התרסקות - פרק 52

1.1K 117 61
                                    


אמה לקחה את הכוס האדומה הגדולה מדרק בידיים רועדות.

וזה קרץ לה שעה שעשתה זאת, היא התעלמה ממנו ונעצה את מבטה בחשש בנוזל הכהה. צבעו היה כמעט שחור, מה שהלחיץ אותה אף יותר אם הדבר היה אפשרי. בבואתה המבועתת השיבה לה מבט מתוך הכוס. 

"מוכנה?" קרא דרק בהתלהבות יתרה, כשאצבעותיו על שעון היד שלו בהיכון. 

היא לא השיבה או הסיטה את מבטה מהכוס המלאה עד אפס מקום, היא חשה בכובד משקלה בין ידיה כשהרימה אותה באטיות לכיוון שפתיה. 

המחשבה האחרונה שחלפה בראשה לפני שהצמידה את פיה לשפת הכוס ולגמה הייתה למעשה תהייה. קצרה ומהירה היא חלפה כהרף עין בראשה, מה הטעם של זה?

בשנייה לאחר מכן גילתה.

"היא התחילה!" צעק דרק, וצווחות העידוד שהספיקו להירגע עד אותו רגע שבו בטירוף מחודש. אבל זה לא ארך זמן רב. כי ברגע שטעם הנוזל נקלט בלשונה של אמה, ברגע שגילתה מהו - היא ירקה אותו אינסטנקטיבית חזרה לכוס. 

קולות העידוד פסקו באחת. דרק עיווה את פניו בגועל והסיט את מבטו מיד. 

"איכססס!" התפרצה לבסוף מישהי מקהל המרקדים ואז גל של קולות היגעלות עבר בקהל. 

אמה לא שמה ליבה לכך יותר מדי כיוון שהייתה עסוקה מדי בלהחזיק את עצמה מלהקיא אל מול עשרות העיניים הצופות בה. היא לא התכוונה לירוק את זה חזרה אבל זה היה בלתי נשלט. הטעם היה איום ונורא! מרירות וחריפות חזקה שמעולם לא טעמה, ובעבעה כל הדרך לגרונה ועוררה מיד את רפלקס ההקאה שלה.

רק לאחר שהתעשתה והייתה בטוחה שלא תפלוט את הארוחת הערב שאכלה ברגע שתפתח את פיה העזה להרים מבט מתחנן לכיוונו של דרק. 

"אני לא יכולה." מלמלה חרישית, אבל הוא שמע. היא ידעה ששמע מהצורה בה הסתכל עליה. כאילו לרגע הפך את הדבר בראשו, כאילו שקל מחדש את האתגר הלא אפשרי שנתן לה ונדמה היה לה שאפילו הבחינה במבטו התוהה עובר הלאה ממנה לנטלי שעמדה לצידה. זה היה רק לרגע קצרצר, כל כך קצר ששנייה לאחר מכן הייתה משוכנעת שדמיינה. 

אבל אז עיניו התפקסו שוב עליה והיא ידעה שהתגבשה בו החלטה. הוא השפיל מבט לשעון היד שלו וכשהרים את ראשו צעק, "נשארו שתי דקות וחצי!" 

כולם הריעו. 

במחיאות כפיים סוערות כמו היה זה מופע. אמה לעומת זאת עמדה המומה מול דרק. לא מסוגלת להתיק את מבטה. למה הוא עושה את זה? הוא יודע הרי שהיא לא תצליח. הוא בטח הולך לספר לכולם בכל מקרה ורק רוצה להביך אותה לפני. 

"קדימה תולעת," מלמל לעברה בחיוך קטן, "לא תקבלי ממני נקודות זכות אם לא תנסי בכלל." 

אה, חשבה לעצמה אמה, אז ככה מרגישים כששונאים מישהו. 

התרסקותWhere stories live. Discover now