איך מתחילים בכלל לעכל את זה?
אני מאמין בכלל לנוי? בפעם הראשונה שפגשתי אותה היא הייתה נחמדה אליי וחברותית, אחר כך גיליתי שהיא מרגלת של המורדים בתוך הארמון. יכול להיות שהיא שיקרה לי? שהיא לא באמת בארמון בגלל אחותה? יש לה בכלל אחות?
ומה עם איתי? האלפא אמר שהוא מחוסר הכרה אבל בסדר, שהמורדים כן הספיקו לקחת אותו ולטפל בו. אבל נוי אומרת שהם לא, שאיתי מת והאלפא משקר לי, שאין תוכנית ואין שום דבר, שליבי לא סומכת על האלפא והם פועלים נגדו.
למי אני אמור להאמין? אני לא באמת מכיר את כולם, חוץ מאיתי, כל המורדים זרים בשבילי ואבא שלי פרש מהם. ואלפא גם, לפני כמה חודשים לא הכרתי אותו בכלל, רק ידעתי שהוא קיים.
הקול הקטן בראש שלי אומר לי להאמין לאלפא, אני לא יודע למה. אולי זה בגלל שנוי לא כול כך אמינה ברגע הזה, או שההכרות שלי עם האלפא הספיקה לי כדי שאני אבטח בו.
אבל אני מאמין לאלפא, איתי בסדר ויש תוכנית. אם זה אומר שאני צריך להישאר בארמון אז אני אשאר, אני לא אקשיב ואלך אחריי נוי רק כי היא אמרה.
נוי הייתה מרוכזת בדלת ובקולות שמאחוריו, לא באמת יחסה לי חשיבות באותו הרגע. היא חיכתה לרגע שבו הם ילכו ונוכל לצאת, כנראה מחוץ לארמון ישירות לבסיס.
כמה שרציתי לחזור לבית, לגאיה ולאבא שלי, אני לא יכול. אני לא סומך עליה מספיק, יכול להיות שהיא משקרת לי עכשיו כדי להשיג מה שהיא רוצה.
נמאס לי לשחק אותה בובה בידיים של אחרים, נמאס לי שכולם חושבים שהם יכולים להגיד לי מה לעשות ואיך. אני מבצע את ההחלטות מעכשיו, לא נוי ולא האלפא יגידו לי מה לעשות.
תפסתי את הידיים שלה והורדתי אותם ממני, היא הסתכלה עליי בשאלה ופתחה את פיה לומר משהו. דחפתי אותה בחוזקה על הקיר "אני לא הולך מפה" אמרתי בקול, לא היה לי אכפת מהזאבים שכנראה שמעו אותי. "אני לא מאמין לך, את משקרת שוב ושוב!" אמרתי בכעס והיא התיישרה חזרה לעמידה, "בטח גם אין לך אחות!" אמרתי "ואת סתם אמרת את זה בגלל שידעת על מה שעשיתי".
"אני לא שיקרתי" נוי אמרה "כן בתחלה שיקרתי, אין לי אחות אבל גם אמרתי את האמת. ההורים שלי באמת נרצחו על ידי אנשי זאב, הם השאירו אותי ככה לבד להתמודד". היא ניקתה וסידרה מעט את החולצה שלה, "אלכס היה היחיד שבאמת היה אכפת לו ממני" היא הסתכלה עליי במבט מלא בשנאה וכאב "הוא לימד אותי כל מה שאני יודעת, הוא עזר לי למצוא מטרה לחיים שלי".
היא תפסה אותי בחוזקה בידיים ודחפה אותי על הקיר, נלחמתי בה כמה שיכולתי, היא הייתה חזקה הרבה יותר ממני. "עכשיו תעשה מה שאני אומרת לך וזהו" היא אמרה ולחצע על הידיים יותר חזק, היא תשאיר לי סימנים כחולים.
"לא!" צעקתי, הידית של הדלת התחילה לזוז ולהשמיע צליל של חריקה, כאילו מישהו מנסה לפתוח את הדלת אבל היא נעולה. הדלת עצמה גם זזה מעט, נוי שיחררה אותי הסתובבה לכיוון היציאה. כן הדלת הייתה נעולה, אבל זה לא יחסום את הזאבים מלהיכנס לחדר.
YOU ARE READING
The rule of the Alpha
Werwolfבעולם שבו ישנו הבדלי מעמדות בין אנשי הזאב לבין בני האנוש, החיים יכולים טובים לזאבים. מכיוון שבעולם הזה, אנשי הזאב הם השולטים והחזקים ביותר. ומולם ישנם את בני האנוש הרגילים המשמשים כעבדים, כמשרתים וכצעצועים עבורם. רועי בן ה 16 הוא בן אנוש ממוצע לתקופ...
