"תכניסו אותו ותהיו בשקט" ליבי לחשה בזמן שפתחה את הדלת הגדולה שהובילה לגרם מדרגות יורד, הוא היה חשוך ומתפתל מטה. כך שיכולת לראות שם משהו רק בעזרת פנס או סוג של אור כלשהו.
אבל היה נראה כאילו הם כבר מתמצאים שם ויודעים איפה כל מדרגה ואיפה כדאי לדרוך, הם פשוט ירדו במהירות ונעלמו לתוך החושך.
טל ואלכס סחבו את האלפא על הכתפיים שלהם, כך שכל יד שלו הייתה מסביב לכתף של אחד מהם. הוא היה מעט גבוה בשבילם ולכן הרגליים שלו נגררו על הקרקע, והכתם האדום המשיך להתחרב.
ליבי ואני הלכנו אחריהם ואיתי מאחור סוגר את הדלת, לרגע היה חשוך ממש ולא יכולתי לראות כלום חוץ משחור. איתי הפעיל פנס שגרם לאור חזק ממש והושיט אותו לליבי, היא לקחה ותפסה לי את היד "תרד בזהירות" היא אמרה. איתי הפעיל כנראה עוד פנס כי האור התחזק מאחוריי, והוא היה כמה צעדים ממני.
התחלנו לרדת כשאנחנו רואים בקושי שלושה מדרגות מלפנינו, חוץ מזה אי אפשר היה לראות דבר. "מה זה המקום הזה?" שאלתי ותפסתי את הקיר, נעזר בו בשביל לרדת באופן בטוח.
"זה כניסה אחורית לבסיס שלנו" ליבי אמרה בקול עדין "זה מוביל למחסן נשק ישן שאף אחד לא משתמש בו, נוכל לטפל באלפא נמרוד שם בלי שאף אחד יפריע". הנהנתי בראשי וחייכתי בשקט, היא עוזרת לאלפא למרות שהיא לא חייבת.
"אני עדיין חושב שהיינו צריכים להשאיר אותו למות שם" איתי אמר מאחוריי "זה מסר מושלם לזאבים!". ליבי נעצרה והסתובבה לאיתי במהירות, הוא נעצר והסתכל ישירות לתוך העיניים של ליבי.
"מה שאתה עשית היה מטומטם מאוד וסיכנת את התוכנית כולה!" ליבי אמרה "בכך שירית בו פתחת מלחמה והזאבים היו פוגעים בכל בני האנוש! לא משנה מי". ליבי נאנחה והמשיכה להתקדם, היא לא חיכתה לאף אחד ופשוט המשיכה.
"אתה צריך להסכים איתי רועי" איתי אמר ונעמד לידי, השפלתי את המבט שלי. מצד אחד הוא צודק, אני אמור לשנוא את האלפא על כל מה שהוא עשה לי. אבל אני לא, לא יודע למה וזה מחרפן אותי.
"אני לא" אמרתי והסתכלתי על איתי שהביט בי בהלם לגמרי, הוא לא היה מוכן לתגובה הזאת. "אמרתי לא להרוג אותו!" הרמתי מעט את קולי "לא היית צריך לעשות את זה".
"עשיתי את זה בשבילך" איתי אמר והניח את ידו על הכתף שלי "הוא פגע בך, הוא צריך לשלם על זה!". לא יכולתי יותר לריב עם איתי, הראש שלי היה עסוק במחשבות על האלפא ועל כל העסק ההזוי הזה. השתחררתי מאיתי והמשכתי לרדת המדרגות, איתי כנראה נשאר לעמוד כי האור שהחזיק נשאר במקום.
הגעתי לסוף גרם המדרגות וראיתי דלת חצי פתוחה, היא אפשרה למעט אור להיכנס ולהאיר את הכניסה. פתחתי אותה לאט וראיתי את האלפא שוכב על השולחן כשטל לידו פותח את החולצה שלו, ליבי עמדה בצידו השני של השולחן ועזרה לטל.
YOU ARE READING
The rule of the Alpha
Werewolfבעולם שבו ישנו הבדלי מעמדות בין אנשי הזאב לבין בני האנוש, החיים יכולים טובים לזאבים. מכיוון שבעולם הזה, אנשי הזאב הם השולטים והחזקים ביותר. ומולם ישנם את בני האנוש הרגילים המשמשים כעבדים, כמשרתים וכצעצועים עבורם. רועי בן ה 16 הוא בן אנוש ממוצע לתקופ...
