"לא מגיעה לה אותי"

מציאות חדשה

היום הראשון של י"ב, שונה ממה שציפיתי... מצד אחד שמחתי ממש כי זה בכל זאת יום ראשון של י"ב אבל הראש שלי עם מאור...
אני יודעת שהוא בסדר אבל אני דואגת, הוא לוחם, לוחם ביחידה קרבית מסוכנת... אני מפחדת.
חזרתי לבית, נכנסתי להתקלח ולישון... קמתי בערך בשש בערב, ישנתי המון!! פתחתי את הטלפון ושום הודעה ממאור, החלטתי לא להציק ולחכות שהוא ישלח הודעה ברגע שהוא יוכל.
ירדתי ללמטה לסלון, רציתי להיות קצת עם אמא שלי.
"הייי מתוקה, איך ישנת?"
"יותר מידי טוב, בסוף אני לא ארצה לקום לבית ספר... כבר שכחתי מה זה לקום מוקדם להתארגן לבית ספר!!"
"ארגנת את התיק שלך?"
"כןן אמא, אין לך מה לדאוג"
"בסדר בסדר, השנה אני לא אהיה אמא מציקה, מבטיחה" אמרה והרימה את היד למעלה כמין שבועה.
"אמא אני רעבה"
"מה את רוצה לאכול?"
"אני רוצה משהו מפנק" אמרתי עם פרצוף מתחנן.
" בואי" אמרה וקמה למטבח.

"אני אוהב אותך" קיבלתי הודעה ממאור, סוף סוף הוא נזכר שיש לו חברה בבית שמחכה להודעה ממנו!
"אני אוהבת...שוקו" עניתי לו ועליתי לחדר שלי אחרי הארוחת פינוק של אמא.
"יא זבל" הוא ענה

"גם אני אוהבת אותך"

"תודה רבה באמת גברת איימי"

"יום שלם אני מחכה להודעה ממך"

"אני מצטער יפה שלי, אנחנו בלי הטלפונים פה"

"אני יודעת, אבל אני רגילה להיות איתך כל שנייה בחיים שלי, ואם לא ביחד פיזית אז בטלפון ועכשיו זה בקושי יקרה..."

"מתוקה שלי, אני יודע אבל זו מציאות חדשה ואני בטוח שנתרגל אלייה מהר ונעבור אותה ביחד... אני לרגע לא שוכח אותך את תמיד אצלי בראש"

"מתי אתה חוזר לבית?"

"חמישי שישי שבת הבא"
מהההההה?!?!?! אני רוצה לבכות

"אני לא אשרוד עד אז.."

"חסר לך וכשאני חוזר אני מוצא גופה בבית"

"לא מבטיחה כלום"

"אל תדאגי איימי שלי, אני אחזור ואני מבטיח שאני עושה לך את הסופש הכי מדהים שתדמייני לעצמך ילדה בת 18 שלי"

"חחחח אני אוהבת אותך ילד מגודל"
חייכתי והרגשתי מלאת אהבה, אני בת 18 ואני יודעת מה הולך לקרות, משהו שחיכיתי לו הרבה זמן... אני מתגעגעת אליו, לחיבוק שלו, לחום ולמגע שלו, לאהבה שלו ולנשיקות שלו...

---------------------------------------------

אוהבת כל אחת ואחת מהקוראות שלי!! שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה מלאה בהתחלות חדשות וכמובן הצלחות💋🍯🍎