התרסקות

התרסקות - פרק 51

"מ-מה?" הצליחה לפלוט אמה לאחר רגע של בהייה אילמת. 

דרק העיף בה מבט משועשע, "לא?" קרא בתימהון, "אני מוכן להישבע שהתערבת איתי בתוך הבית שאת מסוגלת לסיים חצי ליטר בירה בפחות משלוש דקות." 

ואז רכן לעברה והוסיף בשקט, כך שרק היא ונטלי שעמדה קרוב מספיק בכדי לשמוע, תשמע. "החלטה שלך, תולעת. או שאת עושה את זה, או שכל תיכון אלפרד ידע עוד הלילה שאת ורן הייתם חלק מהאירוע הקטן שקרה." 

מהר מאוד התחלפה הפתעתה של אמה בכעס, כשהבינה את כוונותיו הזדוניות של דרק. זה מה שתכנן, אם כך.

"אתה יודע טוב מאוד שאני לא הייתי חלק-" סיננה אמה בזעם בלתי נשלט, פניה מתחממות באחת. 

"ששש..." השקיט אותה דרק, "ברור, ברור שאני יודע, תולעת." ואז חיוך צחור שיניים הבזיק על פניו, "אבל זה לא מה שאני הולך לספר להם, נכון?" ובזאת הוא הושיט את ידו, היד שאחזה בכוס האדומה הגדולה, לעברה. 

אמה לא הצליחה להתיק את מבטה הלוהט מפניו הזחוחות של דרק ולו לרגע, והייתה משוכנעת שאילו מבטים יכלו לירות גיצים זה בהחלט היה מסוג המבטים הללו. 

היא רתחה. 

"חברים יקרים, אני חושב שהתולעת צריכה קצת עזרה!" פנה שוב דרק לקהל המרקדים, ואז הוסיף- תחילה לאט ובשקט ואז בקול הולך ומתגבר עד שהפך למקצב קבוע- "תולעת, תולעת, תולעת!" 

עד מהרה הצטרפו כולם, וקולם המאוחד והדורש רעם יותר מהמוסיקה הקולנית. אמה הרגישה בקרביה מתכווצים. כל תשומת הלב הייתה מופנית אליה, כל עשרות העיניים ננעצו בה בכמיהה והשתוקקות מבעיתה. היא הרגישה, לחרדתה הרבה, ממש כמו תולעת. 

קטנה ומתפתלת בחוסר אונים, בניסיון נואש להימלט על נפשה, תחת מבטם הנוקב של אלפי חוקרים עם זכוכית מגדלת. עוקבים ללא רחם אחר כל תנועה קטנה שבקטנות שלה, עלובה ככל שתהיי. 

היא השפילה מבט, לא מסוגלת לשאת את קריאות העידוד בשם הכינוי שלה או הפרצופים הנלהבים. 

לא היה לה ספק שאם תסרב לדרישתו של דרק הוא לא יהסס לנצל את הבמה ולספר לכולם שהייתה בתיכון בשעת המעשה שלהם. אולי אפילו ישקר ויטען שגם היא הרסה דברים כמוהם, כמו שהבטיח שיעשה. יותר מזה, הוא לא איים לחשוף רק אותה אלא גם את רן. שבאמת היה מעורב בדבר, מה יהיה עליו? 

היא לא יכלה לתת לזה לקרות. מצד שני, היא מעולם לא שתתה אלכוהול מעודה או שהתה בסביבה בה אנשים שתו, ובהחלט לא רצתה להתחיל עכשיו. אף לא הייתה להם אפילו טיפת אלכוהול אחת בבית, אביה יצא נגד כל חומר משנה תודעה. 

מה היה עליה לעשות? 

רן ישב בחדרו אל מול שולחן העבודה הריק שלו והשיב מבט חלול לדף התרגילים שאמה השאירה לו.