save me from you 2

פרק 17 - בלב ים

פקחתי את עיניי לחושך מוחלט. לרגע חשבתי שאולי עוד לא התעוררתי, אך לא לקח לי יותר מידי זמן להבין שבד קשור מסביב לעיניי. הסיטואציות הראשונות שעלו לראשי גרמו לי לקפוץ בבהלה, אך ידיים ומוכרות תפסו את גופי, לוחשות באוזני שכלום לא קרה. "ליאם? למה העיניים שלי מכוסות?" שאלתי בלחץ וליאם צחק. "עוד מעט תגלי" הוא לחש באוזני והרים אותי על רגליי. ידעתי שאני עדיין במטוס מפני שהרים אותי מהמיטה, אך חוסר הידיעה איפה אני דורכת גרמה לאי יציבות להשתלט על גופי.

"תני לי להוביל אותך" הוא ביקש והנהנתי בראשי. ליאם ליפף את ידיו מאחורי ותפס את ידיי, מוביל אותי יחד איתו וצועד כל צעד איתי. "מדרגות" הוא הזהיר והתחלנו לרדת בזהירות. "זהו" הוא המשיך לכוון ובשלב כלשהו עצרנו. "אפשר לראות כבר?" שאלתי והרמתי את ידי אל הבד שמכסה את עיניי. "לא, עדיין לא" ליאם הוריד את ידי בחזרה ומטה ועזב את גופי. התחושה שאני עומדת ליפול חזרה אלי וזה למרות שעמדתי במקומי ללא תזוזה.

רעש ששמעתי בעבר נשמע באוזניי וריח הים דגדג את אפי. חיוך עלה על שפתיי ולרגע כל מה ששמעתי היה רחש הים והרוח המלטפת את פניי. "אל תיבהלי" קולו של ליאם נשמע ולאחר כמה שניות ידיו התלפפו סביב גופי והרימו אותי באוויר, מורידות אותי במשטח שונה. "אנחנו על סירה" קבעתי כשהרגשתי את הרצפה מתנדנדת מתחתיי. "שבי" ליאם אמר ועזר לי להתיישב לידו ותוך שניות המנוע התחיל לעבוד והרגשתי את הרוח מצליפה בפניי.

"דווקא עכשיו אתה מכסה לי את העיניים?" צחקתי בקול וניסיתי לדמיין את הנוף היפה סביבי. "עוד מעט תביני למה" הוא ענה וליטף את פני. לאחר כמה דקות הסירה עצרה וליאם עזר לי לרדת ממנה. לא היה לי שמץ של מושג איפה אני, אבל משהו באי הידיעה הפך את זה למרגש הרבה יותר. לא שמעתי את הסירה נוסעת מכאן, אז אלא אם כן ליאם השיט את הסירה, יש איתנו שומרים. "מוכנה?" ליאם לחש והתרגשות בקולו. "כן" עניתי וחיכיתי בציפייה שיוריד את הכיסוי מעיניי.

ידיו של ליאם התחילו להוריד את כיסוי הבד מעיניי, אך השארתי אותן סגורות, מחכה שהכיסוי ירד לגמרי. פקחתי את עיניי, לאט. למזלי היה חושך בחוץ ולא הייתי צריכה להתרגל לאור חזק, אך רק להתרגל למראה שהיה לפניי היה יותר מבלתי אפשרי. היה קשה להגיד איפה אנחנו. היינו עד מרפסת של בקתה יפה וכל מה שהיה סביבה היה הים. לקח לי זמן לראות את היבשה שנראתה קטנה כל כך ורחוקה כל כך מכאן. "אפילו החלומות שלי לא חשבתי שמקום כזה קיים" חייכתי והבטתי אל תוך המים, רואה כמעט את התחתית, למרות הלילה.

"רק אני ואת בלב ים" ליאם אמר וסיבב אותי אליו בעדינות. רק אני והוא? זה אומר שבאמת הוא זה שהשיט את הסירה. הסתובבתי להביט בו, הוא היה לבוש בחליפה יפה ומסודר מרגליו ועד ראשו. עיניו הבהירות היה כהות יותר בלילה, ויופיו היה בלתי יתואר. "אני לא מאמינה שאנחנו סוף סוף כאן" הנחתי את ידיי על חזהו, לא מורידה את עיניי ממנו. ידיו התלפפו סביב מותניי ומשכו אותי אליו. עיניו הביטו הישר אל תוך עיניי וחיוך יפה היה על שפתיו. "אני אוהב אותך" הוא אמר וצמרמורת עברה בגופי. "גם אני אוהבת אותך" לחשתי אל שפתיו כשהתקרבתי.