השבעה נגמרה, זה היה שבוע עמוס עמוס עמוס! עמוס רגשות, זיכרונות, אנשים ובעיקר כאב.
אני חזרתי לבית שלי, רפי וחגית חזרו לחיים החדשים שלהם, בבית שלהם, בבית שהיה גם של נטע, נטע תמיד תהיה שם בבית! החדר שלה, החפצים שלה, הנשמה שלה שתמיד תהיה שם.
יום שלישי, קמתי בבוקר והתארגנתי לבית ספר בפחד ענק! להתחיל חיים חדשים, בלי חלק גדול מהחיים שלי, בלי החברה הכי טובה שלי, בלי הבן אדם היחיד שקיבל אותי אליו כשהגעתי לפה.
אני לא מצליחה לעכל את העובדה שהיא לא פה, לא בחיים, זה לא נתפס.
נכנסתי לכיתה, התיישבתי בשולחן שלי ושל נטע, ישבתי במקום שלי ודאגתי להביא עוד כיסא ליידי למקום של נטע שיהיה לה כאן למקרה שהיא תחזור.
המורה נכנס לכיתה והתחיל ללמד ואם להיות כנה לא באמת הקשבתי לו, ואני יודעת שזה פשוט רע להתנהג ככה ושיש לנו עוד מעט בגרויות וחשוב ללמוד אבל אני נשבע שאני לא מצליחה, הראש שלי עסוק במיליון מחשבות ודמיונות ובעיקר זיכרונות.
נגמר היום המתיש הזה, נסעתי לבית באוטובוס, הגעתי אחרי איזה חצי שעה כי היו פקקים מעצבנים ביציאה מהרחוב בגלל איזה תאונה שהייתה. דמיינתי בראש את התאונה שנטע עברה, איך המכונית נכנסה בה ומה קרה והראש שלי התפוצץ!
נכנסתי לחדר ועל המיטה היה מונח ורד אדום וליד קופסה קטנה של שוקולד.
"אני אוהב אותך קטנה שלי" היה כתוב על פתק קטן על השוקולד.
מאור פה!!
"ילד!" קראתי בתקווה שהוא יענה או יופיע אבל מה חשבתי לעצמי?
נכנסתי למקלחת שבחדר שלי אבל הוא לא שם, לא מאחורי הארון ולא מתחת למיטה.. החלון היה סגור עם הווילון אז אין מצב שהוא בחוץ.
איפה הוא?
ירדתי לסלון אולי הוא שם או במטבח אבל לעזאזל כאילו מה יש לו? משחק איתי מחבואים?
"אמא מאור פה?"
"לא יודעת מתוקה"
"נו אמא את באמת לא יודעת או שאת משתפת איתו פעולה?"
"אני לא יודעת איפה הוא עכשיו"
"טוב תודה" אמרתי ועליתי חזרה לחדר שלי וראיתי שהווילון שלי קצת זז ואין רוח או משהו אז מייד הבנתי.
"מאור אתה במרפסת?"
ממש צרצרים היו ברקע, אין קול ואין עונה. התיישבתי על המיטה " טוב אני פשוט יושבת כאן על המיטה שלי ומחכה עד שתבוא"
עדיין צרצרים...
עברו שתי דקות ודיי נמאס לי אז קמתי למרפסת לראות אם הוא שם.
יצאתי החוצה ומאור עמד עם הגב אליי, בלי חולצה, שזוף וסקסי כל כך.
באתי מאחוריו וחיבקתי אותו שהיידים שלי מטיילות לו על החזה, נישקתי אותו נשיקות עדינות בגב והרגשתי את הצמרמורת שעברה לו בגוף.
הוא הסתובב אליי והרים אותי שהרגליים שלי מחבקות את המתניים שלו, הוא נישק אותי על השפתיים, כמה שהתגעגעתי אליו!
נכנסנו לחדר שלי ונשכבנו במיטה, לא עברה יותר מדקה עד ששנינו היינו בלבוש תחתון בלבד.
YOU ARE READING
"לא מגיעה לה אותי"
Roman d'amourאהבה היא דבר יפה ומושלם אבל רק באגדות. סיפור החיים של איימי, סיפור האהבה שלה ושל מאור הוא לא מושלם אבל הוא אמיתי. סיפור שכשמתחילים לקרוא קשה להפסיק, סוחף מרגש מצחיק וקצת כואב. #מכיל שפה גסה #תכניים מיניים #זכויות יוצרים