𝑻𝒉𝒆 𝒅𝒂𝒓𝒌 𝒔𝒊𝒅𝒆 𝒐𝒇 𝒎𝒆

Chapter 41

סול

״את?!״ אמרתי והתקדמתי יותר כדי לראות שאני לא טועה.
״מי זאת סול?!״ שמעתי את לוקה שואל בטון נמוך וצרוד ומכוון אליה אקדח.
״זאת ההיא מהפארק..״ אמרתי ובלבול קל אחז בי לנוכח המצב שבו היא נמצאת.
היא הסתכלה עליינו ובלעה את רוקה בכבדות.
היא יבבה בבהלה כשלוקה לפתע משך אותה אליו בחוזקה וכיוון את האקדח לראשה.
״מי את?! מה את רוצה ממנה?!״ הוא צעק והיא עמדה שם אדישה בוהה בי בקפידות.
ההבעה שלה הייתה מוזרה, היא הייתה נראת שבורת לב.
לראשונה מאז שתפסנו אותה היא פצחה את פיה-״לא אכפת לי מה תעשה לי כבר, לקחת לי הכל״ היא אמרה וסיבבה את מבטה ללוקה.
״לקח לך..מה?״ אמרתי מבולבלת והסתכלתי על לוקה כדי שיגיד משהו.
״לקחת לי הכל, לקחת לי הכל״ היא אמרה ובהתה בנקודה שמעל ראשי. היא הייתה נמצאת בבועה משלה.
״על מה לעזאזל את מדברת?!״ הוא אמר ושיחרר אותה בחדות.
״רצחת את אמא שלי״ היא אמרה ובלעה בכבדות את רוקה ״רצחת את אבא שלי״ היא המשיכה והסתובבה אליו כאילו היא היתה רובוט. ״ואת אחי הקטן בן ה-5״ היא סיימה
״תהרוג אותי״ היא הוסיפה במהירות ונעמדה מולו.
פערתי את עיני ולא הצלחתי להגיב
למה שלוקה יעשה משהו כזה? לוקה לא עושה דברים כאלה. לוקה לא יגע באנשים חפים מפשע.
לוקה הסתכל עליה במבט מבולבל והחזיר את האקדח לכיסו האחורי.
״לוקה לא יעשה דבר כזה!״ צעדתי צעד קדימה בפה מלא בביטחון.
״את מדברת למישהו הלא נכון. מה את עושה בבית שלי?״ שאל בטון צרוד ומאיים.
״באתי לקחת לך את הדבר הכי חשוב לך כמו שאתה לקחת את שלי״ היא אמרה והמשיכה להבהות במבט חסר הבעה בלוקה.
הדבר הכי חשוב לו? מאיפה היא יודעת מה הכי חשוב לו?אפילו אני לא יודעת.
״תפסיקי לזיין לי את השכל! אני לא קשור למה שהיה לך או למשפחה שלך!״ הוא אמר וראיתי שהוא כבר מתחיל להאדים מעצבים.
״ואם את רק תנסי לעשות משהו לא במקום..״ הוא אמר וצעד לכיוונה באיום.
שמתי במהירות את ידי על חזהו ״לוקה לא, רגע״ אמרתי לו והוא נעצר במקומו נעץ את מבטו בחדות בה ואז העביר את מבטו אלי, הבטתי בו במבט מתחנן ובעקבות ההבעה שלי הפנים שלו ניהיו ניחוחות יותר
הוא הנהן קלות והעביר את ידו בשיערו באנחה.
התקדמתי צעד אחד לכיוונה והסתכלתי עליה מנסה לתפוס את מבטה אך ללא הצלחה.
״אף אחד לא יהרוג אותך״ אמרתי והיא הפנתה באיטיות את מבטה אלי אך אחרי שניות ספורות הסיטה אותו חזרה שוב אל הנקודה בתקרה.
״אבל אני עדיין לא מבינה מה את עושה כאן באמצע הלילה.״
״את רוצה שנדבר?״ שאלתי
בתקווה שתסכים, היא נראת פגועה בסך הכל,
אפילו דיי מזכירה לי את עצמי בעבר.
היא הפנתה אלי בחדות את מבטה וגיכחה בקול משוגע.
״את פשוט ילדה פטתית.״
״נשב ונדבר ילדת שמנת?״ היא אמרה והסתכלה כל רגע על השעון הישן שיש לה על היד.
לוקה עמד בשקט והקשיב עד לרגע שבו היא קראה לי ילדת שמנת.
״חתיכת מטומט-״ הוא אמר אך קטעתי אותו שוב- ״לוקה זה בסדר״ מלמלתי לו וחייכתי חיוך קטן.
הוא הניד את ראשו והתקדם אליה
״טיפשה אחת. עכשיו תקשיבי לי טוב. לא יודע מה את רוצה, מאיפה צצת לנו פתאום
יש לך 10 שניות לעוף מפה.
ואני נשבע אם אני אדע מהשומרים שאי פעם היית בסביבה פה, אני נשבע זה לא יגמר טוב. ולא, אני לא אהרוג אותך כמו שאת רוצה.״ הוא אמר בטון נמוך ולקראת הסוף חייך אליה חיוך חולני.
״אתה יודע משהו?״ היא אמרה וצעדה אליו צעד מלא בביטחון.
״האיומים שלך לא מעניינים אותי. ואתה יודע מה? אתה יכול להכנס לי עמוק עמוק לתוך התחת.״ היא אמרה כשהיא במרחק נגיעה ממנו.
לוקה התחיל לצחוק ותפס את סנטרה בחוזקה, והסתכל עליה בעיניים רצחניות,
״כל הכבוד על האומץ, ילדה מטופשת.
אני רואה שמכל הביטחון הזה מסתתרת שם איזשהי אישיות פחדנית, אני מציע לך שתחזרי אליה, כי את תזדקקי לה. ״ הוא אמר בטון משועשע ומזלזל כשהזיז את ראשו מצד לצד כשבחן את פניה בדרמטיות.
״עכשיו תלכי״ אמר בארסיות
היא לטשה בנו מבט מהיר ומזלזל ומיהרה להסתלק מהבית בהליכה מהירה.
הבטתי בלוקה בהלם ממה שהלך כאן הרגע והוא משך אותי לחיבוק.
התנתקתי ממנו במהירות והסתכלתי עליו כועסת.
״לוקה! למה גירשת אותה? אנחנו צריכים לדעת למה היא באמת באה לכאן, ועכשיו אנחנו לא יודעים כלום ולא נדע כלום.״ אמרתי ושילבתי את ידי באנחה. אני מרגישה שלמרות כל הכעס שלה עלי ועל לוקה אני עדיין צריכה לעזור לה, אין לה אף אחד והיא אבודה.
״מי אמר שלא נדע עליה כלום?״ אמר בטון משועשע והבטתי בו מבולבלת.
״שמתי עליה מכשיר מעקב והאזנה כשהייתי קרוב אליה, זה בגודל של זבוב קטן היא לא תעלה על זה.״ אמר ונאנחתי בהקלה וחייכתי חיוך חושף שינים לפחות נצליח לדעת דברים עליה.
״מאיפה היה לך פתאום את המכשיר הזה?״
״כשדיברתן לכמה רגעים הוצאתי את המכשיר הזה מהמגירה פה שליידי״ הוא אמר וזז קצת כדי להראות לי אותה
״יש המון כאלה הם מפוזרים בבית למקרה חרום.״ אמר והנהנתי קלות.
״מעניין מה היא רצתה...״ אמרתי והתקרבתי אליו מחבקת את מותניו, הוא הצמיד אותי אליו ונשק לראשי.
״לא משנה מה היא רצתה את לא תיהיה מעורבת בזה.״ הוא אמר וזז מעט אחורה כדי להביט בי בעודנו עדיין צמודים.
לא מעורבת? אני כבר מעורבת!
״לוקה לא! אני כבר מעורבת, אני רוצה להיות מעורבת.״ אמרתי והתנתקתי ממנו ולקחתי צעד אחורה.
״סול, אני קודם כל חייב לדעת אם היא מסוכנת, מה היא עשתה כאן באמת, אם היא מרגלת, אם מישהו שלח אותה.״
הנהנתי קלות ונשכתי את שפתי התחתונה מלחץ. הסיטואציה הזאת באמת מלחיצה.
״רדפו אחריה אנשים, אז בפארק. אני לא חושבת שהיא עובדת עם מישהו״
״אולי היא באמת לא עשתה כלום אבל עדיף שנבדוק קודם, נכון?״ הוא אמר והתקרב אלי
הנהנתי בחיוך קטן וחיבקתי את מותניו שוב.