Part 14

702 55 8
                                    

לא הייתי עייף בכלל, נרדמתי כבר לפני כן ולא יכולתי לישון עכשיו. כל מה שיכולתי לעשות זה לשכב במיטה ולחשוב על כל מה שקרה.

איך שנפלתי לידיים של האלפא וכל מה שהוא עשה לי, איך הוא הגיב כשהוא גילה שאני אח של דניאל. מה האלפא עשה לאיתי ושאר המורדים, הרבה מהם מתו בגללו. על אבא שלי וגאיה שבטח ממש דואגים לי, אני מרגיש כיאלו לא ראיתי אותם מלא זמן.

די איבדתי תחושת זמן, אני לא יודע איזה יום היום ומה השעה. אני לא יודע כמה זמן הייתי מחוץ לבית, אני אפילו לא יודע מה קורה בחוץ. לפחות איתי יגיע ואני אוכל לחזור לבית, לחזור למקום הטבעי שלי.

אני לא מאמין עד כמה אני אידיוט, ידעתי שאני צריך לשנוא את האלפא אבל לא עשיתי את זה. הייתי צריך לראות, הוא בדיוק כמו כל הזאבים. הוא פוגע בבני אנוש, הוא כועס ועקשן. הוא בטוח שהוא יותר טוב מכולם, הוא איש זאב.

רק בגלל מה שהוא אמר על דניאל אני האמנתי לו, איך הייתי כזה עיוור? לא ראיתי את מה שכולם ראו מהתחלה, אפילו ליבי לא באמת סומכת עליו.

אני פשוט צריך לצאת מהבלאגן הזה, לחזור לעבוד בעבודה המגעילה שלי עם הבוס הנוראי. פשוט לשחרר מהכל, לא לדאוג לאלפא או למורדים. לחיות פשוט.

לא יודע כמה זמן עבר עד שאיתי פתח את הדלת ונכנס לחדר, הוא הדליק את האור וחייך אליי. "ישנת בכלל?" הוא שאל והתקדם אליי, הנהנתי בראשי לשלילה והתיישבתי על המיטה. הוא פתח את הארון והוציא כמה בגדים משם, "זה יתאים לך" הוא אמר והגיש לי אותם.

הנהנתי בראשי ולקחתי ממנו את הבגדים, שמתי אותם על המיטה והשפלתי את ראשי. לא יודע למה, אבל לא יכולתי להסתכל לאיתי בעיניים. הוא צדק מהתחלה ואני סתם כעסתי עליו, הוא ידע מה נכון ואני טעיתי.

"רועי" הוא אמר והתיישב לידי, הרמתי את ראשי והסתכלתי ישירות לעיניים השחורות שלו. הוא לא כעס, הוא דאג וראו את זה טוב מאוד בעיניים שלו.

"רק שתדע" הוא אמר והחזיק לי את כפות הידיים בעדינות, "אני לא נלחמתי באלפא בשביל לנקום על מה שהוא עשה לי. כלומר כן קצת אבל.." הוא ליטף מעט את היד שלי. הרגשתי שהוא נמצא בשבילי למרות איך שהתנהגתי, אני לא יודע למה. "עשיתי את בשבילך" איתי אמר ושיחרר את הידיים שלי, הוא הניח את ידו על הצוואר שלי והכריח אותי להסתכל עליו.

"רועי" הוא אמר "אתה מקשיב לי?", הנהנתי בראשי לכן. אני לא יודע איך להגיב לו על זה? הוא עשה את כל זה בשבילי ואין לי מושג איך להודות לו או להחזיר לו. השאלה אם אני צריך בכלל, אנחנו חברים טובים לא? המטרה היא להיות שם אחד בשביל השני כשצריך.

"ת-תודה" אמרתי וחייכתי אליו, והוא בתגובה חייך גם. לפני שיכולתי לעשות משהו הרגשתי לפתע את איתי נצמד אליי ואת השפתיים שלו על השפתיים שלי, הוא היה עדין ממש וחלש כיאלו מפחד לפגוע בי.

The rule of the AlphaWhere stories live. Discover now