"לא מגיעה לה אותי"

שיחה בטעות? או שלא...

*נקודת מבט איימי*
הייתי שם, הלכתי עם נטע לאכול גלידה כי נטע ראתה שאין לי מצב רוח אז היא אמרה לי להתארגן ושהיא לוקחת אותי לאכול גלידה.
הוא היה שם גם, עם לורן וצביטה ענקית הייתה לי בלב.
כאבתי כל כך,
למה אני סובלת ובוכה? למה אני מרגישה נוראי והוא ממשיך בשלו? מתקדם הלאה? יוצא עם בנות? עם לורן?!
ראיתי שהם הולכים ומחזיקים ידיים, גם אנחנו היינו מחזיקים ידיים כשהיינו הולכים סתם ככה ברחוב.
לא היה לי חשק לסיים את הגלידה, נטע גם ראתה את מאור ולורן, לא היה לה מה להגיד, זה כאב אפילו לה.
הלכנו לבית של נטע, נכנסנו שתינו למיטה ופשוט בכיתי לה, היא חבקה אותי וניסתה להרגיע אותי.
"איימי, זה לא שווה את זה"
"אני יודעת אבל אני מתגעגעת אליו וזה כבר כואב!"
"אני מבינה אותך אבל את חייבת ל המשיך הלאה"
"אני לא יכולה נטע, זה לא אפשרי! אני אוהבת אותו את מבינה??"
"ברור"
"אז את אומרת לי לעבור הלאה?"
"כי תראי אותו! הוא יוצא עם מישהי אחרת ושתינו יודעות מי היא! אז למה שאת לא תמשיכי הלאה?? למה שהוא יהנה ואת תסבלי?"
"אני לא מאמינה שהוא נהנה איתה!"
"ברור שהוא לא, היא ברירת מחדל שלו, נוח לו להוציא לך את העיניים איתה"
"את חושבת שהוא איתה כדי ל עשות לי דווקא?"
"אני מצטערת אבל כן, זה מה שאני חושבת"
"איזה חיים חרא נטע! למה זה חייב להיות כזה קשה?"
"ככה זה אהבה איימי, היא כואבת רוב הזמן"
"עם מאור זה היה שונה, אהבנו עד כאב נטע! באמת! הייתה לנו אהבה מיוחדת"
"אני יודעת, כולם ידעו... אבל זה נגמר איימי ואת חייבת להשלים עם זה ולעבור הלאה! זה פוגע בך ועושה לך רע ואני לא מוכנה לתת לך להמשיך ככה!"
"אבל קשה לי לעבור הלאה נטע, אני רוצה אותו בחזרה"
"ומה את רוצה בדיוק לעשות?"
"את חושבת שעשיתי טעות שנפרדתי ממנו? שלא נתתי לו הזדמנות נוספת?"
"אני לא חושבת, עשית מה שהרגשת לנכון לעשות"
"אני לא יודעת מה לעשות... יש לו מישהי חדשה וטוב לו איתה אז מי אני שאכנס לו לחיים  שוב אחרי שהוא עבר הלאה?"
"את באמת חושבת שטוב לו?"
"ככה זה נראה"
"חחח אז ממש לא"
"למה את צוחקת?"
"כי תעשי לי טובה איימי, הוא לא נראה שמח בשיט היום"
קמתי לטלפון שלי, חייגתי את המספר של מאור ואחרי צלצול אחד ישר ניתקתי בתקווה שהוא לא שם לב"

*נקודת מבט מאור*
הייתי במיטה שלי, בהיתי בתקרה ופתאום קיבלתי שיחת טלפון אבל לפני שהשיר של הצלצול התחיל השיחה התנתקה.
זה מאיימי.