כיסיתי את פי בבהלה ומיהרתי להתכופף. אין לי אפשרות להתגונן ואני לא יודעת מול מי אני עומדת בכלל. יכול להיות שזה מי שמנסה להרוג אותי? ליאם השאיר אותי כאן ללא אפשרות להימלט ומי יודע מה יקרה עכשיו.
צעדים נשמעו והתקרבו אלי יותר ויותר. זחלתי על הרצפה, מנסה להגיע אל המטבח ולוקחת את הסכין הכי גדולה שמצאתי. נעמדתי מאחורי אחד הקירות כשהצעדים נעשו קרובים יותר מתמיד ובדיוק כשתכננתי לתקוף, הם נעצרו. "לאלי?" קולו של אלכס נשמע ואבן ירדה מליבי. "מה אתה עושה כאן?" נעמדתי מולו ונבהלתי מעט מהצורה בה הביט בי.
"באתי להציל אותך" הוא אומר ברצינות ואני מכווצת את גבותיי בבלבול. "ממה בדיוק?" הלכתי צעד לאחור וחיזקתי את אחיזתי בסכין. משהו במבטו לא נתן לי שקט. "מליאם" הוא אמר באחת ובאותו רגע הבנתי שהיחידי שצריך להציל אותי ממנו זה הוא. "אני לא צריכה שתציל אותי מאף אחד" הרמתי את הסכין לכיוונו באיום וחיוך מטורף התפרס על שפתיו.
"אני האדם היחיד שיהיה לך טוב איתו. את לא רואה את זה? אני באתי להציל אותך מהחיים האומללים שמחכים לך לצידו של ליאם ובמיוחד עכשיו כשהוא יודע עלינו" הוא מתקרב אלי ואני נצמדת אל הקיר. רגע, איך הוא יודע שליאם יודע על הנשיקה? מה הולך פה לעזאזל? המבט שלו גורם לצמרמורת לעבור בגופי ואני מחפשת דרך אחרת להרחיק אותו ממני.
"אין אנחנו, אלכס. תלך מפה, עכשיו" פקדתי עליו, אך חיוכו רק התרחב. "אני אוהב אותך כל כך" הוא לחש ונצמד אלי, מעיף את הסכין מידיי. צווחה נפלטה מפי כשהוא תפס את מותניי ומשך אותי אליו, גורם לדמעות להצטבר בעיניי ולפחד לכרסם בליבי. "בבקשה אלכס, תעזוב אותי" התחננתי והוא הצמיד את שפתיו אל שפתיי, לא מתייחס לעובדה שאני נלחמת בו.
בעטתי בו ברגליי ולמרות שהצליח לעצור על מכה שנתתי לו, הצלחתי להכניס אחת בין רגליו, לקחת את הסכין ולרוץ אל המרפסת, מנסה נואשות להגיע אל הסירה. אך ללא הצלחה. בדיוק כשהייתי כמה צעדים מהסירה, ידיו של אלכס תפסו אותי והשכיבו אותי לרצפה, מבטו זועם וידיו מחזיקות אותי בכוח. הסכין נפלה מידיי שוב, אך רק כמה סנטימטרים ספורים מידיי. "אלכס, אל תעשה טעות שנינו נצטער עלייה!" צעקתי בבכי, אך הוא כבר לא הפגין רחמים כלפיי. "אני רציתי שתהיי שלי בטוב, אבל נראה שאת עקשנית מדיי, אז נצטרך לעשות את זה בדרך הרעה" הוא אמר וגופי החל לרעוד כשהבנתי למה הוא מתכוון.
"לא! לא!" צרחתי בכל כוחי כשהתחיל להוריד את חולצתי והקור פגע בעצמותיי. ידיו ריתקו אותי אל הרצפה ולא ראיתי תקווה כשהבטתי בעיניו. האהבה האובססיבית שלו הפכה אותו למטורף עד כדי כך שאפילו מכאבי לא היה לו אכפת. "בבקשה" התחננתי כמעט לא קול, אך היה מאוחר מידי. בגדיי הופשטו ממני ומה שהיה רק שלי ושל ליאם חולל בידיי אלכס, בכאב, בבכי, בכוח.
YOU ARE READING
save me from you 2
Romance*** עונה שנייה לסיפור save me from you *** אחרי הסוף הטוב הייתי בטוחה שאוכל להתחיל את חיי החדשים עם הגבר שאני אוהבת. הייתי בטוחה שהכל נגמר ונוכל להיות מאושרים סוף סוף. הייתי צריכה לדעת שבעולם שאנחנו חיים בו זה לעולם לא יגמר והסוף הזה היה רק ההתחלה...
