Part 28

403 42 4
                                    

אלכס ונוי התאמנו בתוך היער, בני פתח את המעבר דרך כמה ענפים סבוכים ואפשר לי לעבור. כמעט ולא יכולתי לראות איפה אלכס או נוי נמצאים, הצמחייה והירוק מולי הסתיר את הכל.

אחרי כמה זמן של הליכה, הדרך הפכה להיות יותר פתוחה ופחות עצים וענפים היו מסביבי, יכולתי לראות לאן בדיוק אני הולך ומי נמצא שם לידי.

ראיתי את אלכס, חסר חולצה ולבוש במכנסיים שחורים שתאמו במדיוק לשלי ושל בני, כנראה שזה הבגדים של כולם. הוא החזיק ענף עבה וארוך מאוד, הוא הניף אותו באוויר באלגנטיות תוך כדי קפיצה באוויר. מולו נלחמה נוי, היא הייתה לבושה גם במכנס השחור וטופ שחור שמכסה רק את החלק העליון של החזה שלה כך שהבטן שלה הייתה חשופה. השיער שלה היה אסוף בקוקו גבוה ועל כפות ידה היו כפפות שחורות עם חורים לאצבעות, היא החזיקה גם כן ענף ארוך והגנה על עצמה מהמכה של אלכס.

היא הרימה את הענף למעלה ודחפה את אלכס לקרקע, הוא התגלגל ונעמד במהירות כיאלו הוא תכנן את זה. הוא סובב שוב את הענף וזרק אותו לקרקע והשתמש בו כמקל קפיצה, הוא נשען עליו וקפץ באוויר לכיוון נוי. הוא נחת שני מטרים ממנה והעיף את הענף עליה, היא תפסה את הענף אך הוא בעט ברגליה וגרם לה לשחרר את האחיזה.

היא נשכבה על הרצפה והענף שלה עף רחוק ממנה, היא הסתכלה מעליה על אלכס שזרק גם הוא את הענף שלו והושיט את ידו לעזור לה לקום. "הרגליים שלך עדיין חלשות" הוא אמר "את צריכה לעבוד על היציבות שלך".

נוי הנהנה בראשה לכן והתקדמה ביחד עם אלכס לכיוון שלי, היא מתחה את השרירים שלה ונתנה לי מבט מפחיד שאומר אל תתעסקו איתי, שונה מאוד מהמבט המרוחק שהיה לה בארמון בפעם הראשונה שפגשתי אותה.

"אתם מאחרים" אלכס אמר ונעמד מולי, כיאלו מנסה להפחיד אותי או משהו, בני ישר דיבר "אני מצטער, לקח לרועי יותר מידי זמן להתלבש".

"זה בסדר" הוא אמר ובחן אותי מהרגליים עד לראש "שזה לא יקרה שוב רועי! זמנים זה זמנים!". הנהנתי בראשי לכן והסתכלתי סביב, חוץ מארבעתנו לא היה עוד מישהו ביער הזה, כנראה שזה רעיון טוב להגיד את התנאים שלי.

"טוב" אלכס התחיל לדבר "אנחנו נעסוק קודם בכמה דברים בסיסים ואז נתקדם ל...". עצרתי אותו ונכנסתי לתוך המשפט שלו "יש לי כמה תנאים" אמרתי בקול הכי קשוח ויציב שיש לי, שילבתי את ידיי על החזה שלי ועמדתי ישר כדי לנסות לגרום לו להבין שאני רציני.

"תנאים?" אלכס היה בהלם שבכלל דיברתי אך הוא חייך, "מה התנאים שלך?" הוא אמר בקול מעט מזלזל ושילב גם הוא את ידיו על החזה שלו.

"דבר ראשון והכי חשוב! המשפחה שלי מחוץ לזה!" אמרתי "לא משנה מה קורה ומה צריך, אתה לא מערב את אבא שלי ואת אחותי."

"דבר שני, אתה מפסיק להזכיר את דניאל ואיתי. אני יודע מה קרה ומה צריך לעשות, לא צריך להמשיך להציק לי כל פעם על זה"

The rule of the AlphaWhere stories live. Discover now