זה הרגיש מוזר, לשכב במיטה של האלפא כשהוא לצידי, ישן ועייף מכל הלילה שהוא עבר. זאת הפעם הראשונה שאני שוכב ברכות על המיטה הזאת ושום דבר לא קורה, אני יכול להתענג על הרכות של המזרן ועל החמימות של השמיכה.
האלפא היה נראה כל רגוע ושלו לידי, הוא שכב על גבו כשהוא פרוס איבריים. ולמרות זאת עדיין היה מקום על המיטה הגדולה ויכולתי לשכב בנוח, החדר הזה גדול מידי וכך גם המיטה.
הלילה ירד והעיניים שלי נעצמו גם הם, לרגע לא חשבתי בכלל על העובדה ששוב אני בדרגת עבד ונחטפתי מהבית שלי. זה הרגיש שונה, כיאלו יש לי עדיין זכויות ואני באמת יכול לדבר אבל עדיין כלוא בארמון ובחדר של האלפא.
שהוא לא מכאיב לי אבל גם לא מרשה לי לברוח ולחזור למשפחה שלי, לגאיה ולאבא שלי שבטח עכשיו עוד יותר מודאג. שוב אני נמצא במצב הזה ושוב פעם אני לא חוזר לבית.
אבל המחשבות שלי כיאלו עפו לבד וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה המיטה הנוחה והתחושה הנעימה הזאת, שמעכשיו העל הולך להיות טוב והכל יסתדר מעצמו.
השמש האירה בחוזקה, כנראה שנרדמתי ליותר מידי זמן, האור נכנס לי ישר לעיניים והייתי צריך לקבור את הראש בכרית כדי לא להסתנוור. שמעתי גיחוך והרמתי את ראשי, האלפא עמד מול הארון והחליף לחליפה מסודרת ויוקרתית.
התיישבתי לאט וניסיתי להתרגל לאור, השמיכה העבה כיסתה כמעט את כולי למרות שכנראה היה חם בחוץ החדר היה קר. "לא רציתי להעיר אותך" האלפא אמר והסתובב אליי הוא חייך והתיישב לידי, יכולתי לראות טוב מאוד שהוא כבר התלקח. השיער שלו היה מסודר ורטוב, ריח טוב יצא ממנו כי הוא כנראה שם על עצמו בושם.
"אתה הולך?" שאלתי בהיסוס, זה ברור מאליו אבל עדיין כמו מטומטם שאלתי. לא יודע מה צריך להגיד? מה שואלים בן אדם שכבר מאורגן ומסודר ליציאה? לאן אתה יוצא? זה נשמע כיאלו אני חייב לדעת בדיוק מה קורה איתו בכל רגע נכון, כמו זוג נשוי שהאישה לחוצה כל הזמן איפה בעלה.
"יש לי פגישה עם כמה מהאנשים החשובים בעיר" האלפא אמר וסידר לי קצוות שיער שנפלה, המגע העדין הרגיש מוזר. "אתה מתכוון אנשי זאב" אמרתי והשפלתי פנים, לא יודע על מה הם מדברים שם אבל זה בטוח לא טוב.
"אני אראה אותך יותר מאוחר" האלפא אמר והתיישר, הוא סידר השרוולים של החליפה וסגר את החפתים "לבנתיים תשאר כאן". הנהנתי בראשי לכן, אין לי ממש ברירה, אני חייב להישאר בחדר אחרת מישהו יחשוד או שיהרוג אותי.
"מה לגבי ה-התוכנית?" שאלתי בהיסוס, מקווה שלא כמו פעם שעברה אחותו לא מקשיבה מחוץ לחדר. "מתי תספר לי מה עושים?" הוא הביט בי בהקשבה מלאה ונתן לי לדבר, "איך גרמת לליבי לסמוך עלייך?"
"אני אסביר לך הכל כשאני אחזור" האלפא אמר ונעמד, הוא מתח את החליפה וסידר שוב את השיער שיצא קצת מהמקום. הנהנתי בראשי לכן, אני גם ככה כנראה לא לוקח חלק חשוב בתוכנית. הוא התקדם לכיוון היציאה ונעצר ליד הדלת, "אני אגיד לך משהו אחד" הוא אמר "אני וליבי סומכים אחד על השני בגלל שניינו רוצים את אותו הדבר, גם אם זה אומר לעבוד עם האויב שלך". הוא פתח את הדלת ויצא, הדלת נטרקה מאחוריו בחוזקה.
YOU ARE READING
The rule of the Alpha
Werewolfבעולם שבו ישנו הבדלי מעמדות בין אנשי הזאב לבין בני האנוש, החיים יכולים טובים לזאבים. מכיוון שבעולם הזה, אנשי הזאב הם השולטים והחזקים ביותר. ומולם ישנם את בני האנוש הרגילים המשמשים כעבדים, כמשרתים וכצעצועים עבורם. רועי בן ה 16 הוא בן אנוש ממוצע לתקופ...
