Part 8

937 80 6
                                    

"הכל מובן רועי?" ליבי שאלה וגרמה ללב שלי לדפוק חזק יותר, אני מפחד ממנה. הנהנתי בראשי לכן, אין לי ברירה אחרת, אם אני אתנגד אליה היא ככול הנראה תהרוג אותי או תגיד לטל שמאוחרי לירות בי.

ליבי חייכה ונשענה מעט לאחור "אני בטוחה שיש לך שאלות איתי" היא אמרה וגרמה לי להסתכל על איתי, הוא פשוט הסתכל עליי וחייך. איתי פתח את פיו וצחק "אני לא מאמין" הוא אמר בקושי "אתה פה".

"א-אני" לא ידעתי איך להגיב לו, הוא פשוט צוחק לי בפנים. רציתי לקפוץ עליו ולצרוח עליו, מה מצחיק אותך עכשיו? אבל זה איתי, ככה הוא מתמודד עם דברים שמלחיצים אותו. אני רגיל לזה, הוא חבר טוב ובן אדם טוב בסך הכל.

"איך?" הוא שאל "איך הוא פה? ליבי? חשבתי שהפסדנו. לא התקרבנו בכלל לארמון". הפרצוף שלו נהיה רציני והוא הסתכל במבט מאיים על ליבי, זה גרם לי לתהות מי זה החבר שלי ושאולי אני לא באמת מכיר אותו.

"כן הפסדנו" אמרה ליבי "קיבלנו מידע שהאלפא משחרר אותו, אז הסיירים שלנו אספו אותו". ליבי דיברה כאילו לא הייתי בחדר, החזות שלה כל כך מאיימת שזה טוב. היא לא מפחדת מאף אחד ואומרת מה שהיא רוצה, היא עושה ולא מפחדת מזאבים או אנשים. היא אישה חזקה שאני בטוח הייתי מעריץ אם לא הייתי במצב הזה, היא מהסוג הזה של אנשים שיודעים לקחת כוח ולנצל אותו לטובה.

"שיחרר אותו?" איתי שאל "פשוט ככה?",  "כן" ליבי אמרה והסתכלה עליי "רוצה לספר לנו למה האלפא שיחרר אותך? מה קרה?"

"א-אני" גימגמתי והתחלתי לשחק עם הידיים שלי, לא ידעתי מה להגיד. לספר לה? מה היא תחשוב? אני בעצמי עדיין לא באמת מבין מה קרה, אז איך הם יבינו? "אני לא יודע" אמרתי לבסוף "הוא פשוט אמר לי ללכת".

"זה לא הגיוני רועי" היה זה איתי שענה לי "אם לאלפא נמרוד היה נמאס ממך הוא פשוט היה הורג אותך, לא משחרר אותך". השפלתי את המבט שלי, הם צודקים. אבל אני לא יכול לספר להם מה באמת הסיבה, במיוחד כי איתי גם מכיר את אחי. לא רוצה שהוא יחשוב דברים עליו, אני לא רוצה לחשוב עליו ככה.

"את האמת רועי" אמרה ליבי בטון מאיים, פחדתי שעכשיו היא תרים את האקדח ותירה לי בראש. המשכתי להשפיל את המבט, אם היא תירה בי אני מעדיף לא לראות. "אני באמת לא יודע" אמרתי ושיחקתי בחוט שיצא מהחולצה שלי "אני לא יודע".

שמעתי את ליבי נאנחת ונשענת קדימה, היא לא הולכת לוותר לי. "אתה יודע רועי, אני מכירה את המשפחה שלך. אפילו יותר ממך" היא אמרה בקול עדין, הרמתי את מבטי אליה במהירות. לא מאמין למה שהיא אמרה, איך היא מכירה את המשפחה שלי? זה לא הגיוני.

"כן" היא אמרה "ברגע שאמרת ששם המשפחה שלך טביר ישר ידעתי, אתה נראה גם כמו אח שלך". היא מכירה את דניאל? אז אולי היא יודעת מה קרה. "איך?" שאלתי בלחש "איך את מכירה את דניאל?"

The rule of the AlphaWhere stories live. Discover now