העברתי את השעה האחרונה בלנסות להסביר איך כל זה קרה, איך הגעתי למצב הזה. אבא שלי הקשיב בשקט ולא הפסיק אותי באמצע, מידי פעם איתי השלים את החסר אבל את הרוב אני אמרתי.
"אני מצטער רועי" אבא שלי אמר אחרי שסיימתי לספר לו הכל, מה שקרה בארמון של האלפא עם דניאל וכל מה שקרה בבסיס של המורדים. "הייתי צריך לספר לך לפני" הוא אמר וניסה לחייך "רק רציתי להגן עלייך ועל גאיה מהמלחמה החסרת סיכוי הזאת".
"למה חסרת סיכוי" איתי נדרך לידי "אנחנו נלחמים על החיים שלנו! על החירות שלנו". אבא שלי גיחך והביט על איתי באופן מזלזל "גם אני חשבתי ככה!" הוא אמר, "עד שהמלחמה הזאת גרמה למוות של הבן שלי ושל אישתי".
הוא נאנח ונשם עמוק כיאלו הוא עומד לספר משהו ארוך, אני חושב שבפעם הראשונה הוא הולך לדבר על המוות של אמא שלי. הוא מעולם לא דיבר על זה, הוא תמיד היה עצבני כשהזכרתי את המורדים ואת אמא. כנראה זאת הסיבה.
"אני ואמא שלך ידענו על דניאל, רק לא ידענו שזה אלפא" הוא אמר "דניאל סיפר לנו שיש לו רעיון שהוא עובד עליו, שהוא מכיר איש זאב שיכול לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. שהפתרון לניצחון על הזאבים זה להשתמש בנשק שלהם, להשתמש באיש זאב נגד אנשי הזאב."
"כמובן שלא תמכנו בהצעה הזאת, זה מגוחך, רק לא הבנו כמה עמוק דניאל נכנס לזה. לא ידענו עד שהיה מאוחר מידי, לא ידענו שהוא כבר פגש את האיש זאב הזה כמה פעמים"
"זה קרה אחרי שמצאנו את הגופה של דניאל" אבא שלי אמר והסתכל ישירות עליי מתעלם מאיתי, הוא לא אוהב אותו בכלל. "אמא שלך לקחה את זה קשה, היא האשימה את עצמה שבכלל נתנה לדניאל להיכנס לכל זה. היא מצאה עוד כמה אנשים שמחפשים נקמה בתוך המחתרת והם יצאו בלילה לכיוון הארמון, היא ניסתה להיכנס ישר לאלפא השולט ולירות בו".
אבא שלי נאנח והניח את ידיו על ראשו "ניסיתי לשכנע אותה, להגיד לה שתעזוב את זה ואין מה לעשות". הוא הרים את ראשו והביט בי, היה נראה שהוא החזיק בתוכו הרבה כאב במשך הרבה זמן ורק עכשיו הוא משחרר את זה.
"היא לא הצליחה בכלל לעבור את השער" אבא שלי אמר ודמעות זלגו מעיניו "הם רצחו אותה באכזריות, שרטו ושברו לכולם את העצמות. וכמו דניאל, הם זרקו את הגופות בכיכר העיר".
מבלי שמתי לב התחלתי לבכות, הדמעות ירדו ממני בשניות. רק לשמוע את זה גרם לי להרגיש את כל הכאב שוב, שאבא חוזר לבית בערב עם דמעות בעיניים ואומר שאמא לא תחזור יותר. היינו צריכים לקבור גם את אמא וגם את דניאל, אחד ליד השני.
הכל בגלל שהיא רצתה לנקום את המוות של דניאל, כי הוא נרצח על ידי האלפות בדיוק כמו אמא שלי. הם מפלצות, הם לא אנושיים בכלל. אני לא יודע מה גרם לי לחשוב אחרת על אלפא נמרוד, הוא בדיוק כמוהם. המבט הרע שלו כשהוא היה מכאיב לי, הוא היה נהנה מזה. הכעס בעיניו שאיים לצאת בכל רגע כאשר ליבי זרקה עליו את הסכין, כשהוא גילה את התרגיל שעשיתי לו.
YOU ARE READING
The rule of the Alpha
Werewolfבעולם שבו ישנו הבדלי מעמדות בין אנשי הזאב לבין בני האנוש, החיים יכולים טובים לזאבים. מכיוון שבעולם הזה, אנשי הזאב הם השולטים והחזקים ביותר. ומולם ישנם את בני האנוש הרגילים המשמשים כעבדים, כמשרתים וכצעצועים עבורם. רועי בן ה 16 הוא בן אנוש ממוצע לתקופ...
