𝑻𝒉𝒆 𝒅𝒂𝒓𝒌 𝒔𝒊𝒅𝒆 𝒐𝒇 𝒎𝒆

Chapter 40

לוקה

הדלת נפתחה בתנופה והיא עמדה שם עם עינים אדומות
״מה אתה רוצה?״ היא אמרה ומשכה באפה
״את יכולה פאקינג להסביר לי למה לא פתחת לי הדלת?״ שאלתי אבל הרגשתי שהכעס שהרגשתי מקודם מתחיל לדעוך שראיתי אותה.
״לוקה תעזוב אותי אמרת את מה שיש לך להגיד״ היא אמרה ובאה לסגור שוב את הדלת אך עצרתי אותה במהירות ונכנסתי בתנופה לחדר ויבבת בהלה נפלטה מפיה.
״פאק סול! זה לא מה שהתכוונתי!״ צעקתי אליה במהירות והעברתי את ידי בשיערי,״אז למה התכוונת?״ היא שאלה והבעת זלזול הופיעה על פניה.
״אני פשוט..״ אמרתי והתיישבתי בקצה המיטה בפיסוק והרגל שלי לא הפסיקה לרעוד בעוד סול עומדת מולי.
״אני הייתי חייב להגיד משהו כדי שתרדי מהעיניין על לחזור לעבוד.
אני לא מבין, יש משהו שאת רוצה ועדיין לא קיבלת? אני נשבע אני עכשיו אביא לך אותו עכשיו.״ אמרתי וקמתי במהירות מהמיטה.
״אתה לא רציני! אתה יודע שזה לא זה! אני לא צריכה שתביא לי את כל מה שאחשוב עליו לרגע, אני לא צריכה שכל מילה שאני אגיד ישר תקפוץ ותקנה לי.
אבל שלא תבין לא נכון, כל מה שעשית ונתת אני מעריכה כל פעם מחדש. אבל אני חושבת שהגיע הזמן שאני אתחיל לחסוך כסף משלי.
אני כבר בת 20 ויש לי אחות קטנה.״ היא אמרה והצלחתי איפשהו בדבריה להבין אותה,
אני גם הייתי מתחרפן אם הייתי חיי על חשבון של מישהו אחר כל הזמן,למרות שאני יכול לממן אותה כל החיים גם אם מתישהו נתפצל למרות שאני יודע שזה בחיים לא יקרה ולא היה קורה.
״אני פשוט פאקינג מפחד שיקרה שם משהו כשתעבדי, את לא לגמריי בריאה״ אמרתי והודתי לפניה שאני אשכרה באמת מפחד ממשהו.
״אני.. אני אשמור על עצמי. אני רוצה שתבין אותי.״ היא אמרה והתקרבה אלי מעט מביטה בעיני.
״אני מבין״ אמרתי ומשכתי אותה לחיבוק כשהראש שלה קבור בחזהי ואני מחבק את ראשה בנעימות.
״אני מצטער שאמרתי לך את זה, את יודעת שלא באמת התכוונתי, נכון?״ אמרתי והתנתקתי מהחיבוק, מסתכל עליה כדי שתאשר לי.
אני יודע, אני דפוק. ידעתי שגם ככה הביטחון שלה לא משהו ביגלל המחלה וזה לגיטימי, זה גם חלק מהדיכאון של המחלה, ופשוט אמרתי לה את מה שהיא בחיים לא הייתה רוצה לשמוע מהבן זוג שלה, על זה שהוא אמר משהו על הגוף שלה.

היא המשיכה להסתכל לצדדים ועוד לא ענתה לשאלתי.
״תקשיבי לי עכשיו. את האישה הכי יפה שראיתי בחיי. הגוף שלך הוא הגוף הכי מושלם שיכול להיות למישהי.אני מצטער שאמרתי את מה שאמרתי, את הכי יפה בעולם ואני יודע שאולי המחלה מורידה לך מהביטחון אבל חשוב לי שתביני שאת מושלמת,ורק שתדעי כל פעם שאני ואת יוצאים אני רואה את כל המבטים של הבנות עלייך ותאמיני לי שזה מקנאה״ אמרתי בקול ברור ובטוח כדי שתבין שזה הכי נכון בעולם.
״אולי ביגלל שאני איתך״ היא אמרה בגיחוך קטן והסמיקה קלות מדבריי.
״נשבע לך סול זה הרוב ביגלל היופי שלך״ אמרתי מנסה להשרות בה כמה שיותר ביטחון. ואני לא שיקרתי זה באמת נכון.
היא בהתה בעיני והנהנה מהופנטת ומסמיקה.
קמתי מהמיטה תפסתי במותניה ומשכתי אותה לנשיקה.
הפעם הנשיקה הייתה רגועה, זזנו עם שפתינו בתיאום,
היא עמדה על קצות האצבעות והתאמצה להגיע עם ראשה אלי
תפסתי את הישבן שלה והיא נתלתה עלי בקלילות בעודנו ממשיכים להתנשק.
נאנחתי בפיה ושילבנו את לשוננו בתשוקה.