The rule of the Alpha

Part 33

הירח היה כבר במרכז השמיים, מאיר במעט את השביל לכיוון הארמון. לא היו פנסים או אורות רחוב שיוכלו להאיר את הדרך, הדרך היחידה שבה שיכלתי לראות משהו היה בגלל האור המועט של הירח והעובדה שהעיניים שלי התרגלו לחושך.

יצאנו מהיער ועקפנו את כל האזור המרכזי של העיר, במקום להמשיך ברחוב המואר המוביל לארמון, נוי בחרה ללכת בשטח הפתוח שמצד הרחוב. זה הגיוני כי השטח לא היה מואר והסיכויים שמישהו יראה אותנו נמוכים אבל זה גם גרוע כי אין איפה להסתתר, אנחנו חשופים לכל ואין לאן לברוח.

האדמה הייתה מעט לחה, היה קשה ללכת בבוץ בנוסף לעובדה שזאת עליה, הרגליים שלי כאבו ממש, הרגשתי מחטים קטנים נכנסים לי לרגל בכל צעד שהלכתי בו. הרגליים שלי בגדו בי והרגשתי שאני עומד לקרוס, רונן החזיק לי את היד אבל איבדתי שיווי משקל ונפלתי על הקרקע, הברכיים שלי נפגעו קודם וביד הפנויה שלי השתמשתי כדי לעצור את עצמי מלהמשיך ליפול.

רונן נעצר ושיחרר אותי כך שהיד שלי נפלה מטה גם ופגשה את האדמה, האצבעות שלי התמלאו בבוץ והמכנסיים כנראה גם התלכלכו. אבל לא היה לי אכפת, לא יכולתי ללכת יותר, התיישבתי על הקרקע וניסיתי להסתדרר בזמן שרונן פשוט עמד לידי והסתכל עליי.

"מה קורה פה?" נוי לחשה בכעס בזמן שהיא הגיעה לרונן במהירות בעודה מרימה את המסכת סקי לראשה וחושפת את פניה, היא עצרה את השאר כדי לבוא עד אליי, זה אמור להחמיא לי לא?

"הוא נפל" רונן אמר מבלי להסתכל עליי, הוא התכופף והניח את ידו על הרגל הימנית שלי, הרגשתי כאב חד בכף הרגל בדיוק במקום שבו הוא לחץ. השתנקתי מכאב ועצמתי את עיניי, ניסיתי להעלים את הכאב אבל הוא היה שם.

רונן הבין מיד והוריד לי בזהירות את הנעל, זה כאב לי ממש אבל לא יכולתי להשמיע רעש, ידעתי שהשומרים של הארמון קרובים והם אנשי זאב, אם הם ישמעו אותי הם יגיעו ויתפסו את כולנו. נשכתי את השפה שלי בחוזקה עד שדם התחיל לזלוג לי לתוך הפה, זה עדיף מאשר לצעוק.

רונן הרים והזיז לי מעט את רגל מצד לצד, הוא הנהן בראש ללא ופנה לנוי. "אני חושב שיש לו נקע בקרסול" הוא אמר והניח בעדינות את הרגל חזרה לקרקע, "הוא לא יוכל להמשיך ללכת, וכמובן שלא לעמוד מול האלפא".

"הוא יכול והוא יעשה את זה! זה רק נקע!" נוי אמרה בכעס וסימנה לרונן לקום, הוא עשה כדבריה ונעמד לידי. "אתה לא הולך להרוס את זה רועי!" היא אמרה והסתכלה עליי במבט כועס, "ממשיכים כמו שתכננו, לא אכפת לי אם אתה יכול ללכת או לזחול! אתה תתייצב איפה שאני אגיד לך ואתה תעשה מה שאני אגיד לך! זה ברור?"

הנהנתי בראשי לכן, לקחתי חזרה את הנעל והגרב והלבשתי אותם חזרה בכאב, לא הייתי במצב של ברירה. היא היית אומרת שאני לא עשיתי את מה שצריך לעשות והיא תהרוג את המשפחה שלי, אני לא מוכן, גם אם אני אצטרך ללכת עם רגל שבורה אני אלך.