𝑻𝒉𝒆 𝒅𝒂𝒓𝒌 𝒔𝒊𝒅𝒆 𝒐𝒇 𝒎𝒆

Chapter 56

סול

יצאנו מהבניין משרדים הענק שלו.
הוא סיפר לי שלמרות היותו מאפיונר שעוסק בדברים לא חוקיים, הוא למד ופיתח לעצמו עסקים חוקיים שגם מכניסים המון כסף ומקדמות אותו בחיים.
שמחתי לדעת שהוא באמת מתעסק בדברים שהם חוקיים, שגם אם מתישהו יאבד את ה״תואר״ מאפיונר הוא יוכל להתקדם במשהו אחר מעבר.

״שוקו חם אחד ואספרסו״ אמר למוכרת והביא לה את הכסף.
יצאנו עכשיו ממקום העבודה שלו
ועצרנו בדוכן סטארבקס שהיה לייד האוטו.
שיפשפתי את ידי מהקור הנורא הזה
מנסה לחמם את ידיי הקרות כקרח.
״בואי״ אמר ותפס את ידי גורם לי לצאת מהבהייה על היידים שלי.
לפתע הרגשתי משהו חמים על הידיים שלי וראיתי שהוא מלביש לי כפפות לבנות עבות.
הרגשתי שהלחיים שלי מסמיקות ומתחממות.
״הינה העודף על הכפפות״ מלמלה המוכרת והושיטה לו את הכסף.
מעט הובכתי שהיה צריך להוציא כסף על זה.
״לא היית חייב א-״ קטע אותי-
״רציתי״ ענה בקצרה ובטון שכבר נמאס לו לשמוע את התשובות שלי על כל דבר שקונה או מביא לי.
הוא הרים את הכוס החמה עם השוקו מהדלפק והביא לי אותה בזהירות ליד,הוא תפס גם את שלו והתקדמנו חזרה לאוטו.
הנסיעה הייתה יחסית שקטה.
יותר נכון רק מהצד שלי. לוקה רק דיבר בטלפון כל הנסיעה כשאני צופה בו מהופנטת מכל השפות בהם דיבר כאילו זה שפת אם שלו.
אחרי נסיעה של עשרים דקות הגענו למקום פשוט ענקי. אנשים נכנסו ויצאו עם שקיות ענקיות עם פחיות שתייה ועם אוכל ויש אנשים שיצאו בלי כלום.
הבנתי שזה הקניון.
הוא ניתק את השיחה והסתכל עלי בחיוך.
״מ-מה יש עלי משהו?״ שאלתי מובכת שראיתי שהסתכל על נקודה בפני ולא הביט בעיניי.
״כן, פה״ אמר והצביע לכיוון הלחי שלי?
ניגבתי את הלחי שלי וראיתי שאין לי כלום.
״פה״ אמר מתקרב אלי עם האצבע שלו.
התקרבתי עם פני והוא הניח את אגודלו על שפתי התחתונה ושיפשף אותה מעט.
״זה...מהשוקו״ אמר בוהה בשפתיי בצורה רעבתנית ואני נשארתי קפואה מסתכלת על פניו המושלמות.
״את יודעת?״ אמר והסתכלתי עליו כשהוא עדין קרוב לפני.
״את יפה אפילו יותר שהאף הקטן שלך והשפתיים העבות שלך אדומות״
אמר ונזכרתי שדיברתי איתו שבחורף אני סובלת מאדמומיות בפנים והוא צחק כשראה שהחלק התחתון של האף שלי אדום והשפתיים שלי התנפחו.
הוא העביר את אגודלו על שפתי העליונה
והלב שלי דפק כל כך חזק.
הוא רפרף את שפתיו על שלי
והרגשתי שהמוח שלי שולח אותות להתרחק ממנו ואם אפשר אז גם לברוח מהאוטו.
אבל הלב שלי לא נתן לי לעשות את זה. הוא רק קירב אותי אליו עוד ועוד.
בשנייה שבאתי להפנות את ראשי הוא נישק אותי נשיקה סוחפת ותשוקתית שהשאירה אותי חסרת נשימה וגרמה לגופי לרעוד מתשוקה.
הוא דחק את לשונו לפי ואני טעמתי את הטעם הממכר של שפתיו. נותנת לו לחקור כל פינה ופינה בפי.
ניתקתי את הנשיקה חסרת אוויר
לעומתו שהנשימה שלו הייתה סדירה יחסית.
הוא רפרף את שפתיו על הלחי שלי ואז הצלחתי לשים לב שהנשימות לו אכן כבדות אך הוא לא מראה את זה.
״את חייבת לסלוח לי״
אמר בטון הצרוד והנמוך שלו שכל פעם גורם לעקצוצים בגופי.
״אני...״ קטע אותי-
״אני יודע שאת רוצה שלא תעזי לענות אחרת״
לחש בין שפתי והרגשתי שהגוף שלי הופך לשלולית.
אני רוצה. אני באמת רוצה. אבל אני מרגישה שאני לא יכולה.
״נסיכה. את לא מבינה כמה אני מצטער.״ המשיך והפנים שלו התרככו מעט.
״אני יודעת...״ עניתי מיואשת.
המוח שלי נשרף מרוב מחשבות.
״תני לזה הזדמנות נוספת״ העביר את ידו בשערי והסתכל עלי מחכה לתשובה.
״אני מפחדת...״ הודתי. אני באמת מפחדת.
״אל תפחדי. בבקשה. אל.״ אמר נואש לגמרי
ומצאתי את עצמי נסחפת יחד איתו.
הוא רפרף את שפתיו על המצח שלי והדביק לי נשיקות חמות על כל מקום בפניי.
״ב-בסדר״ עניתי בעירפול חושים מרגישה את עצמי פשוט נופלת מרוב תשוקה.
הוא התנתק מפניי גורם לי לפקוח את עיניי ולהביט ישר בעיניו.
הוא חייך חיוך כל כך גדול שחששתי שהשפתיים יקרעו לו.
הבנתי מה עשיתי.
הסכמתי לו הרגע שנחזור.
הוא משחק מלוכלך.
הסתכלתי עליו כועסת והוא צחק.
״אין דרך חזרה מעכשיו״ אמר ונישק אותי שנית.
אתן לזה עוד הזדמנות. אבל בפעם הבאה, באמת לא תיהיה דרך חזרה.