לאחר הודעתו של אריק אני וליאם מיהרנו להתלבש ולצאת החוצה. נראה שכולם היו מעט מבולבלים, אך עדיין לא הבנתי למה. "מה קרה?" שאלתי את אריק, מנסה להבין למה אנחנו צריכים לנחות עכשיו. "יש חור במיכל של הדלק" הוא אומר ואני מכסה את פי בבהלה. "זה אומר שהדלק מתרוקן מרגע לרגע! מה אנחנו עומדים לעשות?" הבטתי בליאם בפחד. "תנחיתו את המטוס במקום הראשון שאתם רואים" ליאם פוקד עליהם ואריק מהנהן והולך אל תא הטייס.
"אני לא מאמינה שזה קורה לנו" התיישבת על אחת הכורסאות וקברתי את פניי בידיי. "ידעתי שהיינו צריכים לדחות את זה" ליאם מלמל והרמתי את ראשי להביט בו בהלם מוחלט. "עכשיו אני אשמה?" כיווצתי את אגרופיי בכעס והוא נאנח. "את לא אשמה, אבל אמרתי לך שזה לא הזמן לנסוע כשמישהו שאנחנו אפילו לא יודעים מי הוא מנסה להרוג אותנו!" הוא נהם ונרתעתי מקולו. "אתה פשוט אידיוט!" צעקתי ונכנסתי אל החדר בו היינו קודם, דואגת לנעול לפני שיכנס אחרי.
אני לא מאמינה שהוא מאשים אותי בזה שנסענו. אבל המשמעות של מה שהוא אמר היא שמישהו עשה את זה בכוונה, מישהו עשה חור במיכל של הדלק כדי שנתרסק. אני דיי בטוחה שליאם מודע לעובדה שאף אחד לא התקרב למטוס חוץ מהשומרים שלו. פחד חלחל בתוכי כשהבנתי את המשמעות. "יש פה חפרפרת" מלמלתי לעצמי והתיישבתי על המיטה, מנסה לעכל את המידע. אני מכירה את כולם פה מהרגע שאני וליאם הכרנו והעובדה שמישהו מהם עובד אצל האדם שמנסה להרוג אותנו גורמת לצמרמורת לעבור בגופי.
מי זה כבר יכול להיות? מי יקריב את עצמו כדי להרוג אותי ואת ליאם? אני בטוחה שזה לא אריק ועם כמה שאני לא סומכת על אלכס, אני לא חושבת שיעמיד אותי בסכנה. כל אחד כאן נאמן לליאם עם חייו, אני לא מצליחה לחשוב על מישהו שיעבוד נגדו. במוחי מתרוצצות מחשבות וניסיון לחשוב על מישהו שאולי נראה חשוד, אך דפיקה על הדלת גורמת לי להתאפס מחדש. "לאלי, אני מצטער. לא התכוונתי שאת אשמה במשהו. אני פשוט דואג לך והמחשבה שמשהו יקר-" אני לא נותנת לו להשלים את משפטו לפני שאני פותחת את הדלת ונותנת לו להיכנס. הוא נראה מופתע מכך, אבל אני יודעת שאין זמן לזה כרגע.
"אתה כבר יודע מי זה?" שאלתי וליאם כיווץ את עיניו בבלבול. "מי מנסה להפיל אותנו ליאם?" שאלתי והנמכתי את קולי. ההבנה פגעה בליאם ונראה שהוא דיי מופתע שאני יודעת מזה בכלל. "לא, אין לי מושג. אני מכיר כל מי שנמצא כאן כבר שנים. כולם נאמנים, אולי חוץ מאלכס" הוא מתחיל להגיד ואני בולעת את רוקי בכבדות. "זה לא יכול להיות אלכס" אמרתי והוא הביט בי בחשד. "איך את יודעת שזה לא הוא? הוא היחיד כאן שעבר על פקודה שלי אי פעם" ליאם נראה החלטי, אך אני יודעת שזה לא אלכס. אך איך אוכל להגיד לו שאני יודעת בגלל שהוא לא מילא את הפקודה כי רצה להפריד בינינו ולא כי רצה להרוג אותנו?
אם הייתי ליאם כנראה גם אני הייתי חושבת שזה אלכס, אך הוא לא יודע את כל האמת. "אני יודעת, אבל תאמין לי כשאני אומרת לך שזה לא הוא. אוקי?" שאלתי וזזתי באי נוחות. נראה שליאם רוצה לחקור לעומק את העניין, אך בדיוק שהוא פותח את פיו שוב, המטוס מתחיל לזוז בחוסר שליטה. צרחה יוצאת מפי כשאני נופלת לאחור , אך ליאם תופס אותי ואני נופלת עליו. אני רוצה לשאול אותו אם הוא בסדר, אך הוא ממהר לקום ומורה לי להתיישב באחד הכיסאות ולקשור את עצמי. בשלב הזה שנינו מבינים שמי שזה לא יהיה שמנסה להפיל אותנו, הוא נמצא בתא הטייס עכשיו.
מה אם זה הטייס בעצמו? לא זכור לי שראיתי אותו בעבר וגם אם הוא עובד אצל ליאם, לא נראה שהוא רואה אותו הרבה. קמתי על רגליי, הולכת בעקבות ליאם ומנסה להזהיר אותו, אך כשאני פותחת את התא, הטייס כבר נמצא על הרצפה כשדם נוזל מאפו ומשפתיו והוא מחזיק את צלעותיו. המטוס מתחיל לאבד שיווי משקל כשאף אחד לא מטיס אותו יותר וליאם נכנס לפעולה, מתיישב במקומו ותחיל ללחוץ על כל מיני כפתורים ולכוון את המטוס. ממתי ליאם יודע לטוס?
מהטלטולים של המטוס נפלתי כמה וכמה פעמים, אך רק כשדם התחיל לטפטף על הרצפה הרגשתי את הכאב בראשי. "אריק אתה יכול לקחת אותו מפה?" קראתי לו מתוך התא והצבעתי על הטייס ששכב על רצפת המטוס. "גברת קייג', את מדממת" אריק מזכיר לי וראשו של ליאם מסתובב באחת. "איך זה קרה? אמרתי לך לשבת בכיסא ולקשור את עצמך!" ליאם רטן, אך עיניו התמלאו בדאגה. "אני אטפל בה. עדיף שתנחית את המטוס לפני שהדלק יגמר לגמרי" אריק אמר לליאם ולאחר התלבטות קצרה הוא אישר לו ואריק התקדם אלי.
"אכפת לך לבקש ממישהו לקחת אותו מכאן?" ביקשתי מאריק שוב והוא הנהן, קורא לאלכס לבוא. "מה קרה לך?" אלכס שאל בדאגה כשראה את ראשי. "זאת רק שריטה" התרחקתי ממנו וניסיתי להכחיש מה הדם שמטפטף מפניי גורם לי להרגיש. "אלכס, קח אותו מכאן" אריק אמר בנוקשות. "ותתעסק בעניינים שלך" הוא לחש לו ואלכס התקשח. אריק יודע איך אלכס מרגיש כלפיי?
אלכס לקח את הבחור מאיתנו לאחר שהביט בי פעם נוספת ואריק איים עליו בעיניו. "יש ערכה לעזרה ראשונה בחדר" הוא אמר ונכנסנו פנימה. אריק לא טרח לסגור את הדלת, אך אני כן. "בואי נטפל בך" הוא אמר והוציא מהמגירה של השידה הקטנה ערכת עזרה ראשונה. "זה נורא? שאלתי והוא נענע בראשו לשלילה. "זאת רק שריטה" הוא חזר על מה שאמרתי קודם לאלכס. "אתה יודע על אלכס?" שאלתי ותפסתי אותו לא מוכן. "יודע מה?" הוא שאל בתמימות והוציא מגבון מחטא.
לפי מבטו של אריק ידעתי שהוא יודע בדיוק על מה אני מדברת. "אני יודעת שאתה יודע אריק" רטנתי והתיישבתי על המיטה כפי שסימן לי. "זה לא משנה מה אני יודע. השאלה היא איך את יודעת?" הוא הרים את גבתו בשאלה וניקה את הדם מפניי. התגברתי על הבחילה שהרגשתי והתמקדתי בשאלתו. "אני פשוט יודעת" מלמלתי בניסיון לא לגרום למותו של אלכס היום. "אם הוא סיפר לך זה הסוף שלו. אמרתי לו שאני מוכן לוותר על לספר לליאם או להרוג אותו בעצמי בתנאי שהוא יתגבר על זה" הוא אומר ודאגה ממלאת אותי. עכשיו אני באמת צריכה לשמור על מה שאני אומרת. לא רק שליאם מהווה סכנה, אלא גם אריק.
***********
הפרק טיפה יותר קצר מהרגיל, אז אני אשתדל להעלות יותר משניי פרקים השבוע :)
YOU ARE READING
save me from you 2
Romance*** עונה שנייה לסיפור save me from you *** אחרי הסוף הטוב הייתי בטוחה שאוכל להתחיל את חיי החדשים עם הגבר שאני אוהבת. הייתי בטוחה שהכל נגמר ונוכל להיות מאושרים סוף סוף. הייתי צריכה לדעת שבעולם שאנחנו חיים בו זה לעולם לא יגמר והסוף הזה היה רק ההתחלה...
