save me from you 2

פרק 25 - תוכנית

"אני לא זאת שעשתה את זה" לחשתי ובלעתי את רוקי, מנסה להחזיק את דמעותיי כשאני מביטה בו כך. "אני אוהב אותך" הוא הרים את עיניו האדומות אלי כשדמעה יורדת מעיניו, הדמעה הראשונה שראיתי שירדה מעיניו של ליאם. "בגלל זה עדיף לסיים את זה, בשביל שנינו" אמרתי והסתובבתי עם הכיסא, רוצה להתרחק ממנו, אך נראה שגם הפעם הוא לא התכוון לתת לזה לקרות, כי הוא נעמד מולי ומשך אותי אליו.

"לא, אני לא אתן לך ללכת" הוא קבע וחיבק אותי חזק. "תפסיק. אני לא אתן לך לשלוט במה שקורה יותר!" דחפתי אותו ממני ונפלתי חזרה אל הכיסא. "גם אם לא תיתן לי גט, אני אברח ואתרחק ממך וגם אם תתפוס אותי אני אבחר שוב ואסתתר עד שתוותר!" הרמתי את קולי באיום והוא צעד צעד אחורה כאילו הכיתי אותו באגרופיי.

"אפילו אם תהיי קרה אלי ולא תתני לי לגעת בך או להתקרב אלייך, אני עדיין לא אוכל לתת לך ללכת ממני. אני צריך אותך את לא מבינה את זה?" הוא נאנח בעצב ונענעתי את ראשי בשלילה. "לא מספיק כנראה כי בחרת להמשיך ולהרוג אנשים במקום להיות איתנו!" צעקתי ופערתי את עיניי כשהבנתי מה אמרתי.

"איתנו?" הוא שאל בבלבול. "על מי את מדברת חוץ ממך?" הוא הוסיף ובלעתי את רוקי. איזו טעות עשיתי. אם ליאם יגלה שאני בהריון הוא בחיים לא יתן לי לזוז ממנו. "על.. על מליסה כמובן" שיקרתי והוא הביט בי בחשד, לא מאמין לדברי, אך גם לא שואל עוד שאלות.

"לא בחרתי בשום דבר, את החלטת שבחרתי ככה בלי שעניתי בכלל" הוא קרא אחרי וראשי כבר התחיל לכאוב. "נמאס לי שאתה מתחמק מכל מה שאתה עושה!" צעקתי ונעמדתי על רגליי, מנסה לייצב את עצמי בקושי. "אמרת לי שאתה לא יכול לעשות את זה כשאמרתי לך שהברירה השנייה היא לעזוב אותי!" השתמשתי בכל כוחי והחדר התחיל להסתובב סביבי.

"לאלי?" ליאם שאל ושנייה לאחר מכן נפלתי על הרצפה, עדיין בהכרה אך חסרת כוחות. "לאלי! מה יש לך?" הוא צעק בבהלה וקרא לאריק, פוקד עליו להזמין רופא, אך עצרתי בעדו, מורידה את ידיו ממני ודוחפת אותו. "אתה זה שגורם לזה לקרות, אתה לא מבין את זה? נמאס לי לסבול ככה ואני לא אתן לזה להמשיך ככה. עשית את הבחירה ואני לא אתלונן על זה, אבל אל תתקרב או תיגע בי עד שהסכם הגירושים יהיה מוכן וחתום ואז אני אעזוב, לתמיד" לחשתי באיום ועליתי על הכיסא בכוחות עצמי, בורחת משם כשליאם עוד על הרצפה, מתייסר ואריק מביט בנו בעצב.

בימים ושבועות הבאים ליאם לא הראה את פרצופו והתקשיתי להחזיק את הדאגה שלי. מליסה וקייט שימשו לי חברה והקשר בין קייט וסמואל, הטבח נהיה הדוק יותר מיום ליום. אריק היה יותר בסביבה, כנראה בהוראה של ליאם לוודא שהכל בסדר. אם מישהו היה מביט מבחוץ הוא כנראה היה אומר שהכל בסדר כאן ואפילו מתחיל להיות יותר טוב, אך הדברים לא היו כך.

ידעתי כבר שאני בהריון ונפרדתי מליאם. הרגליים שלי במצב טוב יותר כבר וחוץ מכאבים פתאומיים אני בסדר. הבטן שלי עדיין לא התחילה להראות סימנים, אך זה הדאיג אותי כשזה יקרה, מה אני יעשה? קייט עוזרת לי להתמודד עם זה אבל אני יודעת שגם לה קשה לשמור את זה מכולם.