save me from you 2

פרק 8 - הפתעה

"קרה משהו?" הוא שאל וכיווץ את גבותיו בבלבול, מסתובב לאחור ומביט באלכס שעכשיו משפיל את עיניו לנוכחות מבטו של ליאם. "לא, אני רק עייפה" חייכתי אליו והוא הנהנן. "נמשיך את זה מחר" הוא מודיע לאריק והולך איתי אל הבית. כשאנחנו נכנסים וחום מתוק עוטף אותי אני מתחילה לרחם מעט על כל השומרים שעומדים שם כבר שעות. אני חושבת על לשאול את ליאם אם הם יכולים להיכנס, אך יודעת שזה בלתי אפשרי ומוותרת על הרעיון.

אנחנו עולים אל החדר וקורסים על המיטה. היום הזה היה מעייף מאוד ולא הבנתי אפילו כמה אני עייפה עד הרגע הזה. "אני שמח שאני לא צריך לישון לבד הלילה" הוא מושך אותי אליו ומנשק את ראשי. "גם אני" לחשתי אל צווארו והטיתי מעט את ראשי כדי לנשק את שפתו התחתונה. "אני יכולה לשאול משהו?" שאלתי כשהוא רכן אלי ושפתיו עטפו את שפתיי. "מה שתרצי" הוא מחייך אלי ומניח נשיקה קטנה על שפתיי לפני שהוא מתרחק מעט כדי להביט בי.

"קרה משהו בינך ובין אלכס? רבתם או משהו כזה?" שאלתי בבלבול, עדיין לא מבינה מה פשר הכעס בעיניו שהופנה אלי ואל ליאם. "לא. למה הוא מעניין אותך כל כך?" גבותיו מתכווצות ואני יכולה לראות כעס בעיניו. "הוא לא" אני ממהרת להגיד, אך נראה שהוא עדיין נוקשה. "הוא נראה כועס וחשבתי שאולי משהו קרה. אבל אלכס בהחלט לא מעניין אותי. לפחות לא כמו שאתה חושב" אני מבהירה והוא נרגע מעט.

"אתם קרובים מידי ועכשיו את גם שואלת עליו שאלות. אני לא אוהב את זה" הוא רוטן בשקט וחיוך מתפרס על שפתיי. "את מקנא?" אני מרימה גבה בשעשוע, אך נראה שזה לא ממש משעשע את ליאם. "בוא אני אסביר לך משהו, ליאם קייג'" אני מתחילה והוא נראה מעט מבולבל. "אתה האדם היחיד בעולם כולו שאני אוהבת ורוצה בצורה הזאת" אני מבהירה ומעבירה את אגודלי על שפתיו הבשרניות, יודעת שזה ירכך אותו מעט. "אני עדיין לא אוהב שאת מדברת על אחרים. במיוחד לא אחרי יום כזה" הוא אומר ברוגע ואני מתנצלת במבטי, מרפרפת על שפתיו עם שפתיי ונמשכת במהירות אל תוך טעמו המתוק.

עיניי נפקחות בעייפות, מנסות להתרגל לאור הנכנס מהחלון. ידי מגששת אחר גופו של ליאם, אך כשאני מבינה שאין דבר לידי אני מתיישבת ומביטה סביבי. הלילה הזה היה מדהים ללא ספק ואחרי יום כמו אתמול, להיות בזרועותיו של ליאם בהחלט הרגיש טוב. "ליאם?" אני לוחשת לעצמי ומשפשפת את עיניי. לאן הוא הלך מוקדם בבוקר? חשבתי שלפחות יישאר איתי במיטה קצת.

אני קמה מהמיטה, מתלבשת ונכנסת אל המקלחת. לאחר שאני מארגנת את עצמי מעט אני יורדת למטה ומחפשת אחר ליאם. "לאלי" קולה של קייט קורא לי ואני ניגשת אל המטבח. "וואו מה מריח כל כך טוב?" אני שואלת ומתענגת על הריח המפתה. "פנקייקים" קייט אומרת בהתרגשות ומכניסה לפיה עוד חתיכה. "אני אכין לך צלחת" איזבל אומרת עם חיוך, אך אני עוצרת אותה. "אני אוכל אחר כך" אני מסבירה והיא מביטה בי בהבנה. "הוא במשרד" היא אומרת ללא צורך בהסבר ממני.