"לא מגיעה לה אותי"

עכשיו

*נקודת מבט מאור*
חזרתי לסאם וקובי, ישבתי על המשענת של הספסל והדלקתי סיגרייה. שתקתי. סאם הסתכל עליי מנסה להבין מה קרה פה אבל התעלמתי... גם אם הוא היה שואל לא הייתי יודע להסביר.
אני וסאם החברים הכי טובים, קובי איתנו בחבורה, ואני לא יודע אם לקרוא לזה חבורת הקשוחים או כל שם מזדיין אחר, פשוט כל הבית ספר מפחד מאיתנו.
קובי דיבר עם ענת, חברה שלו בטלפון ובחיי מאז שהם זוג הוא הפך לקוקניסל, כמו פאפי...

הילדה הזאת, איימי! מה יש בה שגורם לי לחשוב עלייה?? לעזאזאל עם זה...
שיר ומאיה באו בצלצול של ההפסקה, הן גם חלק מהחבורה שלנו, אפשר להגיד שאני ושיר ידידים עם הטבות, יעני כשאני חרמן אני יודע ששיר תשמח "לנחם" אותי, שיר מאוהבת בי אבל אני אף פעם לא רואה אותה בתור בת זוג רצינית שלי, אני בכללי לא בנוי למערכת יחסים, אני סתם חרמן שחושב מהזין!
שיר התיישבה עליי ומאיה ישבה ליידי בספסל...
"ראיתם את החדשה ההיא?" שאלה שיר בזילזול ואני נשבע שרציתי להעיף לה אחת לפנים בגלל הצורה שהיא שאלה את השאלה, אבל כמובן שלא עשיתי כלום כי אני לא מכיר את איימי בכלל....
"כן, היא יפה דווקא" מאיה ענתה ושיר גלגלה עיניים, העפתי אותה מעליי וקמתי להדליק עוד סיגרייה... "מה יש לך?!?!" שיר פנתה אליי, ובמקומה הייתי מרגיע את הטון דיבור למה חבל יש לה פנים יפות...(בתמונה-שיר) "שיר אין לי עצבים אלייך ובטח שלא תשבי עליי כמו זונה" אמרתי לה ובדיוק קבלתי שיחה מאבא שלי...
ההורים שלי שוחים בכסף וככה גם אני, כסף אף פעם לא הייתה הבעיה שלנו ותאמת אני לא כזה מחובר להורים שלי, הכל אצלם רק כסף וחומרנות וזה דיי מגעיל אותי אבל כל עוד הם לא נכנסים לי לחיים יותר מידי לא מעניין אותי.
בקיצור, הוא התקשר להגיד לי שהוא מילא לי את הכרטיס אשראי כמו בכל חודש ואני כמעט ולא משתמש בכסף הזה, רק לסיגריות ומידי פעם ביציאות אז הכסף נחסך וכל חודש עוד סכום ככה שאין לי מושג כמה יש שם עכשיו אבל אני מניח שהרבה...
חזרתי לחבר'ה, שיר ומאיה היו תקועות באינסטגרם וקובי דיבר עם ענת...
"מה יש לך אחי, אתה מתנהג כמו בחורה מאוהבת, מה יש לך מהחדשה?" סאם התקדם אליי... אין לי כחום אלייה, אני לא מכיר אותה, עדיין.
"מה אני נראה לך קוקסינל?! מי מכיר אותה בכלל?!" עניתי מנסה להסתיר כל דבר שמסגיר אותי... "אז למה הוזזת את שיר מעלייך כשהיא דברה עלייה לא יפה?" אמר וקרץ לי... דחפתי אותו וצחקתי.
חזרנו לספסל, כל אחד היה עדיין עסוק בעניינים שלו והם די שעממו אותי אז החלטתי שאין טעם להישאר לשעתיים האחרונות אז חזרתי לבית..
היה פקק חמש דקות מהבית שלי סעמק איזה עצבים, הסתכלתי החוצה וראיתי אותה, אני מוכן להשבע שמאיה הבן אדם הכי יפה שראיתי!!

*נקודת מבט איימי*
בטלו לנו שעתיים אחרונות, והכסף נגמר לי אז נאלצתי ללכת ברגל, היה נעים בחוץ אבל כל הדרך לבית היה פקק וכל שנייה צפירות וזה עשה לי כאב ראש נוראי...
"איימי... איימי!!" שמעתי מאחד המכוניות.
"עומר?" יותר לחשתי מאשר אמרתי, מה הוא עושה פה? מה הוא רוצה ממני?
"כן?" התקרבתי אלייו, מזל שהוא נסע בנתיב שקרוב למדרכה אחרת הייתי נדרסת!
"תעלי" הוא אמר, אפילו לא שאל וזה נורא הצחיק אותי כי הוא לא מכיר אותי ולהפך... "למה?" שאלתי מבולבלת אבל חייכתי, אני לא רוצה להיראות מגעילה או סנובית...
"נו בלי שאלות,תעלי" אמר והבנתי שזה לא יגמר והוא לא יוותר ובתכלס הוא לא לגמרי זר, טוב עליתי...
"למה את לא בבית ספר?" הוא שאל כאילו הוא אבא שלי אבל זה היה נחמד, לא יודעת למה... "בטלו לי שעתיים סיפרות ולא היה לי כסף לאוטובוס, למה אתה לא בבית ספר?" שאלתי גם אבל לא מתוך נימוס, באמת התעניינתי!

******************************

פרק ארוך, לא רציתי להעמיס הרבה בפרק אחד ^^

עכשיו, אין לי הרבה קוראות אבל רק עכשיו התחלתי ואני מקווה שהסיפור יצליח! בכל אופן הייתי שמחה לדעת שהקוראות שכן יש לי יגיבו לי ושאני אראה מי הן, זה ממש ישמח אותי...