנית על הבוקר" הוא הזיז אותי ועלה מעליי, צחקתי כשנישק לי את הצוואר "אבל אני יותר" ואז עלה אל הפה שלי, דחפתי אותו ממני ככה שהוא נפל על הריצפה ובאתי ללכת למקלחת אבל הוא משך אותי אליו ככה שהוא שוכב על הריצפה ואני עליו "את יודעת מה הייתי עושה לתחת הזה?" הבנתי כבר שהוא חרמן אז החלטתי לזרום איתו "מה הייתי עושה לתחת שלי?" שאלתי אותו הוא חייך חיוך שובב ונתן לי כאפה של החיים בתחת ככה שנצמדתי יותר אליו והוא כבר היה בעננים "שוהםם" עשיתי כאלו אני בוכה ושמתי את הראש שלי עליו וציירתי לו ציורים על הבטן כשהוא מלטף לי את הראש "את יודעת שאני אוהב אותך נכון?" הוא אמר ,הנהנתי והרמתי את הראש מסתכלת עליו "אני מצטערת" הוא הסתכל עליי לא מבין,

התיישבתי עליו והוא חצי התיישב נשען על הקיר "על מה יפה שלי?" הוא שאל מלטף לי את הרגל, "שאתה יודע.. שאנחנו לא..." הוא הנהנן ולפני שהספיק לפתוח את הפה הוספתי "אני יודעת שאתה היית רגיל כל יום ועכשיו כשאנחנו ביחד אתה מחכה ומחכה ואני מרגישה שכבר נמאס לך לחכות וכשזה יקרה כשלא תחכה יותר, אני יאבד אותך" השפלתי מבט כששיחקתי עם החולצה שלי, זה נכון שוהם היה רגיל לעשות את זה כל יום, כל היום עם כל הבנות ועכשיו חברה שלו בתולה ואני לא חושבת שהוא יודע, הוא הסתכל עליי מופתע ובא לדבר אבל שוב דיברתי "אני בתולה" אמרתי כמובן מאליו וקמתי ממנו למקלחת, הסתכלתי על עצמי במראה על השיער החום הארוך שלי שמגיע עד לתחת ועל העיניים החומות שלי, על כל הנמשים שיש לי בפרצוף ועל האף הכפתורי ולא לשכוח את הגומה החמודה שלי בלחי שמאל ואיך לא השפתיים האדומות שלי.
אני יודעת שאני יפה, אני לא מהבנות האלה שאומרות שהם מכוערות כשבעצם הן מהממות. הסתכלתי על הגוף שלי מלמטה למעלה- הרגליים דקיקות אבל כשזה מגיע לירך הוא מתחיל להיות עבה טיפה, רגל די נחמדה. הרמתי טיפה את החולצה של שוהם שהייתה עליי והסתכלתי על הבטן השטוחה שלי ועל העצמות שקצת בולטות, והחזה שלי היה חלומי בעיניי, גדול ועומד עם פרופורציות לגוף שלי. הסתובבתי לכיור מתחילה לצחצח מבחינה בשוהם עומד בכניסה של המקלחת מסתכל עליי, למה הוא יכול להיות יותר מושלם? לא נראלי! עם הפרצוף המושלם שלו והגוף האלוהי, זה פשוט חלום של אישה. אני לא יודעת כמה זמן הוא שם או מה הוא כבר הספיק לראות, התעלמתי מזה והמשכתי בציחצוח שלי, כשסיימתי הוא התקרב אליי והושיב אותי על השידה, הוא עומד בין הרגליים שלי ואנחנו שותקים, "למה את חושבת שיימאס לי לחכות לך? את האישה שלי, חברה שלי, וזה שאת בתולה זה מצויין, כי זה אומר שאת לא זונה, זה אומר שאת ילדה טובה מבית טוב ואחלה של חינוך, ודווקא אני זה שצריך לפחד לאבד אותך" הוא אמר והסתכלתי עליו מבולבלת, "אני לא טוב בשבילך ובטח לא בשביל להיות הראשון שלך" הוסיף עם מבט שלא הצלחתי לפענח, הסתכלתי עליו בשוק שוהמי מפחד לאבד אותי? קירבתי אותו חזק אליי "אני שלך, תמיד. ורק אני יודעת מה טוב לי ומה לא, ואתה טוב בשבילי, טוב מאוד. ואני בטוחה שביום מן הימים אתה גם תיהיה הראשון שלי ותישאר גם האחרון שלי" אמרתי בחיוך והוא חייך חיוך קטן נישקתי אותו, הנשיקה הייתה עדינה ואוהבת נשיקה שמראה ששתינו צריכים אחד את השני, "שוהמי כבר 7 וחצי צריך להתארגן" אמרתי בין הנשיקות,
"לא רוצה בא לי רק להיות איתך כל היום" הוא מלמל כשהוא בשקע צווארי, צחקתי ואמרתי
"מחר שבת אני פה אצלך" הוא הניד את ראשו לשלילה "בואי תעשי איתי קידוש, אני צריך אותך היום" מה? קידוש? תמיד כשבאתי לשוהם הוא היה לבד בבית וכבר לא ידעתי מה לחשוב אז פשוט שתקתי והנהנתי, נתתי לו עוד נשיקה קטנה וקפצתי מהשידה והתקדמתי לחדרו לא לפני שהוא נתן לי מכה קטנה בתחת. מכל הפעמים שאני אצל שוהם נשארו פה קצת בגדים שלי אז לבשתי ג'ינס כהה וסריג אפור ואולסטאר שחורות שרק ה יודע איך יש לי את כל הדברים האלה אצלו, הוא נכנס לחדר ופשוט התחיל להתלבש מולי, כבר התרגלתי לזה כי זו לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה, שוהם חתיך ויש לו טעם טוב, מאוד.הוא לבש ג'ינס שחור קרעים וחולצה לבנה קצרה שהבליטה לו את כל הקוביות ואולסטאר וואנס שחורות, לקחתי תיק צד שחור של שוהם ויצאנו, כשהגענו לבית ספר שלי אז נישקתי את שוהם ובאתי ללכת אבל הוא תפס לי את היד אז הסתובבתי אליו "מתי את מסיימת היום?" "בשתיים למה?" הסתכלתי מסביב רואה את כולם מסתכלים עלינו כמו סרט, "שאני יבוא לקחת אותך" אמר וחייכתי אליו,
הוא כיווץ לי את השפתיים לדג ונישק אותי מלא נשיקות קטנות "יאלה לכי כבר" אמר והתקדמתי לשער ואז ראיתי את עומרי. בחרתי להתעלם ונכנסתי לשיעור לשון, אוי זה אחד השיעורים הכי מפגרים שיש לא הקשבתי למורה והתחלתי לצייר במחברת כח מיני שטויות עד שפתאום איזה ילד איזה העביר לי דף ליד ואמר נתנו לי להעביר לך או משהו כזה, פתק? פתחתי אותו והיה רשום -
׳אנחנו צריכים לדבר, תפגשי אותי מאחורי הבניין בהפסקה הגדולה, עומרי.׳ אוקי מישהו חי בסרט שאני יילך אליו, אחרי מה שקרה אתמול הוא יכול לשכוח ממני.
עברו כבר שלוש שעות ועכשיו ההפסקה הגדולה, התקדמתי לקיוסק לקנות נסטי ואיזה חטיף ואז משום מקום מישהו משך והצמיד אותי לקיר וחסם לי את הפה עם היד.....