save me from you 2

פרק 1 - אחרי הסוף הטוב

פרק ראשון לעונה החדשה!!!

אני מביטה בליאם, הגבר שלי, האהבה הכי גדולה בחיי ועכשיו גם בעלי. הלילה הזה הוא הלילה המאושר ביותר בחיי והתחושה שאני מרגישה היא יותר משאי פעם אוכל לתאר. אני כמעט ולא מצליחה להאמין שכל זה באמת קורה. אני וליאם נשואים ומאושרים יותר מתמיד, סקוט מת ולא יוכל להטריד אותנו יותר וחיינו יחד מתחילים.

כל גופי רועד מההתרגשות המתפרצת בתוכי ואני כמעט ולא מצליחה לעמוד על רגליי. אני נמצאת כאן בשמלה לבנה ויפה מול האדם היפה והמדהים הזה, שגורם לי להרגיש אהבה ואושר שלא ידעתי שקיימים. איך זה אפשרי להיות כל כך מאושר? לבכות כי אתה מתרגש ולאהוב כל כך שזה כואב?

החיוך לא ירד משפתיי במשך כל הלילה. ליאם נראה מאושר כל כך. מעולם לא ראיתי אותו ככה. אני מביטה בשמש המתחילה לצאת אל השמיים ולמלא אותם באור בהיר ויפה ומרגישה ידיים חזקות נכרכות סביבי ואני נצמדת אל חזה שרירי.

"זה היום המאושר בחיי" אני לוחשת כשדמעה זולגת מעיניי. "זה רק אחד מתוך רבים" הוא מהדק את אחיזתו בי ומסובב אותי אליו. "למה את בוכה?" הוא מכווץ את עיניו ונראה מודאג לרגע. "אני כל כך מאושרת. אני לא מצליחה לשלוט בזה" אני מחייכת אליו ודמעה נוספת יורדת מעיני. חיוכו חוזר לפניו והוא מנגב את דמעותיי באגודלו. "אתה מאושר?" אני שואלת והוא מלטף את פניי. "לא" הוא אומר ואני מכווצת את עיניי בבלבול. "מאושר זאת מילה פשוטה מידי מכדי לתאר מה שאני מרגיש עכשיו. אני לא יודע אם זה אמיתי או אם אני חולם" הוא מניח את ידו השנייה על פניי ומביט בי כאילו מנסה לראות אם אני באמת אמיתית.

אני מנענעת את ראשי. "אם זה חלום אני רוצה שימשך לנצח" אני לוחשת ומצמידה את שפתיי אל שפתיו. אולי לא קיבלתי את הדרך הכי קלה שיש בחיים והעברתי הרבה דברים שאני רק מתפללת לשכוח. אבל כן זכיתי בנסיך שלי ובסוף מהאגדות לו התפללתי כל חיי. איך אפשר להאמין במשהו כל כך לא מציאותי? אנחנו עומדים על החוף לאחר שאמרנו את נדרינו והפכנו לבעל ולאישה מול האנשים החשובים ביותר בחיינו ומול הכוכבים והירח שנצנצו מעלינו.

ועכשיו אנחנו מתנשקים מול הים כשהשמש זורחת מעלינו ומאירה את חיינו. השמש לא זורחת רק שם למעלה, אלא גם בתוכי. היו כל כך הרבה דברים לא בטוחים בחיי שפחדתי מהם וליאם היה חלק מהדברים האלה. אבל עכשיו כשאני מביטה בו אני לא מרגישה פחד או חוסר ביטחון במה שאני עושה. אני מרגישה רק את הטוהר, השלווה והאושר שממלא אותי וקורן מתוכי.

אנחנו מתנתקים לאחר דקות ארוכות ואני רוצה לצעוק כשאני מעכלת שאנחנו באמת נשואים עכשיו. אני גברת קייג' ולא מיס טורס מהיום. כאילו קרא את מחשבותיי, ליאם מרים את ידי ונושק לטבעת שעל ידי. "לאלי קייג', את ללא ספק הדבר הכי מדהים שיש לי בחיים" הוא אומר בעיניים נוצצות שגם ללא מילותיו מראות לי את האהבה שהרגיש. ליבי מתכווץ בכאב מתוק ואני מתפללת שהרגע הזה ימשך לנצח. התחושה הזאת שאני מרגישה זה לא משהו שחוויתי בעבר אבל אני בהחלט רוצה להרגיש אותה במשך כל יום בחיי.