מה הוא דפוק?! מה הוא עושה פה? ואם הייתי ישנה עם בגדים שהוא לא אמור לראות אותי בהם? ואם הייתי....?! הוא לא שפוי!
"היי איימי" אמר מאור בתמימות כאילו זה לגמרי לגיטימי שהוא נמצא לי בחדר בלי להודיע.
"מה אתה עושה פה למען השם?" שואלת עדיין בשוק.
"הזמנת אותי לבו לפה כשאני משתחרר אז באתי, אמא שלך פתחה לי והזמינה אותי לאכול עם אבא שלך ואיתה ואני חייב לציין שהיא שפית לפנים! בכל מקרה, סיימנו לאכול ושאלתי את אמא שלך אם אפשר לעלות אלייך לחדר והיא אמרה שאני מוזמן לחכות שתעוררי בחדר אבל שאני לא אפריע לך, אני מקווה שלא התעוררת בגללי!" אמר בחיוך.
אני יכולה להשתגע מהבן אדם הזה! איש לא מובן פשוט, כאילו בן אדם אתה המקובל של בית ספר (ממש ילדותי מצידי לחשוב ככה אבל זו ההגדרה הכי קרובה למה שהוא) כולם מפחדים ממך, אתה בריון, קשוח וכאילו אני? אני ההפך הגמור ממך! מה אתה מתחבר אליי? אנחנו הצמד הכי לא ניתן לחיבור שיש, הצמד האחרון שיכולתי לחשוב עליו הוא אנחנו!
"טוב תן לי לשטוף פנים וכל זה" אמרתי והשארתי אותו לבד בחדר, ירדתי לאמבטיה למטה שטפתי פנים וצחצחתי שיניים, בכל זאת לא נעים ישנתי כמעט שעתיים לכו תדעו מה הריח שם בפנים. אחר כך הלכתי לאמא ודרשתי הסבר ללמה היא הכניסה אותו לבית ולמה היא נתנה לו לחכות לי בחדר בזמן שישנתי!
"מתוקה שלי, איך ישנת?" שאלה אמא ואני פשוט עמדתי שם עם פרצוף הכי אדיש שהצלחתי לגייס "למה הוא פה עכשיו?" שאלתי את אמא ודרוכה לקבל הסבר!
"מי מאור? אויש איזה ילד הוא, מקסים איימי!" אמרה אמא כמו ילדה מאוהבת
"אוייש אמא נו באמת" אמרתי והתיישבתי לידה בספה ונאנחת "אם הייתי לבושה בבגדים שהוא לא אמור לראות ואם הייתי עושה שטות מתוך שינה כי מה אכפת לי לעשות שטויות שאני לבד בחדר שלי, אם הוא היה רואה?" שאלתי כמו ילדה בת 4 "למה הוא חיכה לי בתוך החדר?" סיימתי את הנאום הקטן שלי ואמא חייכה אליי חיוך חם כזה שרק אמא שלי יכולה לחייך!
"א.אני בטוחה שאת לא היית מתלבשת בבגדים קטנים כאלה שהוא לא צריך לראות גם אם היית לבד בחדר ב. אני חושבת שמאור מקסים וילד מדהים ג. הוא אחרי משבר לא קל והוא צריך חבר'ה ואני חושבת שאת החברה האמיתית היחידה שיש לו, הוא ישב לאכול איתנו וסיפר לי ולאבא קצת עליו ועל המשפחה שלו, לא קל לו איימי" אמרה אמא והרגשתי אשמה אל איך שהרגשתי לזה שהוא בא.
עליתי חזרה לחדר ומאור ישב על המיטה בטלפון שלו, שיחק במשחק או משו. ישבתי לידו במיטה וחייכתי אליו, חיוך אמיתי. "אני מזהירה אותך, שלא תעז לזרוק עליי כרית כי פעם שעברה זה לא נגמר טוב "אמרתי והסתכלתי לו על החבלות בפנים וביד.
"אני מבטיח" אמר וצחק, יש לו צחוק מהממם!
*נקודת מבט מאור*
זה היה לי ברור שאני רוצה ללכת לאיימי אחרי שאני משתחרר מבית החולים, ההזמנה שלה רק נתנה לי סיבה לבוא במקום לחפש תירוץ שקרי או משו כזה.
ליד החברים שלי אני הכי קשוח, זה בלי הרגשות ומי שמעצבן אותו מת אחרי כמה שניות של קדיש ממנו. למה עם איימי אני לא יכול להיות כזה? איך אני מוצא את עצמי פתאום מכבד בחורה? איך אני לא המאור הקשוח איתה? למה אני אחר איתה? אמיתי איתה. היא עושה לי טוב, ללא ספק עושה לי טוב אבל חבל שאני הגרסה הכי גרועה שאלוהים ברא בתור בן אדם, אני לא מסוגל לדעת שהיא אי פעם תבכה בגללי ואני בטוח שזה יקרה כי אני בטוח יפגע בה בשלב כזה או אחר. אני לא רוצה להודות בזה, אבל אני חושב שאני צריך להתרחק ממנה, זה רק ההתחלה ב"חברות" שלנו אבל כל עוד יש לי הזדמנות ללכת שהכול תקין אני מעדיף לקחת את ההזדמנות הזו וללכת.
"איימי אני צריך לזוז, תודה רבה על האירוח! ההורים שלך מדהימים תמסרי להם תודה רבה ממני" אמרתי והיא חייכה חיוך מבולבל, קמה והביאה לי חיבוק. בהלתי קצת בהתחלה, אחרי כמה שניות חבקתי אותה בחזרה והנחתי את הסנטר שלי על הראש שלה. 'נמוכה אחת' חשבתי לעצמי וחייכתי.
ירדתי לקומה למטה וההורים שלה לא היו בסלון, נכנסתי לאוטו ונסעתי לסאם, הזנחתי אותו בזמן האחרון!
"מה קורה יא בן של זונה לאן נעלמת?!" אמר סאם והביא לי בוקס בחזה, אין אני חולה על הבן אדם הזה, כמו אח שלי זה.
"הייתי צריך להתרחק ממך קצת, הגעת לי על פה" אמרתי והצבעתי ללמעלה והוא לא הבין אבל מהרתי להביא לו 'חיבוק אחים כזה "אוהב אותך אח שלי" אמרתי והלכתי לחדר שלו כשהוא אחריי.
"מה עם איימי?" שאל סאם משום מקום
YOU ARE READING
"לא מגיעה לה אותי"
Romanceאהבה היא דבר יפה ומושלם אבל רק באגדות. סיפור החיים של איימי, סיפור האהבה שלה ושל מאור הוא לא מושלם אבל הוא אמיתי. סיפור שכשמתחילים לקרוא קשה להפסיק, סוחף מרגש מצחיק וקצת כואב. #מכיל שפה גסה #תכניים מיניים #זכויות יוצרים
