מאחורי המסכה / behind the mask

פרולוג

הייי! זהו הספר השני שלי.
אני צריכה שתכתבו לי מה אתם חושבים על הפרולוג הזה ולהצביע לי עליו.
תהנו!
*

הזקן הנמוך הסתובב עם מטריה, בגשם, בכיכר הגדולה, בערב והסתכל סביבו.

הוא מחפש אותו. כבר כמה ימים הוא מחפש.

אבל הוא לא הופיע.

"מאסטר. אתה צריך לחזור הביתה." וויז לחש לפו המסכן שרעד מקור, "אתה תחטוף שפעת!"

"כנס לכיס המעיל או שאתה תחטוף שפעת." התחכם פו. הוא לא אהב שאומרים לו מה לעשות אך העריך את דאגתו של וויז.

וויז, שגודלו כגודל האגודל, התחבא בתוך הכובע, קרוב לאוזנו של פו והתחמם בצעיפו. "בוא נחזור הביתה, למיטה החמה.." וויז ניסה לפתות את פו אך פו נד בראשו ולא הראה שום כוונה לחזור. הוא העדיף לעמוד בקור המקפיא ולא לזוז משם עד שיזהה אותו או אותה שחיפש כבר הרבה זמן.

לפתע ראה פו נער חולף על פניו בריצה.

פו עקב אחרי הנער במבטו. הוא תפס את תשומת ליבו.

הנער רץ אל הכיכר וישב מתחת לאבני השיש עם רגליו מקופלות לחזו.

הוא הסתתר. אבל מפני מי?

"סאם!" קול עבה הגיע כמה צעדים מפו והתקרב.

גבר נפוח התקרב בעצבנות וחלף על פניו.

"סאם איפה אתה?" הוא קרא בקול.

אנשים החלו מסביבו, תוהים אולי נעלם לאותו בחור הילד.

הנער שהסתתר מתחת אבני השיש נאנח וקם בכניעה.

"הנה אתה" הגבר התקדם בזעף לעבר סאם הצעיר ותפס בכתפו, "יש לך מזל שמשלמים לי על זה."

סאם היה סחוט בעוד הגשם ממשיך לזרום, מרטיב אותו עד הסף.

שיערו השחור קצר נצמד למצחו עיניו נצצו בצבע כתום בשמי הלילה.
חולצתו הלבנה ספוגה ומעליה חולצה מכופתרת תכולה מטפטפת מעל למכנסיים כחולות ונעליים לבנות יקרות.

"אני בא, פשוט.. תפסיק לצעוק." פניו עצובות ומובכות.

"וויז, תראה" פו לחש לקוואמי הצבי.

"רק רציתי לצאת מהבית." שילב ידיו סאם.

הבחור המגודל הידק אחיזתו בסאם, "אתה יודע שזה לא אפשרי כרגע, אז למה להריץ אותי ברחבי העיר?"

סאם נאנח שוב.

"בוא נלך הביתה." אמר לו הבחור.

סאם הלך ללא רצון ופו רץ לעצור אותו. "היי! עצור!"

סאם הסתובב לראות מי קרא לו ונראה מופתע למראה האיש הזקן המופיע מולו.

"יש לי שאלה אליך, נערי" אמר פו.