•ליאן•
נו כבר.. איפה הוא..? חשבתי בזמן שקססתי את ציפורניי, ובמהירות התחרטתי על זה כי מרחתי את הלק הלבן שלי אתמול.
עברו כבר שלוש שנים ועכשיו אני בת 21 ולמרות שהשתחררתי מהצבא לפני שנה, חיכיתי לגבר שלי שיסיים את השירות שלו ונעשה טיול ׳אחרי צבא׳ ביחד.אז כן אני ושוהם כבר ביחד ארבע שנים והאהבה שלנו חזקה מתמיד, עדיין יש לנו המון ויכוחים על הבגדים שלי, ועל הביטחון העלוב שלי.
אני יכולה להמשיך להגיד ששוהם הוא הגבר הכי מדהים שיש והוא דואג לי תמיד, ואין יום שלא חיכיתי שהוא יחזור מהבסיס, הייתי מתחרפנת ומשתגעת, עד שהוא היה בא ומרגיע אותי.
אז עכשיו אני מחכה בשדה תעופה שהוא יחזור מהבסיס אחרי הוא השתחרר, לא נתתי לו אפילו אופציה להחליף את הבגדים של הצבא, ובשבילי זה טוב כי הם סקסיים רצח עליו.
רועי חזר מהשירותים וישר חיבק את אופיר שהייתה עם שורט והשתדל להסתיר את גופה הקטן, כן רועיקי שלי ואופיר ביחד!! אחרי תקופה קצרה שאופיר ונועם היו ביחד הם נפרדו אחרי שרועי הפגין חיבה רבה לאופיר ואופיר עצמה שהבינה שהיא אוהבת את רועי ולא את נועם,
הם ביחד כבר שנתיים כי היו הרבה בעיות הדרך בגלל נועם ונטע.
מנטע לא שמעתי יותר וגל..? גל שוב הלך לטיול בעולם עם איזה ידידה אחת שלו כבר במשך שנה, הוא הלך בידיעה שאני בידיים טובות.אני לבושה בשורט שחור עם חולצה לבנה חלק ומעל וסט ג'ינס ושרשת יפה כזאת של נוצה,
וסניקרס לבנות.
״טיסה 210 לקוסטה ריקה נא להגיע לשער F מהיציאה הצפונית״ אמרו בכריזה ונלחצתי, איפה הגבר שלי? "קטן מה לבשת? את רוצה לגרום לו למות איך שהוא השתחרר מהצבא?" רועי אמר לי ואופיר צחקקה, גילגלתי את עיניי
אז כן אנחנו טסים לקוסטה ריקה זה תמיד היה החלום שלי לטוס לשם, אז הצלחתי לשכנע את כולם שנלך לשם ואז נמשיך לשאר המקומות שרצינו.
המשכתי להסתכל על הכניסה בלחץ, וסוף סוף ראיתי אותו, את הגבר שלי עם הזיפים הקטנטנים שהחלו לצמוח עם השיער הארוך והיפה שלו שהצליח בדרך כלשהי לשכנע את המפקדים שלו להשאיר אותו,
מרחוק עוד ראיתי אותו נועץ מבטים על הגוף, חייכתי והמשכתי לבחון אותו ואת המדים שישבו על גופו בהתאמה מושלמת כאלו יוצרו בדיוק בשבילו, הוא הלך את ההליכה הערסית שלו והגיע אליי, ולפני שהספיק לתת הערה על הבגדים שלי משכתי אותו לנשיקה סוחפת שנמשכה כמה דקות "התגעגעתי אלייך חתיך" אמרתי ונתתי לו עוד נשיקה קטנה, והתחלנו להתקדם למטוס, "אני יותר יפה שלי, מה לבשת?" שאל בקול צרוד לאוזני שהעביר צמרמורת בכל גופי, כן שוהם נשאר אותו שוהם חרמן, "בגדים" אמרתי וקרצתי לו ונכנסו למטוס.הרגשתי מישהו מנשק את צווארי ולאחר מכן את עצמות הלחיים שלי ואז את לחיי, המשיך משם לשפתיי ופקחתי את עיניי "קומי קטנה, נוחתים עוד 10 דקות" שוהם אמר והתרוממתי ממצב השכיבה שהייתי בו חזרה לישיבה וחיבקתי את שוהם חזק "אל תעזוב אותי יותר" הוא נשק לקידוש ראשי, וליטף את שיערי "מעכשיו רק המוות יצליח להפריד ביננו" אמר ונישקתי אותו.
תגידו לי מה עשיתי שזכיתי בו? הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים האלה, התנתקו מהנשיקה
וירדנו מהמטוס.הגענו לחדרים שלנו שהיו מספר דקות מחוץ הים, אני ושוהם ביחד ואופיר ורועי בחדר אחר,
אחריי שכולנו אכלנו אופיר ורועי הלכנו לטייל ושוהם נרדם בחדר, מסכן שלי לא נתתי לו לנוח אחרי כל מה שהוא עבר.
לבשתי את הבגד ים הלבן שלי שבמקרה הוא אהוב על שוהם, אני מניחה שזה בגלל שזה מבליט את החזה הגדול שלי.
נישקתי אותו נשיקות קטנות עד שהוא התעורר
"אבל למה את גורמת לי לסבול בכוח?" שאל כשפקח את עיניו, "כי זה כיף לי" עניתי ונשכבתי עליו, וכנראה שקלט שהחזה שלי נמחץ נגד לשלו כי הא הפך אותנו ככה שהוא זה שמעליי והוא מרים את שתיי ידיי כלפיי מעלה ככה שלא יכולתי לזוז, הוא לא שבר לשנייה את המלחמה שעשינו בעיניים, הוא רכן אליי וריפרף עם שפתיו מעל שפתיי באיטיות שיכלה לשגע אותי אך הוא לא נתן לי להתקרב אל פניו, הייתי נתונה לשליטתו
הוא הטיח את שפתיו על שלי ונישק אותי באיטיות כזו שגרמה לי לרצות אותו כאן, ועכשיו.
כן גם אני התבגרתי ומה לעשות אני לא שולטת על ההורמונים ועל היצריים המיניים שלי.
הוא הכניס את לשונו באיטיות לשלי ושיחרר יד אחת וליטף את גופי "שמת את הבגד ים הלבן הא?" שאל בזמן הנשיקה, דיי איזה רע הוא! מתנקם בי בגלל הבגד ים.
התנתקו מהנשיקה אך פנינו נשארו קרובים
"אוי המדים האלה.. מה הייתי עושה לך" אמרתי בשקט ונשכתי את שפתי התחתונה, הוא חייך חיוך שובב "עושים לך את זה המדים האלה הא?" שאל והנהנתי ומשכתי אותו לעוד נשיקה
אני לא חושבת שיימאס לי מתישהו מהשפתיים האלה, אני פשוט מכורה אליו.
"וואלה אם בשביל לשכב איתך אני צריך את המדים האלה, כל יום אני שם אותם" אמר בהתגרות ותכלס אם הוא יעשה את זה אני לא יעמוד בפיתוי שלו.
"אני מחכה לך בחוץ, בוא מהר" אמרתי והוא נתן לי הינהון קטן.שכבתי על החוף מסתכלת על השקיעה ועל היפה שיש בקוסטה ריקה, כל כך יפה פה! איזה כיף שהגעתי לפה, חלום שלי מגיל קטן.
הרגשתי ידיים נכרכות סביב גופי הקטן ושפתיים שמנשקות את צווארי, שוהם התיישב לצידי והסתכלנו ביחד על המקום היפה הזה.
בדיוק ראינו דולפינים שיצאו מהמים וצללו חזרה לבפנים וזה היה פשוט מושלם!
"ראית את זה?" צווחתי בהתרגשות, והוא צחק והנהן בתגובה "תראה איך יפה פה שוהמי" אמרתי בחיוך וחיכתי לתגובתו אך לא שמעתי אותה אז הנחתי שהוא לא שמע אז לא התייחסתי לזה.
הרגשתי אותו מסתכל עליי מהצד, ולא הבנתי מה יש לו סיבבתי את פניי אליו וקיווצתי את גבותיי בבילבול "אני מסתכל על משהו יותר יפה מזה".אאאא! זה נגמר ועכשיו באמת!
רציתי להגיד תודה לכל הקוראות המושלמות שלייי! תודה על התגובות והדירוגים זה ממש ממש חשוב לי!
אז כן ככה סיימתי את הסיפור, אהבתן? התאכזבתן? מתנצלת שחיכיתן הרבה זמן
לא הייתה לי השראה ל׳אפילוג׳ אז בכל יום רשמתי חלק קטן!
אז בקרוב יעלה סיפור חדש שלי, תכתבו לי בתגובות הכל, שאלות, דעות, כל מה שתירצו!אוהבת ❤️
YOU ARE READING
DIFFERENT
Dragosteליאן אוחיון, ילדה עשירה שבאה ממעמד גבוה, בית ענקי, היא ילדה שמשקיעה בלימודים ולא מבריזה, לא תיראו אותה מסתובבת עם הילדים הלא נכונים. המון אנשים מנסים להתחבב עלייה בגלל הכסף אך היא לא מייחסת חשיבות רבה לאנשים אלה. היא גרה לבד מאחר והוריה בחול ואח שלה...