התרסקות - פרק 2

2.3K 149 9
                                    


  אביה של אמה הגניב לעברה מבטים שואלים שעה שעשו את דרכם הביתה במכוניתו.

אמה ידעה שהוא ציפה ממנה להסבר מפורט יותר מאשר התשובה החפוזה שזרקה לעברו לאחר שחזרה מחיפושיה אחר רן. כמה דקות לאחר שיצאה מאולם המחזה בעקבות עזיבתו הסוערת של רן, אמה שבה לאביה בפנים נפולות ורק אמרה שהייתה צריכה לבדוק משהו. היא לא מצאה את רן כפי שקיוותה, והייתה צריכה להמציא תירוץ כלשהו להיעדרה הפתאומית. 

כעת, נאנחה קלות ונעצה את מבטה מבעד לחלון הרכב המיושן, מתעלמת מהבעתו המודאגת של אביה.  

מחשבותיה התרוצצו ללא הרף. היא תהתה מה הסעיר כל כך את רן בביקורו של אביו? האם אמר לו משהו, האם פגע בו? המחשבה הזו הכאיבה לה משום מה.

זה רק בגלל שאת לא רגילה לראות את צדו הפגיע של רן, אמרה לעצמה אמה.

היא תהתה בנוסף לכך, לאן יכל להיעלם רן? האם הכל בסדר אתו? לקח לה רגע להבין שמה שחשה הייתה דאגה כלפיו. היא דאגה לשלומו של רן.

ממתי זה התחיל?

היא הצטערה שהוא היה לבדו ברגעים אלו. למרות שאם לומר את האמת, לא הייתה בטוחה מה הייתה עושה לו כן תפסה אותו מחוץ לאולם.

כיצד הייתה מנחמת אותו? זה לא כאילו שהיו קרובים.

היה זה ברגע של פזיזות דעת כשיצאתי אחריו, חשבה אמה, לא חשבתי.

כמו אותו רגע שרכנתי לעברו על הבמה מאחורי הקלעים...

אמה עצמה את עיניה, המחשבה הייתה מביכה מדי.

כשפקחה שוב את עיניה אילצה את עצמה להתמקד בנסיעה ולא במחשבות על רן ושלומו.

עם הגעתם הביתה, אביה של אמה שאל אותה האם תרצה לאכול במסעדה הערב בכדי לחגוג את הופעתה המוצלחת במחזה הסתיו.

אמה שקלה לרגע כיצד לנסח את תשובתה השלילית ולבסוף פלטה לאט, "אני קצת עייפה מהערב. אולי נוכל ללכת בפעם אחרת?"

אביה שש להסכים, וליבה של אמה נצבט מעט למראה התלהבותו מכל אשר תבחר.

הוא כל כך שמח לראות אותה מופיעה הערב עד שהיה מוכן לאכול בחוץ! הזדמנות שבכל יום אחר אמה הייתה קופצת עליה.

אבל הערב... ראשה של אמה ריחף, גם מאושר על שסיימה עם המחזה בהצלחה אבל גם מחששות לרן. היא לא תוכל להיות במאה אחוז עם אביה אם יצאו לאכול ומלבד זאת היא לא שיקרה כשאמרה שהייתה עייפה.

הערב היא העדיפה ערב שקט עם עצמה אחרי השעות האחרונות שהעבירה באולם הרועש עם עשרות צופים.

כשעלתה לחדרה במטרה להתקלח ולהחליף לפיג'מה הקבועה שלה אמה נתקלה בבועתה במראה ונעצרה.

היא ראתה את השמלה רק כשמיס ויולה הביאה לה אותה עם הקולב וראתה את פניה לאחר שסיימה לאפר אותה אבל עוד לא ראתה השילוב של השניים ואת גופה בתוך השמלה.

פיה של אמה נפער בהפתעה והיא כיסתה אותו בידה. היא הסתחררה במקומה בכדי לראות גם את גבה.

"אל אלוהים!" קראה בזעזוע.

הוא בהחלט היה חשוף הרבה יותר מדי לטעמה.

אמה המשיכה לבהות בדמותה בהלם מוחלט וחיבקה את זרועותיה החשופות. "אוי לי.." מלמלה לעצמה. "אוי ואבוי לי."

בפעם הבאה, אישרה בינה לבינה, בשום פנים ואופן לא אסמוך על מיס ויולה.

קול רטט משידתה של אמה הסיח את דעתה מהדבר הנורא שלבשה והיא ניגשה לבחון מניין בקע.

הפלאפון שלה.

אמה הציצה בהודעה שנשלחה לה, זו הייתה הודעת ספאם שהזמינה אותה לנסות את המבצעים החדשים באיזו חנות קוסמטית.

אמה גלגלה את עיניה להודעה ומחקה אותה. "אני אפילו לא משתמשת בדברים האלו," מלמלה, "לפחות תטרידו אותי בדברים שיעניינו אותי." רטנה ועמדה להניח חזרה את הפלאפון במקומו כשמבטה נתקל בהודעות הישנות שלה מהתכתבויותיה עם רן.

מחשבה ניצתה בראשה של אמה. "איך לא חשבתי על זה לפניכן?" נזפה בעצמה.

היא אולי לא מצאה את רן, ולא יכלה לדעת היכן הוא כרגע, אבל תודה לאל על הטכנולוגיה של שנות האלפיים!לפעמים, מרוב שלא השתמשה במכשיר הטלפון שלה שכחה אמה את קסמיה של הטכנולוגיה.

אמה מהרה להיכנס לשיחתם האחרונה שהייתה מהשבוע בו שהתה בביתה בנוגע למחזה והחזרות, ואזרה אומץ לכתוב הודעה לרן. 

התרסקותWhere stories live. Discover now