The rule of the Alpha

Part 1

"אתה מתבטל בעבודה!" צעק עליי המנהל מחסן, כל מה שעשיתי היה לעצור לרגע ולנסות להסדיר את הנשימה שלי.

להעביר סחורות שוב ושוב מהמחסן הזה למחסן השני היה מתיש מאוד, במיוחד בגלל שלא יכולנו להשתמש ברכבים או בעגלות.
"תמשיך לעבוד!" הוא צרח עליי שוב והעיניים הכחולות בהירות שלו הפחידו אותי. הנהנתי בראשי ופניתי לערמת הקופסאות שהייתה בצד המחסן, כשהתכופפתי להרים את אחת מהן יכולתי להרגיש איך מנהל המחסן מסתכל עליי.

הוא שונא אותי, בעצם הוא שונא את כל בני האנוש שעובדים אצלו. אבל אנחנו כוח עבודה זול ואפשר להתעלל בנו כמה שרוצים, זאת המציאות ואני לא יכול להילחם בה.

אז אני ממשיך בעבודה, לא משנה כמה זה קשה וכמה אני רוצה לנוח. אני חייב לעבוד ולהרוויח קצת כסף, אחרת לא יהיה לי ולמשפחה שלי כלום.

במציאות הזאת, אנשי הזאב שולטים בכול. הם השלטונות של הערים, הם המשטרה ואפילו הם המנהלים של חברות. לבני האנוש אין זכויות כמעט, אסור לנו ללמוד ואסור לנו להיות בעמדות גבוהות. אנחנו עובדים פשוטים ולפעמים גם עבדים (אלה לא מרווחים בכלל כסף ועובדים יותר קשה מכולנו).

אפשר לזהות בקלות את אנשי הזאב, העיניים שלהם! זה מה שמסגיר אותם.
הבטאות, שהם הרוב בדרך כלל, יש להם עיניים כחולות בהירות או צהובות בהירות. אם לבטא יש עיניים כחולות זה אומר שהוא רצח מישהו בעבר, שהוא מסוכן ועדיף לא להתעסק איתו.
האלפות, יש להם עיניים אדומות כמו דם. הם הכי מסוכנים מבין אנשי הזאב, הם שולטים בכולם (גם בבטאות) ובדרך כלל הם נמצאים בשלטונות.

כל כך חיכיתי למיטה שלי, פשוט נשכבתי עלייה ועצמתי את עיניי. לא היה לי אכפת מכלום באותו הרגע, רק רציתי לשכב ולא לעשות כלום, אבל בבית שלנו זה לא הגיוני. אחותי הקטנה ישר נכנסה לחדר וקפצה עליי "רועי, רועי" היא צעקה וחיוך גדול התפשט לה על הפנים.

ליטפתי את שיערה וחייכתי חזרה למרות הכאב בגוף והרצון לישון "מה קורה גאיה? איך היה בבית?"
"אבא לימד אותי להכין כריך לבד" היא אמרה "עכשיו אתה לא צריך לדאוג לי".
צחקתי "אני תמיד אדאג לך" אמרתי וחיבקתי אותה חזרה, אני לא יכול בלעדיה ובלי אבא שלי. הם המשפחה היחידה שנותרה לי ואני צריך אותם, יותר נכון זקוק להם.

גם אבא שלי עובד קשה כמוני, אבל כמו שאמרתי. במציאות הקיימת זה הדבר היחיד שאפשר לעשות, אם הוא לא יעבוד אנחנו נהיה בצרות.
"אבא הכין לאכול, בוא!" היא אמרה וירדה ממני, היא תפסה לי את היד ומשכה אותי. נתתי לה, אני הרבה יותר חזק ממנה (זה די ברור כי היא בת 7) אבל אני אוהב שהיא ככה.
יצאנו מהחדר וישר הגענו למטבח ולסלון הקטן, גרנו בדירה קטנה בבניין עם 4 דירות בכל קומה. הדירה הייתה ממש קטנה - 2 חדרי שינה, סלון קטן ומטבח מחובר אליו. אבל לא היינו צריכים יותר מזה, אני וגאיה ישנו ביחד בחדר ואבא שלי בחדר השני.