"לא מגיעה לה אותי"

אני מבטיח

*נקודת מבט איימי*
חזרתי חזרה לשיעורים שלי. הבת הזאת שישבה עליו, באלוהים, זה נראה כל כך זול!!
אבל למה שאני אבזבז את הזמן שלי עליו אם כל מה שהוא רוצה זה מישהיא שתשב לו על החבר?
סיימתי את השיעורים, שמתי את האוזניות שלי עם המוזיקה שאני אוהבת ושקעתי במחשבות עם עצמי... בחלקן מאור היה, לא מרצוני!
נטע באה אליי אחרי בית ספר, טוב לפחות אמורה אבל לא ראיתי אותה מסוף השיעור ובדרך כלל היא איתי בהפסקות אבל אני משערת שבטח קרה לה משו.

-אני מצטער - קבלתי הודעה לטלפון ממספר שאין לי...

-מי זה?- הגבתי חזרה...

-מאור- הוא ענה והלב שלי התחיל לדפוק טיפה יותר מהר.

-מאיפה יש לך את המספר שלי??- עניתי מבולבלת...

-אל תשאלתי שאלות לא תשמעי שקרים, יש לי את הדרכים שלי-  ענה מייד.

-טוב- עניתי וסגרתי את הטלפון, קצת נלחצתי, מאיפה יש לו את המספר??

נכנסתי לכיתה ונטע לא הייתה פה, שלחתי לה הודעה אבל היא לא ענתה.... רק שלא קרה לה כלום!
השיעור עבר לאט בלי נטע, מאור שלח לי הודעה אבל לא פתחתי אפילו, שיחפש תחברים שלו או יותר נכון את החברה שיושבת על החבר....

השיעור עבר לאט, לאט מידי! הוצאתי אתה טלפון בסוף השיעור וראיתי  שיחות שלא נענו מנטע ו 3 הודעות- 2 ממאור ואחד מנטע.

מאור: את סולחת לי?

מאור: ??

נטע: חיים שלי לא הרגשתי טוב ונסעתי לבית , את לא ענית לי את לא יכולתי להגיד לך... אני אבוא אלייך בערב אל תדאגי לא שכחתי את הערב חברות :)

נכנסתי לשיחה עם מאור, לא ידעתי מה לענות, אני לא רוצה לצאת מתלהבת אבל אני כן רוצה לדבר איתו... מפתיע אותי שהוא בכלל התאמץ בשביל להשיג את המספר שלי.. החלטתי לצאת ולהכנס לשיחה עם נטע, עניתי לה שסבבה ושאני מחכה לה בבית שלי בשעה שש...

שוב נכנסתי לשיחה עם מאור, הרמתי את המקלדת ורציתי כל כך לענות לו משהו טוב אבל לא ידעתי מה...

אני: בסדר

זה כל מה שהצלחתי לחשוב בתור תשובה, אבל זה נראה לי מספיק טוב..

לא עברו כמה שניות ומאור ענה לי,מה הוא דבוק לטלפון שלו 24/7?!

מאור: קשה להשגה אה?

חייכתי לעצמי, אני? קשה להשגה? זה טוב? הוא אוהב את זה? או שהוא מעדיף בכלל בנות שקל להשיג אותן? אווופ אני לא יודעת איך להתנהג עם היצור הזה שנקרא מאור!

אני: מה?

מאור: כלום בייבי מה איתך?

אני: בייבי? אל תקרא לי בייבי!

מאור: את כועסת עליי?

אני: לא כועסת, אבל מה הקשר בייבי פתאום? אנחנו בקושי מכירים!

מאור: למה בקושי מכירים? אחרי כל מה שעברנו יחד?

אני: לא עברנו כלום...

עכשיו באמת התעצבנתי, מי הוא בכלל? לא חסרות לו בנות! אז מה הוא רוצה ממני? בטח רק בשביל לפגוע בי, להוסיף עוד אחת לרשימה שלו...

*נקודת מבט מאור*

אני חושב שיצאתי טמבל בהודעות איתה, זה נראה כאילו היא נעלבה מזה שקראתי לה בייבי, באמת למה קראתי לה ככה? איימי עדינה, היא לא כמו כל הבנות שהייתי איתן, בחיי שהיא אחרת! אני לא יודעת איך מתנהגים איתן, תמיד שהייתי קורא למישהי בייבי היא היית נמסה!!

 אני רוצה לדבר איתה אבל אני לא מצליח, יש לי תדמית נורא ברורה ואפילו אגו אם צריך להודות! אני צריך ללמוד לדעת איך מדברים איתה!

אני: סליחה 

הרגשתי שהיא צריכה לקבל את הסליחה שלה, הרגשתי חייב לה את הסליחה הזאת...

איימי: מה עכשיו?

אני: סליחה, אני יודעת שאני מתנהג כמו טמבל! אני יודע אבל זה אני, אני רגיל לקרוא לכל הידידות שלי בייבי, חשבתי שזה יהיה נחמד, שתאהבי את זה.

איימי: דבר ראשון אני לא כמו כל הידידות שלך, דבר שני אז לא אני לא אוהבת שאתה קורא לי ככה!

אני: אני יודע

איימי: מה אתה יודע?

אני: שאת לא כמו כל הידידות שלי, את לא כמו אף אחת! את מיוחדת בעייני ואני מצטער...

חייכתי לעצמי, כתבתי את זה מהלב, באמת מהלב!!

איימי: אני סולחת לך.

אני: תודה :)

סגרתי את הטלפון ושמתי אותו בכיס האחורי של הגינס, הייתי מאושר... הצלחתי לדבר איתה מהלב וכתבתי דברים שהיא אהבה, לא סתם דברים שאני כותב לכל אחת כמו אני אוהב אותך או דברים שהבנות האלה רוצות לשמוע...

יצאתי לסיבוב באוטו, לעשן קצת ולשאוף אוויר ואז היא באה! האחרונה שרציתי לראות עכשיו!