זאת הייתה הרגשה מוזרה, לעומת אלפא נמרוד איתי היה עדין ורגיש יותר. הוא גרם לי להרגיש נאהב, הוא ליטף בעדינות את העור שלי והפסיק ברגע שראה שכואב לי. הוא התרכז בי ולא חשב על שום דבר אחר, לא על עצמו כמו האלפא.
שכבנו במיטה שלו כשהשמיכה חצי מכסה אותנו, השמש כבר הייתה במרכז השמיים והאור נכנס בחוזקה לתוך החדר. לא ישנו, שנינו שכבנו ערים זה לצד זה, בשקט מוחלט.
"אני מקווה שאתה לא מתחרט על זה רועי" איתי אמר והתיישב, הוא הסתובב לכיווני והסתכל ישירות עליי. הזזתי את מבטי מהתקרה לכיוונו וחייכתי, "ממש לא" אמרתי והתיישבתי גם "להפך". הרמתי בעדינות את ידי לצוואר שלו ונשענתי לכיוונו, בעדינות הנחתי את שפתיי על שפתיו ונישקתי אותו.
הוא לא התנגד והעמיק את הנשיקה יותר, מעלה את ידיו לצווארי ומושך אותו קרוב אליו. עצמתי את עיניי ושקעתי יותר לתוך איתי, הוא מושלם. הוא עדין ורך, לעומת אלפא נמרוד שהיה עכשיו דוחף אותי למיטה ומכאיב לי.
איתי לפתע הפסיק ומשך את עצמו אחורה, הוא הסתכל עליי וליטף את פניי. "יש עוד מקום שרציתי לקחת אותך אליו לפני שאני חוזר למחתרת ולליבי" הוא אמר ונעמד "קדימה תתלבש". איתי לבש במהירות את המכנסיים ואת החולצה שלו, הוא התיישב על המיטה כדי לנעול נעליים.
היססתי לרגע, לאן הוא בדיוק רוצה לקחת אותי? אבל סמכתי על איתי, עד עכשיו הוא צדק בכל מה שהוא אמר או עשה. נעמדתי גם כן והתלבשתי, כל הזמן הזה הסתכלתי על איתי. הוא היה עם גבו אליי והיה עסוק בנעליים שלו.
יצאנו מהדירה שלו וישר חזרתי לדירה שלי, איתי חיכה לי בחוץ בזמן שהלכתי לגאיה. נכנסתי לחדר וראיתי שהיא יושבת ומשחקת עם בן במשחק קופסא כלשהו, התכופפתי אליה ונישקתי לה את הראש. "אני כבר חוזר טוב" אמרתי והיא הסתכלה עליי במבט מתחנן, היא לא מרוצה מזה. "אל תלך" היא אמרה וחיבקה אותי חזק, כמעט נפלתי בגללה על הריצפה.
"אני אחזור" אמרתי וחיבקתי אותה "אני מבטיח", למרות שלא ידעתי לאן אני הולך אבל בטוח איתי ישמור עליי אז אין מה לדאוג. היא שיחררה אותי והסתכלה עליי "א-אתה מבטיח?" היא שאלה שוב כדי להיות בטוחה, הנהנתי בראשי וליטפתי את שיערה "כן" אמרתי.
נעמדתי והסתכלתי על בן, הוא חייך אליי חזרה ושילב את ידיו על החזה הקטן שלו. "אני אשמור עליה" הוא אמר בביטחון, "אף אחד לא יגע בגאיה". חייכתי אליו בחזרה והנהנתי בראשי, כמה שהוא דומה לאיתי שזה מדהים אותי לפעמים.
יצאתי מהחדר ומהדירה במהירות, רציתי להספיק ללכת לשם כדי לחזור לבית ולגאיה ואבא. איתי היה שעון על הקיר ליד הדלת ומבטו היה תקוע בריצפה, הוא אפילו לא שם לב שיצאתי מהדירה והייתי קרוב אליו.
"איתי" אמרתי בעדינות והוא הרים את ראשו והנהנן לכיווני, הוא חייך וטפח על כתפי. "יאללה בוא נלך" הוא אמר והתחיל לרדת במדרגות, ירדתי במהירות אחריו והצלחתי להגיע אליו עד הלכנו באותה שורה.
YOU ARE READING
The rule of the Alpha
Werewolfבעולם שבו ישנו הבדלי מעמדות בין אנשי הזאב לבין בני האנוש, החיים יכולים טובים לזאבים. מכיוון שבעולם הזה, אנשי הזאב הם השולטים והחזקים ביותר. ומולם ישנם את בני האנוש הרגילים המשמשים כעבדים, כמשרתים וכצעצועים עבורם. רועי בן ה 16 הוא בן אנוש ממוצע לתקופ...
