"לא מגיעה לה אותי"

סוף שנה...

*יום אחרון ללימודים*
~צלצול טלפון~
״היי שמנמן״ עניתי בזמן שאני מוציאה את הטלפון מטעינה מלייד השידה.
״בוקר טוב נסיכה קטנה״ אמר וידעתי שהוא עכשיו מחייך חיוך זדוני על השפתיים שלו.
״אני-לא-קטנה״ אמרתי מסבירה כל מילה ומילה, הוא אוהב לקרוא לי קטנה אבל אני לא, כאילו, אני מטר שישים, לא הכי גבוה בעולם אבל בכל זאת..!
״אני בא לאסוף אותך ברבע לשמונה, באמא שלך אל תתעקבי היום כמו כל פעם שאת צריכה להתארגן״ התחנן ואני צחקתי!
״אשתדל מתוק שלי״ אמרתי וניתקתי.
היום זה היום האחרון ללימודים, מסיימת כיתה י״א, אני לא מאמינה!! אני ומאור כבר 7 חודשים יחד, כןכן, יחד-זוג-רשמי! מאור השתנה מאוד בתקופה הזו, הפך לאדם טוב יותר מכל הבחינות! הוא הגבר שלי, הבחירה הכי טובה שלי!!
נכנסתי להתקלח, התקלחתי הכי זריז שיכולתי.. עשיתי פן, התאפרתי טיפה ירדתי לאכול ארוחת בוקר.

״חמודה, את נראית מדהים״ אמרה לי אמא וקמה להכין לי צלחת ״להכין גם למאור?״ שאלה, הנהתי בראשי לשלילה ״מאור רוצה שלא נתעקב היום, הוא ביקש במיוחד״ .

~צלצול בדלת~
״למה אתה צלצל אם אתה פותח את הדלת?״ אמרתי לו באמצע ביס בחביתה .
״כי כמו שאני מכיר אותך לא שמת לב שאת מאחרת לי בעשר דקות ממה שקבענו אז באתי להוציא אותך מהבית בכח״ אמר וקרץ לאמא שלי, אמא שלי ומאור מסתדרים מצוין ממש כמו חברים טובים, אבא שלי גם כן אוהב אותו אבל כמו כל אבא טיפוסי-הוא מפחד שהוא ייפגע בי אבל אני מבינה אותו , אוהבת ומעריכה.
״טוב בסדר בסדר אני באה תרגע״ אמרתי לוקחת את התיק ויוצאת מהבית, שולחת נשיקה באוויר לאחותי (כןכן, אחותי חזרה) וסוגרת את הדלת.

התיישבתי באוטו, מאור נכנס נתן לי נשיקה כל השפתיים והתחיל לנסוע.
״מחר אנחנו 7 חודשים״ אמר פתאום ואת האמת שהופתעתי, לא חשבתי שהוא יזכור!!
״כן!!״ אמרתי מאושרת
״אני אוהב אותך קטנה״
״אני אוהבת אותך שמנמן״
״אני בא לישון אצלך היום, להיות איתך מתחילת היום הזה, חוץ מזה, חופש מחר, יש לנו את כל הזמן שבעולם״
״סבבה״ אמרתי מוציאה את החגורה ויוצאת מהאוטו.

היום מאור מסיים כיתה י״ב, זה אומר שהוא מתגייס עוד מעט, אני לא אשקר שאני לא בלחץ אבל אני מעדיפה לנצל כל שנייה איתו עד הגיוס שלו!
נכנסתי לכיתה שלי, התיישבתי ליד הבנות ובדקה האחרונה שנשארה כל שהמורה מגיעה הקשבתי לרכילויות שלהן...

היום עבר מהר, ממוצע 93 , מרוצה מאוד! מאור חיכה לי באוטו מחוץ לבית ספר...
״נו גאון קטן שלי, ממוצע 99? אל תבכי!! תשתפרי שנה הבאה״ אמר מאור חצי צוחק חצי מתגרה בי.
״לא דביל, ממוצע 93 ואני מאוד שמחה על זה אז תרגע״ אמרתי שמה חגורה ובודקת את ההודעות מכל היום הזה...

לא עברו חמש דקות, בום-הכל שחור...