𝑻𝒉𝒆 𝒅𝒂𝒓𝒌 𝒔𝒊𝒅𝒆 𝒐𝒇 𝒎𝒆

Chapter 45

לוקה

״אז אתה בא או לא?״ שאל אותי דור בפעם הרביעית להיום. לא אני לא מעוניין לבוא היום למועדון.
״אין מבין?! יש לי מלא עבודה אומרים לך!״
צעקתי לו שוב.
״נו אחי הרבה זמן לא יצאת איתי למועדון.
אתה יודע מה? אני בא לעזור לך עם הדברים״הודיע, באתי להזהיר אותו שלא יעז להתקרב למשרד שלי כי הוא מזבל לי את השכל ובסוף יוצא שבמקום לעבוד אנחנו שותים כמו זונים ורואים משחק כדורגל.
באתי לצעוק עליו אבל הוא מיהר לנתק את השיחה.
"מניאק״ מלמלתי וחזרתי באנחה למסמכים המזדיינים האלה.

הסתכלתי על השעון יד שלי וראיתי שעברה כבר חצי שעה מאז השיחה שלי עם דור והוא עדיין לא הופיע במשרד שלי.

הטלפון של המשרד צלצל.
״הלו״ עניתי בטון הנמוך והבאס שלי.
״לוקה...?״ שמעתי את היבבה שלה, קוראת בשמי.
״מה קרה?״ שאלתי בטון נמוך ומודאג.
״מתי אתה מגיע הביתה?״ שאלה וגיהוק של בכי נשמע לאחר מכן.
״נסיכה? למה את בוכה יפה של אבא?״
״תענה!״ אמרה בטון גבוה יותר והבכי שלה התגבר.
״פרינסס תנשמי עמוק, לא להרים את הטון״
אמרתי ושמעתי מהקו את הנשימה העמוקה שלה.
״יופי. עכשיו, מה קרה?״ שאלתי שוב, בטון רגוע למרות שבתוך תוכי הכל בער.
״הקאתי עכשיו...״ אמרה והתנשפה בחוזקה.
לקח לי כמה שניות להבין את דבריה.
הקיאה? כמה זמן לא שמעתי את המילה הזאת יוצאת מפיה.
״לוקה?״ שאלה ביבבת בכי.
״נסיכה למה הקאת? אכלת משהו מקולקל?״ שאלתי בתקווה שתגיד שזה מיזה ולא ממשהו אחר.
״אולי... אני לא יודעת, האוכל היה בסדר״ ענתה בבכי.
״מתי אתה בא?״ שאלה בלחש ובצרידות כתוצאה מהבכי.
״יפה שלי תנקי את הדמעות קודם״ אמרתי בולע את רוקי, לא יכול לשמוע את הבכי שלה,זה מרטיט לי את הגוף מדאגה.
״בסדר...״ אמרה ומשכה באפה.
״יפה שלי עשר דקות-רבע שעה אני בבית״
הודעתי ויכולתי לראות דרך הטלפון שהיא מהנהנת בעדינות.
״נסיכה שלי תפסיקי לבכות. אני עכשיו יוצא מהעבודה.״
״טוב״ אמרה ומשכה באפה שנית.
״ביי יפה שלי״ סיימתי וניתקתי.

נאנחתי.
אני מאוד מקווה שכל ההקאות לא יחזרו לה שוב, מאוד קשה לה להתמודד עם זה, וכשאני צופה בזה? זה הורג אותי מבפנים.
כך ששנינו לא יכולים לעבור את זה.

התחלתי להכניס את כל המסמכים שלי לתוך התיק, יש לי המון עבודה לעשות בבית.

״גבר!!!״ שמעתי צעקה כשהדלת נפתחה בתנופה שהקפיצה אותי.
״מה נבהלת יחמור״ אמר מתפוצץ מצחוק.
״סתמי ת׳פה שלך ימכוערת״ פניתי אליו בלשון נקבה.
״אתה שומע אחי?״ שאל מעביר נושא
״מה?״ עניתי תוך כדי שאני מסדר את התיק שלי עם הדברים.
״אני בקטע עם מישהו״ מלמל במהירות
״בקטע של סטוץ״ הוסיף כשהתיישב בכיסא הגדול של המשרד.
בלעתי את רוקי בכבדות, אני עדיין לא בנוי לשיחות האלה.
״אל תדאג מה נבהלת, אני לא אפרט יותר מידי״ קרא את הבעת פני.
מצויין.
אני לא בדיוק מעוניין לשמוע שהכניסו לחבר שלי מאחורה.
״תמשיך״ סימנתי לו עם היד כשאני עדיין מסדר את המגירות והמסמכים.
״בקיצור החלפנו מספרים והוא בא אלי היום בערב, תכננתי שניצא שלושתינו היום למועדון.״
הנהנתי.
״טוב אחי, בערב נראה אם תפסת מישהו טוב״
אמרתי בעידוד משחרר טיפה את הפרצוף הלחוץ שלי.
הוא הנהן בצחוק ומשך אותי לחיבוק מוחץ.
״תעזבי אותי״ אמרתי לו שהרגשתי שהוא מוחץ אותי כאילו אני חברה שלו.
״אני חייב לעוף, האישה שלי מרגישה על הפנים.״ מיהרתי, לקחתי את התיק ויצאתי מהמשרד
״מה קרה לה?״ שאל כשהוא מתהלך במהירות אחרי.
״ההקאות חזרו לה. סאמק.״ עניתי ובעטתי באבן שהייתה ליד האוטו שלי.
״פאק לא נכון״ אמר והעביר את ידו בשיערו.
דור וסול חולים אחד על השנייה.
הוא כמו החברה הכי טובה שאין לה. זה שתומך מהצד ומפרגן, כחבר, לא כבן זוג.
״אתה רוצה שאני אבוא גם?״
״לא אחי היא בטח רוצה כפיות במיטה, או שסתם אעזור לה להירדם. היא בטח ממש לחוצה עכשיו.״
״ניפגש בערב, אני אבוא עם האוטו שלי לאסוף אותכם״ הוספתי
״יאלה נדבר״ אמר ופנה לרכב שלו.