"הכל מוכן?" ליאם שואל את אריק כשהוא נכנס ואריק מהנהן. לאון, הנהג של ליאם מתניע את הרכב ואני נשענת מעט על ליאם, נותנת לעצמי להירגע מעט מהמתח העצום שאני נמצאת בו. ידו מתלפפת סביבי והוא מושך אותי אליו קרוב יותר. ובדיוק כשחיוך מתפרס על שפתיי, אלכס נכנס אל הרכב ומתיישב ליד אריק. גופי מתקשח וליאם מרגיש את זה. אמרתי לו להתרחק ממני. אני לא מבינה למה הוא עושה את זה.
"יש משהו שאני צריך לדעת עליו?" ליאם לוחש באוזני ופי נפער בבהלה. מה אני אמורה להגיד לו עכשיו? לאון כבר התחיל לנסוע ואלכס נמצא איתנו ברכב, אבל ברור שליאם מכיר אותי יותר מידי טוב ואני לא בדיוק שקרנית טובה. "לא, אני פשוט לא אוהבת שיש כל כך הרבה שומרים סביבנו" אמרתי מעט בקול ואלכס הסתובב להביט בי בהרמת גבה. "אני יודע, אבל זה זמני" הוא הסביר וחייך אלי, רוכן אל שפתיי, אך אני עסוקה במבטו של אלכס. "אני מבין" הוא נאנח ומרפה ממני. אני חוזרת להתמקד בו ופותחת את פי כדי להסביר לו שהוא לא הסיבה, אך הוא כבר מרפה ממני לגמרי ומתיישב רחוק כמה שאפשר. "ליאם" אני נאנחת בעצב, אך הוא אפילו לא מסתובב להביט בי.
ליאם חושב שאני כועסת עליו בגלל התקרית קודם ובגלל שגיליתי על מה שהסתיר ממני, אך למרות שאני באמת כועסת על זה, זה לא מה שמטריד את ראשי. חיוך מרוצה מתפרס על שפתיו של אלכס והוא מסובב את ראשו ממני סוף סוף. אני לא יודעת אם הוא כאן בגלל פקודה או כי הוא מנסה לחבל ביחסינו שוב, אך הוא בהחלט מצליח לעשות נזק שוב ובאותו היום.
הזמן עובר והרכב עדיין מלא בשקט מביך ונוראי. ליאם לא טרח להביט בי כל הנסיעה ואני התמקדתי בדרך המחשיכה, מנסה למצוא פתרון לאסון הזה. זאת רק נשיקה וזה היה חסר חשיבות בשבילי, אבל זה לא יהיה בשביל ליאם. הוא כמעט והרג את ג'ון בעבר רק בגלל שהיה מחוץ לדלתי. עכשיו אנחנו נשואים ומישהו מאנשיו שהסתבך גם איתו נישק אותי בניגוד לרצוני. אני לא רוצה אפילו להתחיל לדמיין את תגובתו של ליאם לזה.
"מתי נגיע?" שאלתי בכלליות ואריק ענה לי. "אנחנו נוסעים אל מקום יותר מאובטח ושם יחכה המטוס. נגיע בערך בעוד חצי שעה" "אוקי" נאנחתי ונשענתי על הכיסא, מחכה שהזמן יעבור כבר ואוכל להיות רק עם ליאם, לבד. לאחר שכל המצב הזה הפכך לכמעט ובלתי נסבל, סוף סוף הגענו. הרכב נעצר ומיהרתי לצאת, למתוח את רגליי ואת גופי. אני שונאת להיות כל כך הרבה שעות ברכב ועוד בלי לומר מילה או להיות קרובה לליאם.
שאר הרכבים נעצרו גם הם אחרינו והשומרים יצאו מתוכם. לא התפלאתי שליאם הביא כל כך הרבה שומרים לאחר התקריות האחרונות, אבל זה בהחלט לא אומר שאני אוהבת את זה. "ליאם?" קראתי לו כשהוא יצא מהרכב ויכולתי להרגיש את מבטו של אלכס עלי. אני מרגישה כל כך לא בנוח כשהוא מביט בי.
התעלמתי מהרגשתי ופניתי אל ליאם, מתחילה לדבר לפני שהוא מספיק ללכת. "בוא נשכח ממה שקרה קודם. אני יודעת שאני זו שכעסתי, אבל אנחנו יוצאים לירח הדבש שלנו סוף סוף וכרגע לא אכפת לי מכלום אוקי? אני רוצה שנהנה בלי דאגות לשם שינוי ובמיוחד בלי ריבים" אמרתי והוא הביט בי סוף סוף. "אני ניסיתי, אבל נראה שזה מציק לך. או שזה משהו אחר?" הוא הרים את גבתו ונראה שגילה לעצמו משהו שלא ידע קודם.
"לא. זה באמת הפריע לי. לא קל לעכל את מה שגיליתי ובמיוחד לא אחרי שהבנתי ששיקרת לי, אבל לא אכפת לי מזה כרגע. בוא פשוט נשכח מזה" ביקשתי וידעתי שלמרות שיש אמת בדברי, זה לא העניין. ליאם לא מתלבט יותר מידי לפני שהוא מחייך ומהנהן. אני בטוחה שהוא מרוצה מהעניין יותר ממני, לפחות חלק מהאשמה שהרגיש כששיקר לי נעלמה, אך ליאם לא סלחן כמוני ואני בספק אם האשמה שלי תעלם.
ליאם לקח אותי אל המטוס וברגע שראיתי אותו ליבי עצר. לא נדהמתי רק בגלל העובדה שזאת פעם ראשונה שאני עומדת לטוס, אלא בגלל שעל המטוס התנוסס שמי בגדול לכל אורכו של המטוס בצבע שחור שבלט על המטוס הלבן. "וואו" פערתי את עיניי ובחנתי כל חלק במטוס. הוא לא היה גדול במיוחד, אך גם לא קטן. אני מניחה שזה מטוס פרטי, אבל יחסית גדול. כולו היה צבוע בלבן חוץ משמי כמובן, שנכתב בשחור.
"זאת רק הפתעה אחת מתוך כל מה שתכננתי" ליאם אומר ואני מרימה את גבותיי בהתרגשות. "הפתעה אחת? זה מדהים ליאם" קפצתי עליו והדבקתי נשיקה ארוכה לשפתיו. "אני שמח שאהבת את זה" הוא אמר בכנות וההתרגשות שלי רק התגברה. "אהבתי את זה מאוד וזה יפיפה-" התחלתי עם חיוך על שפתיי וחיוכו של ליאם ירד מעט כשהבין ש'אבל' מגיע לאחר מכן. "אבל אני לא צריכה את כל זה. כל מה שאני צריכה זה אותך ואתה לא חייב להתאמץ כל כך" ליטפתי את פניו ונראה שהוא נרגע מעט. אני לא יודעת מה הוא חשב שאני עומדת להגיד, אבל נראה שזה לא מה שאמרתי.
"אני יודע שאני לא חייב. אני רוצה לאלי. אני רוצה לתת לך כל מה שאני יכול מתי שאני יכול ובשביל ההתרגשות הזאת על הפנים שלך כמו קודם, אני מוכן לעשות הכל" הוא אומר וכל מילה מרגשת אפילו יותר. שוב הוא גרם לעולם להעלם וזה רק אנחנו על פני האדמה, שקועים באהבה שלנו. המתנה הייתה מדהימה ויותר מדהים מראות את השם שלך על מטוס זה לדעת שהבעל שלך חשב עלייך ועשה את זה בשבילך, בשביל שתחייכי. הייתי מחייכת גם אם היה מביא לי פרח, אבל גם מטוס זה לא רע.
"הכל מוכן בוס" קולו של אלכס הוציא אותי מהרגע המאושר עם ליאם, שוב ולרגע התחלתי לפחד שאלכס יהיה זה שיספר לליאם על הנשיקה לבסוף. חשבתי שהוא יפחד ויהיה מאופק יותר, אך נראה שהוא רץ אל עבר הסכנה כמו עיוור ולא מבין שבמקום לעשות לי טוב, הוא פוגע בי יותר. "יופי" הוא ענה לו בקרירות והניח נשיקה קטנה על שפתיי לפני שהרפה ממני, בדיוק ממול לפניו של אלכס. הייתי אומרת שכואב לי עליו, אבל אחרי כל מה שהוא עשה היום, אפשר להגיד שזה קצת מגיע לו.
עלינו אל המטוס, ליאם ואני אחריו והתפלאתי שהמטוס אפילו יפה יותר מבפנים. במקום כיסאות רגילים היו כורסאות גדולות שנראו נוחות בהחלט בצבע שמנת ופינת אוכל ליד ספה יפה בצבעי כחול כהה ולבן נקי ועלייה כמה וכמה כריות. בהמשך היה עוד סלון שלם נראה שיש היה שיש עוד שניי חדרים בנוסף לכל זה. זה ממש בית בתוך מטוס. זה לא ייאמן שכל הדברים האלה נמצאים כאן. המקום היה מדהים יפה כל כך. אפשר ממש לגור פה, אך בשבילנו זאת רק ההסעה אל המקום האמיתי ועכשיו אני מתחילה לתהות, אם זאת רק ההסעה, איך נראה המקום שהוא לוקח אותי אליו?
*******************
אני יודעת שזה חופש ושלקח לי הרבה זמן להעלות פרק, אבל לא היה לי זמן לכתוב בכלל וגם עכשיו כתבתי מאוחר כשאני ממש עייפה. מקווה שלא אכזבתי עם הפרק :)
אוהבת אתכם!!!
YOU ARE READING
save me from you 2
Romance*** עונה שנייה לסיפור save me from you *** אחרי הסוף הטוב הייתי בטוחה שאוכל להתחיל את חיי החדשים עם הגבר שאני אוהבת. הייתי בטוחה שהכל נגמר ונוכל להיות מאושרים סוף סוף. הייתי צריכה לדעת שבעולם שאנחנו חיים בו זה לעולם לא יגמר והסוף הזה היה רק ההתחלה...
