save me from you 2

פרק 4 - לא בטוחה

ליאם לא נרגע מאז השיחה ומשום מה אני מקבלת את התחושה שזה לא רק בגלל הגז. אני לא רוצה שהוא יסתיר ממני דברים, אבל זה לא נראה כמו זמן מתאים ללחוץ עליו.

אנחנו יושבים בסלון וצופים בטלוויזיה. ליאם לא נראה כל כך מעוניין במה שמשודר ואני יותר עסוקה בתנועותיו של ליאם, מנסה לראות מה לא בסדר. "תודה" אני אומרת לאיזבל עם חיוך כשהיא מניחה מגש עם שתי כוסות תה. אני מרימה כוס אחת מהמגש ומתכוונת להביא לליאם, אך הוא רק מניד בראשו לשלילה ואני מניחה את הכוס בחזרה.

"מתי קייט ומליסה יגיעו?" אני מנסה לשבור את השתיקה וגורמת לו להביט בי סוף סוף. "מאוחר" הוא ממלמל ואני מכווצת את גבותיי בבלבול. מה יש לו? הוא לא מגיב למתקפות ככה אף פעם. "אתה בסדר?" אני מניחה את ידי על ידו והוא מושך אותה בחזרה לצידו. "אני בסדר" הוא עונה מעט באגרסיביות ואני נרתעת לאחור.

אני לא יודעת מה עובר עליו אבל זה בהחלט לא אומר שהוא יכול להתנהג אלי ככה כשאני בסך הכל דואגת לו. "אני הולכת לשאוף אוויר" אני ממלמלת ונעמדת. "תישארי בבית" הוא אומר כפקודה ואני מאגרפת את ידיי. זה כל כך לא הולך לקרות. אני אפילו לא מביטה בו לפני שאני הולכת אל הדלת ויוצאת אל האוויר הקר.

"גברת קייג'" אריק מברך אותי ונראה מעט מופתע לראות אותי. אני מצפה לראות את האגם היפה והדשא הירוק והמבריק מכוסה בפרחים צבעוניים, אך כמות אנשיו של ליאם כאן לא נותנת לי לראות דבר. "למה יש פה כל כך הרבה שומרים?" אני שואלת את אריק והוא פותח את פיו כדי לענות, אך עיניו מורמות למעלה ומבטו הופך רציני.

"ליאם מאחורי, נכון?" אני מגלגלת את עיניי והוא מהנהן. "אמרתי לך שאני יוצאת החוצה. לא שאלתי" אני אומרת מבלי להסתובב לאחור ושומעת נשיפה עצבנית מאחורי. "את לא מבינה שזה לא משחק מזויין?" הוא נוהם בזעם ואני מסתובבת אליו. "אם מישהו ירצה לירות בי ליאם זה יקרה גם אם אני אהיה בתוך בית! זה כבר קרה פעם אחת!" אני מרימה את קולי ומרגישה את העיניים המופנות אליי.

מבטו משתנה והוא מושך את מבטו ממני. נראה שפגעתי בנקודה רגישה כי לרגע פניו משדרות כאב, אך זה עובר במהירות והוא מחזיר את מבטו אליי. "את נכנסת פנימה או שאני אצטרך לגרור אותך?" הוא שואל ואני המומה עם כל מילה שיוצא מפיו. חזרנו כל כך הרבה אחורה שהוא מאיים שישתמש איתי בכוח שוב?

"אתה אותו חרא שתמיד היית!" אני צועקת ונכנסת אל הבקתה. נמאס לי שכל פעם שהוא עצבני אני חייבת לסבול את כל הזעם שלו! הסכמתי להתחתן איתו כי אני אוהבת אותו, אבל גם כי ראיתי שמשהו בו השתנה. אם הוא חושב להתנהג אלי ככה שלא יבנה שהנישואים האלה ימשיכו הרבה זמן.

"בכל נישואים יש בעיות" קולה של איזבל נשמע מאחורי ואני נאנחת בייאוש. "לא בעיות שהבעל רוצה לכלוא את האישה כמו חיית מחמד" אני רוטנת והיא מניחה יד מנחמת על גבי. "אני לא חושבת שזה מה שמר קייג' רוצה לעשות לך. אני חושבת שהוא דואג לך ורוצה לשמור עלייך בטוחה" היא אומרת ברכות ואני יודעת בתוכי שהיא צודקת. אבל עדיין. הוא יודע שאני לא הבחורה הזאת שרוצה וצריכה שישמרו עליה כל היום מכל דבר. אפילו שאנחנו חיים בעולם בו אפשר למות בכל פעם שאתה יוצא לרחוב.