Chapter 7

14.1K 547 46
                                    

*יומיים לפני *

לוקה

״אחחחחח הראש שליי כוסעמק״ תפסתי את הראש שלי חזק ,חרא ! אתמול שתיתי כמו מזדיין במועדון . הרמתי את השמיכה מעלי נכנסתי לפאלפון שלי וראיתי שהשעה 13:45 ״שיט״ מלמלתי  אני מאחר לפגישה שבעוד רבע שעה בערך  ואין לי כח ללכת ביכלל אני מת מעייפות  . קמתי מהר לארון באתי להוציא את החליפה הכחולה אבל כאב ראש תקף אותי שנית והחזקתי בראשי שוב. אני יבטל את הפגישה להיום , אני לא יחזיק שם מעמד.

....

ביטלתי את הפגישה . ירדתי למטה שתיתי כדור ואמרתי לאמה להכין לי ארוחת בוקר .
״בבקשה״ אמרה בחיוך והגישה לי את החביתה והקפה אחרי עשר דקות בערך. ״תודה אמה״ אמרתי ונשקתי לראשה היא חייכה אלי חיוך והלכה , אך לפתע עצרה והסתובבה אלי עם פנים מודאגות ״לוקה הכל בסדר ? אתמול נכנסת ממש מאוחר לבית והפנים שלך היו ממש מודאגות ומבולבלות, יש משהו שאני אוכל לעזור לך בו? ״ אמרה בדאגה . הסתכלתי עליה ובלעתי את רוקי בכבדות. נזכרתי באתמול .
פלאשבק , *יום לפני*-
״טוב דור אני בדרך לאמא שלי עכשיו, תעשה את מה שאמרתי לך בלי זיוני שכל בי .״
דור זה חבר הכי טוב שלי , רק אותי הוא יכול לעצבן ואני אשכרה לא יעשה לו כלום. ביקשתי ממנו להביא את הסחורה של הנשקים שצריכים להגיע כל רגע מהשדה תעופה. אבל הוא חייב לעצבן אותי ולהגיד שהוא עם בחורות. שוב.
אני בדרך לאמא שלי , מתכנן להפתיע אותה , הרבה זמן לא ראיתי אותה . אמא שלי ששמה ׳סיירה׳ זה הדבר הכי חשוב לי בעולם היא ואחותי הקטנה ׳אלה׳ , ואבא שלי? עדיף לא לדבר עליו עכשיו .

דפקתי בדלת הגדולה והעוזרת ׳מיילי׳ פתחה אותה
״מיילי אמא שלי בבית ?״ שאלתי באדישות.
היא בהתה בי יותר מידי, השתעלתי מעט כדי להזכיר לה שאני עוד פה ״א..ה סילחה , כן אדוני תיכנס היא בסלון עכשיו.״ אמרה וסומק עלה ללחיה . סתומה. מיליי בת 30 בערך ניראת טוב ללא ספק, שיער דלונדיני, שדיים מלאים , מלאים מידי, גוף גיטרה עיניים חומות הנראות כדבש . אבל היא פשוט לא הטעם שלי. וגם כי היא פשוט עוזרת בית . וכמו שאמרתי-לא מתאימה לי.
התקדמתי לסלון ושמעתי ויכוחים ובכי? הצצתי ו.. אמא שלי בוכה ? ראיתי שיושב מולה מישהו שניראה כמו עורך דין או משהו . החלטתי לשמוע מה הם אומרים ולא להיכנס לשם  
״אני יודעת, א..ני יודעת היא הייתה החברה הכי טובה שלי , היא הייתה כמו אחותי אבל איך הבן שלי יוכל לקיים הבטחה כזאת?
ביגלל זה לא סיפרתי לו עד עכשיו , כי אם הייתי מספרת לו אז הוא לא היה מסכים ומבין אותי  ״ אמא שלי אמרה בקול שברירי . מה ? על מה לעזאזל היא מדברת? ״אבל גברתי את יודעת שזה היה כתוב בצוואה שלה כתוב במפורש ״ העורך דין אמר והוציא דף והקריא ״ אני מרגריטה בנסון , מבקשת מכל ליבי , שאם אני אמות , הבת שלי סול בנסון תיהיה מובטחת על ידי מישהו שימור עליה , שיגן עליה, שיפרנס אותה , וידאג לה מכל הלב . אני בוחרת בבן של החברה הכי טובה שלי בבן של אחותי בבן של זאת שאני הכי סומכת עליה בעולם , שאם אני ימות לוקה מריאנו הוא זה שישמור ויגן על ביתי האהובה . כי אני יודעת שבעלי לא יעשה את זה . בעלי יגרום לה לרע בדיוק כמו שגרם לי . אשמור עליה , עליכם , תמיד שם מלמעלה״.
לא הצלחתי לזוז קפאתי . לא יכלתי לעמוד שם סתם. ״מה?!״ נכנסתי לסלון עם מבט קר וכועס הבט שלי היה רצחני . אני? לשמור עליה? לפרנס אותה? זאת אומרת שאני סוג של אחיה את שארית חיי איתה? אני לא יודע מה לעשות . אני מכיר את מרגריטה בנסון , היא הייתה כמו חלק מהמשפחה אצלנו , אני זוכר שביום שהיא נפטרה כמה אמא שלי בכתה , אפילו אני הזלתי כמה דמעות. הבית היה שקט יותר האווירה הייתה מגעילה . אני זוכר שבאותו החודש עזבתי עם אמא שלי ואחותי לספרד כי אמא שלי לא יכלה להישאר שם מרוב כאב ולא יכלתי לתת לה לשקוע בעצבות יתר . אני זוכר את מרגריטה , היא הייתה כמו אשת סוד שלי , אני חושב שסיפרתי לה יותר דברים ממה שהייתי מספר לאמא שלי . שהיא נפטרה הרגשתי רע, הרגשתי פשוט תסכול . תמיד רציתי להחזיר לה באיזה שהי דרך אבל לא ידעתי איך, אולי זה הזמן? אבל אני לא חושב שאני מסוגל לסוג של אישה לצידי.
״ל..לוקה מה אתה עושה פה?״ אמא שלי אמרה בבהלה והתרוממה מהר מהספה 
״אמא את יכולה לעזאזל להסביר לי מה הולך פה?״ אמרתי בטון נמוך וקר , הבטתי אל עבר העורך דין וראיתי שהוא קצת מתקפל ביגלל המבט שלי , ובצדק המבט שלי היה רצחני.
״לוקה״ היא התקרבה אלי וחיבקה אותי . הדפתי אותה טיפה לאחור ״למה הסתרת ממני דבר כזה אה?! היית צריכה לספר לי ישר שהיית יודעת ! .״
״ אני מצטערת לוקה , אתה היית עוד צעיר מידי פחדתי שלא תקבל את זה כמו שצריך . אבל עכשיו אני לא חושבת שזה משנה ״ אמרה השפילה מבט בעצב התיישבה על הספא והמשיכה לבכות . פאק. רק לא לראות את אמא שלי בוכהעברתי מהר לספה תפסתי בפניה ונגבתי את דמעותיה .
״ למה לא משנה מה קרה ?״ שאלתי וניסיתי לרכך את קולי בישביל לא להחליץ אותה יותר . היא הרימה את מבטה אלי והסתכלה בעיניי . ״אני לא שמרתי עליה כמו שביקשה , אני ברחתי לוקה אתה מבין?! ברחתי ! השארתי את שתי בנותיה מאחור בעוד שהיא ביקשה שניהיה איתן . אבל עכשיו אני לא יודעת איפה הן גרות , מה עם אבא שלהן? הוא דואג להן או לא ? אם הן חיות ביכלל? אני לא יודעת כלום פשוט כלום !! אני מרגישה שאיכזבתי אותה . אני אכזבתי אותה.״ אמרה ופצחה בבכי קולני יותר. סימנתי עם עיני לעורך דין שילך , הוא תפס את רגליו ויצא במהירות מין הבית. חזרתי להביט באמא שלי ״אמא למה לא שיתפת אותי בכל זה , זה היה מקל עלייך , את יודעת שאני יכול למצוא אותם תוך שעה נכון? עם כל הקשרים שלי? עשית טעות שלא שיתפת אותי , שהחזקת את זה בבטן .״ אמרתי וליטפתי את ראשה . ״תמצא אותן לוקה , ותחשוב על זה . אם לא בישביל מרגריטה , אז בישבילי שאני יהיה שלמה עם עצמי לכל שארית חיי.״ אמרה בעצב וחיבקה אותי , חבקתי אותה חזרה ״אני אחשוב על זה אמא אני מבטיח״ אמרתי בקול טיפה מהסס . אני אמצא אותן לבינתיים.

מכול המחשבות בדרך לבית דור התקשר עניתי במותשות ״אה?״ שאלתי באדישות ״אחיי אחיי בוא בוא אתה חייב לבוא למועדון פה!!!!״ צעק לי בטלפון ושירים חזקים התנגנו ברקע . ״יש פה בנותתת אשש!!!!״ צעק והוסיף . שמתי לב שלפי הדיבור שלו הוא קצת שיכור . טוב, לא יזיק לי קצת מועדון אחרי היום הזה ״אחי שלח לי בהודעות את הכתובת אני בא.״ אמרתי וניתקתי.

-סוף פלאשבק-
״לא לא אמוש , הכל בסדר לא קרה כלום . ״ אמרתי בחיוך שקרי . היא הנהנה והלכה .

הוצאתי את הטלפון והתקשרתי לדור .
צלצול
צלצול
צלצול

״הלו״ דור ענה
״דור אני צריך שתאתר לי מישהי בשם סול בנסון ״

העלתי קצת מאוחר את הפרק היום אבל לא נורא 😄
תמשיכו להצביע זה נותן מוטיבציה להמשיך . 👌🏼☺️וכמובן שאני ידע שאתן אהבתן את הפרק . טוב המטרה לבנתיים -
-8 הצבעות-
-5 דעות שלכן למטה בתגובות על הפרק 😄״
לילה טוב!!!

אוהבת מלא מלא , אליה💖 kamil1122

𝑻𝒉𝒆 𝒅𝒂𝒓𝒌 𝒔𝒊𝒅𝒆 𝒐𝒇 𝒎𝒆 Where stories live. Discover now