התרסקות

התרסקות - פרק 26

כשנגמר השיעור הראשון אמה שלפה את 'אדוניות המזל' מתיקה ופנתה לעברה של מגי.

"אז, זאת רשימת החוקים שלי, תקשיבי טוב-טוב." הזהירה. 

מגי,שבדיוק סיימה לשרבט משהו על גבי מחברתה שאמה הייתה בספק רציני שהיה קשור בצורה כלשהי לשיעור המתמטיקה שהרגע עברו, הרימה ראשה והחזירה לה מבט. 

"ראשית, לא לסמן את הדפים! השארתי לך סימניה בפנים את רשאית להשתמש אך ורק בה." 

עיניה של מגי נפערו מיד והיא העיפה מבט מעבר לכתפה לשולחן מאחוריהן, אמה לא הבינה מדוע אבל התעלמה מכך והמשיכה. היא לא תתן לה לטעוןמאוחר יותר שלא ידעה משהו בנוגע לשימוש בספר. אם אמה באמת התכוונה להביא לה את הספר היא רצתה להיות בטוחה במאה אחוז שישוב אליה אותו הדבר. 

"שנית," המשיכה אמה בשלה, מתעלמת מהבעות פניה המוזרות של מגי, "אל תניחי אותו בשולחנות אוכל. או במקומות אפשריים לאכילה. וכמובן שאל תאכלי לידו בעצמך." עם כל חוק שנקבה זקרה אמה את אחת מאצבעותיה לספירה. 

"שלישית, אל תניחי אותו על הרצפה. רביעית-" 

"בסדר אמה, אני חושבת שהבנתי את הקטע," סיננה מגי. 

אמה נענעה בראשה במרץ, "הו לא. את תשמעי אותי עד הסוף. כמו שאמרתי בהתחלה אם את רוצה לקבל ממני איזשהו ספר-"

מגי הטיחה את כף ידה במצחה, ואז הליטה את פניה בידיה. 

מה יש לה? תהתה אמה בזעזוע. במקום זאת רק אמרה, "אלו החוקים. את חייבת לציית להם. אז, רביעית, תמיד להחזיק אותו בעדינות וחמישית, ואולי הכי חשוב, את לא יכולה לדבר רעות על הסופר." 

מגי הציצה בה מבעד לרווחי אצבעותיה, עדיין מסתירה את פניה בידיה ולחשה לה, "הכל אבוד! הרסת הכל!"

ואז התעשתה במהירות ופנתה לבנות בשולחן מאחוריהן. "על מה אתן מסתכלות, הא?" שאלה בהרמת גבה.

אמה נדהמה לשמע העוקצנות בקולה, למה שתהיי רעה כלפיהן? תהתה, הן לא עשו לה כלום! למעשה, הן אפילו לא פנו אליה! אמה נאנחה בתסכול, משהו היה ממש לא בסדר במגי הזאת. קודם היא מדברת שטויות ואז תוקפת אנשים ללא סיבה. מה היה על אמה לעשות בנדון? 

"בחיי, כמה שאני שונאת שקרנים." מלמלה אחת מהבנות וחברתה מהרה להשיב לה, "גם אני." 

מגי פלטה נחרה קולנית שגרמה לאמה להתכווץ במקומה באי נוחות. היא לא יודעת שלא נהוג לנחור בפני אנשים? 

"הו תעשו לי טובה," אמרה מגי, "אתן יודעות מה יותר גרוע משקרנים?" היא נשענה על כיסאה קדימה ופרשה את ידיה על שולחנן של הבנות בכדי להתייצב. השתיים נסוגו אחורהבכדי להימנע ממגעה. ומגי, שנראה היה שהתענגה מכל רגע רכנה אף קרוב יותר ולחשה רק להן למרות שגם אמה שמעה. "חטטנים. למה שלא תתעסקו בעניינים שלכן מעכשיו, בנות?"