התמכרות מסוג אחר

620 40 6
                                    

דפקתי לה בדלת, אמא שלה פתחה. נתתי ל ה נשיקה בלחי ושאלתי אם אפשר לעלות רגע.

"חזרתם??" אמא שלה שאלה.

"לא, אבל אני מתכוון להחזיר אותה אליי" אמרתי ועליתי לחדר שלה.

נטע הייתה בחדר איתה, איימי בכתה על המיטה. פאק איט!

"היי נטע,אני מצטער שאני מפריע אבל אני חייב לדבר עם איימי. לבד."

נטע שאלה את איימי בשקט באוזן אם זה בסדר, איימי משכה באף והנהנה כאות הסכמה.

"תודה נטע" אמרתי לה והיא יצאה.

סגרתי את הדלת, התקדמתי לעבר איימי, משכתי לה את היד והעמדתי אותה מולי, קרוב מאוד מולי.

התנשמתי, הלב שלי דפק וגם שלה. הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים ולא דיברנו.

תפסתי לה בעורף ביד אחת, יש שנייה על המותן שלה והמשכתי להסתכל עלייה עד שכבר לא יכולתי.

נישקתי אותה נשיקה ארוכה, לעזאזל כמה שהתגעגעתי לטעם שלה.

היא לא התנגדה לי, לפחות לא בהתחלה.

היא שחררה מהנשיקה מתנשפת, לקחה כמה שניות של שקט ואז,

"מה אתה חושב לעצמך?"

"מה איימי, מה??"

"מה מה? אתה חושב שאתה יכול לבוא לפה ופשוט לנשק אותי?"

"כן"

"אתה לא אמור להיות עם לורן?"

"אין שום לורן, הייתי לבד בחדר! תביני שאני סובל כל יום בלעדייך, לא משנה כמה בנות אני אעבור אף אחת לא תמלא את המקום שלך! אני אוהב אותך ורק אותך!"

"תפסיק לשקר לי!!"

תפסתי לה בכתפיים, קירבתי אותה אליי שוב שתרגיש את הנשימות שלי ואת דפיקות הלב שלי ותבין כל מילה שתצא לי מהפה!

"אני! אוהב! אותך! ועוד פעם אחת תחשבי שאני משקר אני לא יודע מה יקרה לי! אני אתפוצץ מעצבים איימי!"

"תתפוצץ"

"איימי"

"מה?"

"בואי תפסיק עם זה! אני אוהב אותך ושיזדיין העולם אני יודע שגם את אותי אז שחררי מההצגות האלה!"

"מה אתה רוצה מאור?"

"את באמת שואלת? זה לא כזה ברור?"

איימי התרחקה ממני, התיישבה על המיטה ושחקה באצבעות שלה כמו שהיא תמיד עושה כשהיא בלחץ.

"אני מתגעגעת" היא לחשה לעצמה עם הראש למטה.

התיישבתי לידה במיטה, מניח לה יד על הירך ומסתכל עלייה. היא הרימה את המבט שלה אליי והסכלנו אחד לשני בעיניים.

"אני יכול אותך בבקשה?"

"אני פגועה מאור"

"אני יודע איימי שלי, אני מעניש את עצמי המון בגלל זה, אל תענישי אותי גם את! זה כבד עליי"

"אני לא יודעת מאור, אני לא יכולה בלעדייך! אני אומרת לך את האמת, כל החודש וחצי האלה היו גיהינום עבורי וכל מה שרציתי זה אותך פה ליידי אבל תמיד נזכרתי בסיבה שבגללה נפרדנו וזה גרם לי יותר ל בכות ממה שבכיתי שנייה לפני."

"תני לי לכפר על זה, אני מבטיח לך שאני בחיים לא אעשה את זה שוב! אני למדתי מהטעות שלי טוב מאוד!"

"באמת?"

"באמת איימי, באמת! אני אהיה לגבר המושלם עבורך, הגבר שמגיע לך שיהיה לך ואני נשבע לך שאני אעשה הכל ששום דמעה לא תיפול מהעיניים היפות שלך,לפחות לא בגללי!"

היא לא אמרה דבר, היא רק נפלה עליי בחיבוק וזה כל מה שרציתי באותו רגע.

"לא מגיעה לה אותי"Where stories live. Discover now