The rule of the Alpha

Part 32

כולם התחלקו לקבוצות, כיאלו הם כבר יודעים מה צריך לעשות ואיך לעשות את זה, מוכנים מראש על הכל. אלכס עמד מאחור, עם גב זקוף, ידיים שלובות על החזה ומבט מרוצה מעצמו. כיאלו הוא מפקח על הכל ומרוצה ממה שיצא, בטוח בעצמו ומהתוכנית שלו.

"אז ככה" נוי אמרה והתקדמה מולי כך שהסתירה לי את אלכס ואת שאר הקבוצות, לידי עמד טל שהחזיק לי את הכתף כדי לשמור שאני באמת עומד. מהצד השני של טל עמדה נערה בערך בגיל שלי ואחד השומרים ששמרו עליי מקודם, היותר מבוגר והחסר רגשות.

"כמו שכולם כבר יודעים" נוי המשיכה בקול רציני כשהמבט שלה עובר בין כל האנשים בקבוצה, "התפקיד שלנו הוא הכי חשוב. אנחנו נכנסים אחרונים וישר מגיעים לחדר של האלפא נועה והאלפא השולט. זאת אומרת שמחכים עד שאני אקבל הוראה שנקי ושאפשר לעבור מבלי להיתקל באנשי זאב נוספים".

היא הסתכלה על טל ועל הנערה, "שניכם תלכו לחדר של האלפא נועה, לא להסס לירות! היא תהרוג אותם אם תהססו, אתם חייבים להיות מהירים וללא רחמים!" . הנערה הנהנה בראשה והרימה את הנשק שלה, היא פתחה אותו ובדקה שכל הכדורים נמצאים בפנים.

"אני, רונן ורועי" היא המשיכה "נלך לאלפא השולט", נוי חייכה חיוך ממזרי וניפחה מעט את החזה שלה. היא הסתכלה עליי וגרמה לי להרגיש לא בנוח עם זה, "הוא אמור להיות אחרי ישיבה עם המפכ"ל של המשטרה ולבד בחדר. אני אבדוק קודם שהוא לבד ואז רועי נכנס!". היא הסתכלה עליי והתקדמה מעט עד שהייתה במרחק קטן ממני ממש "תציג את עצמך בתור אח של דניאל, תגיד לו שבאת להרוג אותו על מה שהוא עשה! זה ברור?".

הנהנתי בראשי לכן והיא הניחה סכין קטנה ביד שלי, הסתכלתי עליו, הוא היה קטן אבל נוח עם ידית ברזל כסופה שהייתי מקושטת בפסים עקומים ומעוגלים. השיער שלה התנופף ופגע מעט בפנים שלי כשהיא הסתובבה לאלכס, היא סימנה לו אוקי עם היד והסתובבה בחזרה אלינו. החיוך שהיה מרוח לה על הפנים הגעיל אותי, היא באמת נהנת מכל זה, היא רוצה להרוג אותם ולהרוג אותי. אין לה שום חרטה או הרגשה רעה לגבי זה, בדיוק כמו אלכס היא עושה את זה באהבה ובשמחה רבה.

השמש כבר שקעה אבל עדיין לא יצאנו לדרך, לכולם היו נשקים וסכינים בכל מיני גדלים וצורות. הם היו לבושים בשחור מלא עד שלא ראו כלום מלבד הפנים שלהם, המכנסיים והחולצות הסתירו את הכל והתחברו באופן מושלם עד שהיה נראה שזה סרבל. על הידיים שלהם היו כפפות שחורות שהתאימו במדיוק למידות שלהם ונעליים שחורות ממש שאפילו השרוכים היו בלתי נראים.

ככל שנהיה יותר ויותר חשוך כך פחות יכולתי לראות אותם, הם השתמשו בשילוב של הבגדים השחורים עם החשכה בתור הסוואה, וכנראה בשביל זה גם המסכת סקי שנוי הכריחה אותי ללבוש.

נוי הביאה לי בד ישן שאיתו יכולתי לנגב את הפנים שלי מהדם, האף עדיין כאב לי אבל הוא הפסיק לדמם וזה כבר משהו טוב. הראש כאב לי בטירוף ולא ידעתי כמה עוד אוכל להחזיק, אולי יש משהו טוב בתוכנית של אלכס. זה יפתור את הבעיה שלי, יסיים את כל הסבל הזה שנכנסתי אליו, יעצור את הכאב ואת סערת הרגשות שלי.