פרק 22 - הטבח

5.9K 433 94
                                    

"כבר מאוחר" הוא מעיר, אך לפני שאני מספיקה להגיב, הדלת נפתחת בסערה ומליסה וקייט נכנסות אל החדר. "מה לעזאזל-" ליאם רוטן וחיוך מתפרס על שפתיי. "התגעגענו אלייך כל כך" מליסה צווחת וקייט מהנהנת בהסכמה בעוד שתיהן רצות ומחבקות אותי. "צאו" הוא מורה וכולנו מסובבות את מבטינו אליו. "לא. אם אתה רוצה תצא אתה" אני קובעת ומביטה בו בכעס. אני מניחה שהוא כעס יותר ממני על פי הבעת פניו אבל כל מה שהוא עשה זה לקום על רגליו ולצאת מהחדר.

"רבתם?" קייט הרימה את גבתה ונענעתי את ראשי מצד לצד, לא ממש בטוחה בעצמי אם רבנו או לא. "המצב לא כל כך טוב מאז שחזרנו מירח הדבש" אני מסבירה והן משפילות את עיניהן. "את בסדר?" הן שאלו בעצב, מודעות למה שקרה עם אלכס. "לא" אני אומרת עם חיוך והן נראות מעט מבולבלות. "אני לא בסדר והמצב דיי נוראי, אבל אני לא אתן לזה להרוס אותי" אני ממשיכה בנימתי האופטימית, למרות שאחרי היום אני מרגישה מרוסקת מהכל.

"ככה אני אוהבת אותך" קייט חייכה והניחה את ידה על כתפי. "בדיוק, זאת הגישה" מליסה אמרה בהתלהבות ושלושתנו צחקנו. ידעתי שהמצב רוח שלי יעלה ברגע שאני אראה אותן, אפילו כשקודם הרגשתי יותר מידי מותשת מכדי לראות אותן. כשהן לא בסביבה אני הרבה פחות שמחה.

~~~~~~~

בלילה, לאחר שיחה ארוכה הבנות נשארו לישון איתי ובבוקר כשקמנו לאכול, ליאם כבר יצא. לא קשה לנחש שהוא מתחמק ממני. אני כבר רגילה שלאחר שמשהו קורה לי הוא לוקח צעד אחורה ועכשיו כשאני כועסת עליו זה אפילו גרוע יותר.

"וואו, האוכל ממש טוב היום" קייט אמרה והכניסה עוד חתיכה של פשטידה לפיה. "היא צודקת, זה באמת טעים מאוד היום" מליסה אמרה והמשיכה לאכול בהנאה. "זה כנראה בגלל הטבח החדש" לני, אחת העוזרות שיש לנו אמרה והמהמתי בהבנה. "תוכלי לקרוא לו בבקשה?" שאלתי והיא הנהנה בחיוב לפני שהלכה אל המטבח.

"למה את קוראת לטבח לכאן?" מליסה שאלה בחוסר הבנה, אך לפני שהספקתי להגיב, בחור צעיר ונאה נכנס אל החדר כשמבטו משדר חשש. "האוכל לא היה טוב גברת קייג'? אני מצטער אני-" הוא התחיל להתנצל ומיהרתי לעצור אותו עם ידי. "לא, לא, לא. רציתי רק להגיד לך שהאוכל היה נהדר היום ולבקש ממך משהו" אמרתי והוא נשם לרווחה. "כל מה שתרצי" הוא אמר בחיוך והחזרתי לו חיוך מנומס.

"אם תוכל להכין את זה לארוחת ערב בבקשה" העברתי לו דף קטן עם רשימה של מאכלים שכתבתי קודם לכן. "בשמחה" הוא נראה מרוצה ולרגע ראיתי את מבטו משתנה וחיוך קטן עלה על פניו, אך זה לא היה בשבילי, אלא בשביל קייט. "האוכל שלך היה מעולה" היא מיהרה להגיד והוא הודה לה בחיוך רחב. "אני סמואל" הוא הושיט לה את ידו והיא נשכה את שפתה כשמלמלה את שמה. "אני חייבת למצוא גם מישהו" מליסה מלמלה וגרמה לשניהם להסמיק בביישנות.

"אני צריך לחזור למטבח" הוא אמרה ויכולתי לראות שהוא רוצה להישאר במקומו. אני חושבת שלא ראיתי את קייט מחייכת כך אל מישהו כבר הרבה זמן והבחור הזה נראה כמו התאמה מושלמת בשבילה. "למה שלא תישאר? נשאר הרבה אוכל ואני ומליסה כבר סיימנו לאכול" עצרתי אותו לפני שהלך ונראה שהוא קצת היסס. "זה בסדר, יש לך אישור ממני להפסקה" חייכתי הוא נראה מאושר.

save me from you 2Where stories live. Discover now